Soulagogy

מוטיבציה לתפקיד המלוה הרוחני בספרו של דניאל פינק- מוטיבציה: האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו (מטר, 2009) כתב דניאל פינק שלבני אדם יש שלוש "מערכות הפעלה": טבעית, חברתית ואנושית. מערכת ההפעלה האנושית מאפיינת בני אדם בכלל, ומלוים רוחניים בפרט, ומכוונת אותם. לפי פינק היא עשויה מ "התשוקה העמוקה שלנו להכווין בעצמנו את חיינו, להרחיב ולהגדיל את יכולותינו ולחיות למען תכלית כלשהי." (שם: 143) Autonomy: the urge to direct our own lives. Mastery: the desire to get better and better at something that matters. Purpose: the yearning to do what we do in the service of something larger than ourselves. These are the building blocks of an entirely new operating system for our businesses.”/ Daniel H. Pink מודל  אמ"ת  מתבסס על שלושת העקרונות של דניאל ה' פינק: 1.  אוטונומיה ( Autonomy ) – מתוך קונפליקט תלות-עצמאות עולה הצורך לשלוט בחיינו בעצמנו, ליצירת תחושת עצמאות. השליטה באה לידי ביטוי: ·         במטלה ( Task )– בחירת המטלה לביצוע או היכולת להשפיע...

מהי למידה טרנספרסונלית ? מתבסס על המאמר: https://meridianuniversity.edu/content/what-is-transpersonal-psychology   JANUARY 12, 2023 הלמידה הטרנספרסונלית היא אותו גילוי עצמי של מהות הנשמה המסייע ללומד לממש את עצמו. היא מעבר לחינוך השכלי או הרגשי ולכן היא דיסיפלינה העומדת בפני עצמה, כחלק מהפדגוגיה האמונית. השכל והרגש מפנים את הדרך לרוח בכדי שתהפוך להיות קבועה בליבו של הלומד . מסתבר שישנן רמות גבוהות יותר של התפתחות אנושית בהתייחס למה שחזתה הפסיכולוגיה המסורתית . זו הטענה הנועזת של פסיכולוגים טרנספרסונליים. הם מאמינים שהלמידה האנושית יכולה להתרחב מעבר לאגו, להגיע לטרנסצנדנטלי, ולצבוע את חיינו באהבה, חמלה ומשמעות . רקע: פסיכולוגיה טרנספרסונלית היא ענף בפסיכולוגיה המתמקד בחקר ההיבטים הרוחניים והטרנסצנדנטליים של החוויה האנושית. זוהי גישה המבקשת להבין כיצד הקשר בין העצמי לתודעה הגבוהה שלנו יכול להוביל לצמיחה והתפתחות עצמית . הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מציעה גישה חדשה לחקר הנפש psyche ופירושו של מימוש עצמי self-actualization   כחלק מתהליך הלמידה. הרחבת התודעה בלמיד...

  פציעה מוסרית מתקדמת הפציעה המוסרית היא תופעה עתיקת יומין. בטרגדיה "הרקלס", שכתב אוריפידס האתונאי ב-416 לפנה"ס אומר גיבור המחזה : "הבושה מהרוע שעוללתי מכלה אותי". התופעה החלה לקבל את תשומת הלב הראויה של קהילה המחקר הפסיכיאטרית לפני כ-15 שנה בלבד. נמצא כי התופעה אינה ייחודית ליוצאי צבא. בין הקבוצות האחרות שנפגעות, בולטים באופן מיוחד אנשי מערכת הבריאות . בעקבות פציעה מוסרית עולים רגשות מוסריים שליליים המחולקים לשתי קטגוריות גדולות: 1.     משפחת הרגשות ש"מגנה את האחר" "other condemning" וכוללת בוז, כעס וסלידה. רגשות מוסרים ראשוניים אלו קשורים לרגשות משניים כמו כעס ותיעוב. גועל יכול להווצר עקב חשיפה לאלימות בלתי פרופורציונלית וכעס יכול לנבוע מחוויה של בגידה. 2.     משפחת הרגשות הנובעים מ"מודעות עצמית" “self-conscious" ומכילה את הרגשות העיקריים של אשמה ובושה ורגשות משניים כמו מבוכה, חרטה וצער. רגשות העולים כתוצאה מהפרה/ חריגה אישית מנורמות מוסריות: אשמה: אשמה ספציפית עצב/ צער חרטה יסורי מצפון בושה: השפלה ...