Soulagogy

דיאלקטיקה בפדגוגיה אמונית פדגוגיה האמונית מבוססת על דרך הסתירה הדיאלקטית שעל-פיה כל מזיגה (סינתזה: שהיא רמת חשיבה החמישית בטכסונומיה של בלום) חדשה קיימת רק כדי לגרור סתירה גדולה יותר. הדיאלקטיקה היא שיטה הבנויה מסדרה של טענות סותרות המובילות אל האמת. השיטה הדיאלקטית היא לב לבה של הפילוסופיה האפלטונית, אולם השפעתה הגיעה לשיאה בעידן המודרני, בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19. דרך החשיבה הדיאלקטית ממלאת תפקיד מרכזי בכל שלב משלבי המחשבה של הפדגוגיה האמונית . בקבלה של המאה השלוש-עשרה מתוארת התגלותן של הספירות באלוהים באמצעות תהליך התמזגות דיאלקטי. הדיאלקטיקה ניכרת בעריכת גילויים אלה של החיים האלוהיים שלשות-שלשות. הדגם תיזה-אנטיתיזה-סינתזה ניכר בעליל בהתגלותה של שלישיית הספירות השניה - הספירות חסד, גבורה ותפארת (חג"ת) מבטאות את עיקרון ה'דיאלקטיקה' היטב בדרך היחסים שביניהן. היחס בין חסד (האהבה האלוהית) ובין דין (החומרה האלוהית) הוא יחס של ניגוד, ורק משהם מתמזגים יחדיו בתפארת (ספירה המכונה לפעמים גם רחמים) יכול תהליך ההתגלות האלוהית להמשך הלאה . הדבר מתבטא סביב תיאור בריאת העולם (ספר...

בלדה על מעיין ולב/ ניר גולן בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם יוֹצֵא מַעְיָן . בְּקָצֶה אַחֵר שֶׁל הָעוֹלָם עוֹמֵד לֵב . הַלֵּב עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן וְכוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מְאֹד מְאֹד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן . בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הוּא צוֹעֵק מְאֹד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן . וְגַם זֶה הַמַּעְיָן מִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו . אַךְ הַמַּעְיָן אֵינוֹ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַזְּמַן , וְעִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַמַּעְיָן הוּא רַק מָה שֶׁהַלֵּב נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה . יוֹם אֶחָד כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם לִהְיוֹת נִגְמַר וְנִפְסַק וַאֲזַי כְּשֶׁיֻּגְמַר הַיּוֹם לֹא יִהְיֶה זְמַן לְהַמַּעְיָן וְיִסְתַּלֵּק , וַאֲזַי יִסְתַּלֵּק הַלֵּב, וְיִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם . וּמַתְחִילִין לוֹמַר וְשִׁירִים נִפְלָאִים זֶה לָזֶה בְּאַהֲבָה רַבָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד . וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם בְּסוֹפוֹ מַמָּשׁ לִהְיוֹת נִגְמַר וְנִפְסַק אֲזַי נוֹתֵן בְּמַתָּנָה יוֹם אֶחָד לְהַלֵּב , וְהַלֵּב נוֹתֵן הַיּוֹם לְהַמַּעְיָן וַאֲזַי שׁוּב יֵשׁ זְמַן לְהַמַּעְיָן . ...

פדגוגיה אמונית: עיצוב זהות הלומד דרך תנועת 'רצוא ושוב' בעזרת מודל מב"ת-על (מבוסס על 2 מאמרים: 1.      רצוא ושוב על סולם יעקב/ רות קרא איוונוב קניאל 05/12/200 2.      לְכֹל אָדָם יֵשׁ סֻלָּם: עַל תְּנוּעַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב' בַּנֶּפֶשׁ/ ד"ר מרים אבנרי-כהן/ 27/11/2020 ) פדגוגיה אמונית משלבת יגיעה שכלית עם עבודה רוחנית (מב"ת על). היא מבוססת תהליכי למידה, פיתוח כישורים ומיומנויות רוחניות מכווני אמונה. מעודדת את הלומד להיות מודע לעצמו ולגלות בתהליך הלמידה שעובר, את צלם האלוקים אשר בקרבו ולהפוך את חייו למשמעותיים. זוהי פדגוגיה המכוונת אמונה ולכן משרתת את עיצוב הזהות האמונית של הלומד . (שרי וייס וניר גולן) האמונה היא חלק מזהותו הרוחנית של הלומד. הגדרה של רוחניות שהתקבלה כבסיס לעבודה משותפת בכנס הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית בשנת 2009 ע"י ד"ר פושלסקי  Puchalski  וחבריה:  "רוחניות היא המרכיב של האנושיות, המתייחס לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור שלהם לרגע, לעצמם, לבני ...