Good morning Rav Kook

"הָאַחְדוּת, שֶׁבָּאָה מִפְּנֵי דְּרִישַׁת טוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל יָחִיד, לְמַטְּרַת אַהֲבַת כָּל יָחִיד לְעַצְמוֹ הִיא אַחְדוּת מִקְרִית, שֶׁיְּסוֹדָהּ הִיא אַהֲבַת הַפְּרָט הָעַצְמִית, וְאֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵין לָהּ מֶרְכַּז אֲמִתִּי, וְגַם כְּשֶׁהָאַחְדוּת לִכְאוֹרָה מִתְגַּדֶּלֶת סוֹפָהּ לְשַׁלְהֶבֶת שִׂנְאָה וּמִלְחֶמֶת אַחִים, בִּהְיוֹת כָּל יָחִיד מוֹשֵׁךְ לַהֲנָאַת עַצְמוֹ. אֲבָל הָאַחְדוּת שֶׁבָּאָה מִצַּד הַהַכָּרָה בְּעֵרֶךְ הַתַּכְלִית הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּא רַק עַל יְדֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, יְסוּדָתָהּ בְּאַהֲבַת הַכְּלָל בֶּאֱמֶת וְסוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וּכְרַבּוֹת יָמֶיהָ כֵּן תּוֹסִיף לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִתְחַזֵּק."

(הראי"ה קוק, עולת ראיה ח"א, עמ' רנ"ז)

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

The BoSeM model for leading the Soul

תמונה
  מודל בש"ם להובלת נפש האדם ייעודה של ההגשמה העצמית על פי רוג'רס (Rogers, 1951) הוא יצירה עצמית והגדרת תכלית עתידית. ייעודה של האקטואליזציה העצמית הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. מודל בש"ם פותח על-ידי ניר גולן בכדי לסייע לאדם לזהות ולהגדיר את יכולות עצמו וליישם את מטרותיו באופן מיידי. הפוטנציאל הטמון בכל אדם על-פי מודל הבש"ם נבחן דרך האקטואליזציה העצמית שלו, במציאות המיידית, תוך לקיחת אחריות אישית רבה יותר על דרכו שלו. במקביל הוטבע על-ידי גולן, המונח Dobeing המגדיר את מימוש הוויה עצמית: Doing the Being . זהו מצב הווייתי (אונטולוגי) חדש. המונח Dobeing מאחד את שני המונחים, ומגדיר אותם כמימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי שלושה מעגלי הבש"ם : ב טן: תשוקות Passion ש וטף: יכולות Capabilities מ יוחד: ייחודיות Uniqueness החלק המשותף לשלושתם, הוא מימוש ההוויה העצמית Dobeing . שלושת המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה ה- Being , אך ניתן לממשם ולהעבירם ל- Doing . מעבר זה מההוויה לעשייה, הוא מימוש ההוויה העצמית. לכל אדם יש את הבש"ם האישי ש...
המשך לקרוא

Transpersonal New Year

תמונה
  שתהא לנו שנה "של מעבר" "מֵעֵבֶר לַיָּם , מֵעֵבֶר לַיָּם , - הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים , הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?" (מעבר לים/ חיים נחמן ביאליק)   אני מאחל לכולנו שהשנה הבאה תהא טרנספרסונלית Transpersonal : שנה שהיא "מעבר לאדם", "מעבר לאישיות", "מעבר לאגו ולעצמי", שנה "מוארת". שנה שבה התודעה תרחיב את גבולות העצמי שלנו, ונחווה אחדות ממקום עמוק יותר. חוויות של הרחבת גבולות התודעה נחקרו בעיקר כחוויות אקסטזה והתעלות לרמות גבוהות יותר של צרכים פסיכולוגיים ורוחניים, כמו אהבה, שייכות, הכרה ומימוש עצמי. מאסלו (Maslow, 1964)   חקר "חוויות השיא" בהן האדם מצליח להיות ב"כאן ועכשיו" באופן מלא, תוך מודעות מלאה ואיבוד תחושת זמן, המלווה בתחושת משמעות עמוקה, שלמות ואחדות עם היקום. חוויות אלו נחוות במצבים כגון יצירה, מדיטציה, התבוננות בטבע ופעילות גופנית . יש בממד הזה חופש פעולה, בו-זמניות של ארועים וחוויות שאינן במיבנה לינארי או רציונלי, חווית חסד, חיבוריות לכל מה שקיים, ואהבה ללא תנאי . 7 מאפיינים לחוויה הט...
המשך לקרוא

Benjamin Franklin and Musar movement

תמונה
בנג'מין פרנקלין ותנועת המוסר נושא המוסר מעסיק את הפילוסופים עד היום, במיוחד לאור התפתחותה של הבינה המלאכותית המעמידה דילמות מוסריות חדשות בהווה ובעתיד. תמיד ניסו גדולי הפילוסופים לנסח אמות מידה או עקרונות להתנהגות מוסרית. תנועת המוסר צמחה בליטא במאה ה-19, כתגובה לתנועת החסידות ולהשכלה היהודית, בניסיון לחזק את מגמות ההתרופפות במסורת היהודית, בעיקר בקרב צעירים. תנועת המוסר ביקשה להדגיש, לצד לימוד   התלמוד את לימודי המוסר כחלק מתהליך מתמשך של חינוך האדם להתנהגות דתית ומוסרית ראויה. מנהיג התנועה היה ר' ישראל ליפקין מסלנט - הידוע גם כר' ישראל סלנטר (1810 - 1883). הוא קבע, שאין די בלימוד תורה בהתעמקות בדפי התלמוד, וכי יש צורך לעסוק באופן קבוע בלימוד   ספרות המוסר. אנשי המוסר נהגו לערוך חשבון נפש יומי על מעשיהם והתנהגותם באמצעות תיעוד ורישום בכתב, תוך התייחסות למידות מוסריות מרכזיות ובהן סבלנות, סדר וחריצות, ענווה, דיבור בנחת ושתיקה, הימנעות ממותרות ועוד. הם נהגו להתוודות על חטאיהם והתייחסו בבוז "להבלי העולם הזה". בישיבות של תנועת המוסר בליטא - בסלובודקה, במיר, ב...
המשך לקרוא