The color of your death

כָּל יְמֵי הַחֻרְבָּן אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבֶּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל מִצַּד הַפְּנִימִיּוּת הָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְבַּסֵּם. וַעֲקַבְתָּא דִּמְשִׁיחָא הוּא מַצָּב שֶׁל יְרִידָה חִיצוֹנִית וּבִסּוּם פְּנִימִי, עַל כֵּן הוּא מֵבִיא לְאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁבּוֹ מִתְמַלֵּא הַכֹּל, גַּם הַבִּסּוּם הַחִיצוֹנִי, כִּי כְּשֶׁהַפְּנִימִיּוּת מְבֻסֶּמֶת, קַל הוּא מְאֹד לְבַשֵּׂם אֶת הַחִיצוֹנִיּוֹת. וּבַעֲלֵי רָזִין צְרִיכִין הֵם לְהוֹדִיעַ לָעוֹלָם, שֶׁהַיְּרִידָה שֶׁלּוֹ הִיא רַק חִיצוֹנִית, אֲבָל בִּפְנִים הַכֹּל מִתְעַלֶּה, וּמִמֵּילָא הַהֶאָרָה הִיא גְּדוֹלָה. וְעֶצֶם הַנְּשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת הֵן, וְגַם בְּתוֹךְ הַחֻצְפָּא יֵשׁ גַּדְלוּת וּקְדֻשָּׁה. וְכִי יָבֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ד' נֹסְסָה בוֹ. וְהַתְּשׁוּבָה בַּזְּמַן הַזֶּה הִיא תָּמִיד תְּשׁוּבָה עִלָּאָה, תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשִׂים זְכִיּוֹת גְּמוּרוֹת, וְהַחֵטְא אֵינוֹ יָכוֹל לִפְגֹּם כָּל-כָּךְ כִּבְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, מִפְּנֵי רֹב הַבִּסּוּם שֶׁל הָעוֹלָם וְשֶׁפַע הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים שֶׁזּוֹרְחִים בּוֹ.
וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע שֶׁל חֶסֶד גָּדוֹל כָּזֶה, עַד כְּדֵי לִמְחֹק לְגַמְרֵי אֶת כָּל עוֹנוֹת הַדּוֹר וּלְהַפְּכָם לִזְכִיּוֹת מַמָּשׁ, גַּם בְּלֹא תְּשׁוּבָה גְּלוּיָה מִצַּד הַדּוֹר, כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הַשִּׂכְלִית שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְבַדָּם, שֶׁהֵם שָׁבִים בְּעַד הַדּוֹר כֻּלּוֹ, וּבְמַחְשַׁבְתָּם הֵם מְחַבְּרִים אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת כֻּלָּן שֶׁל הַדּוֹר, עַד שֶׁהֵן מִתְחַבְּרוֹת עִמָּהֶן, וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּן שְׁלֵמוֹת וּמְזֻכָּכוֹת. וְהַהַזְרָחָה הַחִיצוֹנָה הַחֲסֵרָה לָהֶם מִתְמַלְּאָהּ מִיָּד מֵהַבְהָקַת הָאוֹר שֶׁבְּנִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁהָיָה חָסֵר הַבִּסּוּם הַפְּנִימִי.

(הרב קוק/ שמונה קבצים א׳: תרס״ט)