The Four-fold Song: Abraham Isaac Hacohen Kook

 שִׁיר מְרֻבָּע - הָרַב קוּק

יֵשׁ שֶׁהוּא שָׁר שִׁירַת נַפְשׁוֹ, וּבְנַפְשׁוֹ הוּא מוֹצֵא אֶת הַכֹּל.

אֶת מְלֹא הַסִּפּוּק הָרוּחָנִי בִּמְלוֹאוֹ.

 

וְיֵשׁ שֶׁהוּא שָׁר שִׁירַת הָאֻמָּה, יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּעְגָּל שֶׁל נַפְשׁוֹ הַפְּרָטִית,

שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתָהּ מֵרוּחֶבֶת כָּרָאוּי, וְלֹא מְיֻשֶּׁבֶת יְשׁוּב אִידֵאָלִי,

שׁוֹאֵף לִמְרוֹמֵי עֹז, וְהוּא מִתְדַּבֵּק בְּאַהֲבָה עֲדִינָה עִם כְּלָלוּתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,

וְעִמָּהּ הוּא שָׁר אֶת שִׁירֶיהָ, מֶצֶר בְּצָרוֹתֶיהָ, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְווֹתֶיהָ,

הוֹגֶה דֵּעוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּטְהוֹרוֹת עַל עֲבָרָה וְעַל עֲתִידָה,

וְחוֹקֵר בְּאַהֲבָה וּבְחָכְמַת לֵב אֶת תֹּכֶן רוּחָהּ הַפְּנִימִי.

 

וְיֵשׁ אֲשֶׁר עוֹד תִּתְרַחֵב נַפְשׁוֹ עַד שֶׁיּוֹצֵא וּמִתְפַּשֵּׁט מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל,

לָשִׁיר אֶת שִׁירַת הָאָדָם, רוּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בִּגְאוֹן כְּלָלוּת הָאָדָם וְהוֹד צַלְמוֹ,

שׁוֹאֵף אֶל תְּעוּדָתוֹ הַכְּלָלִית וּמְצַפֶּה לְהִשְׁתַּלְּמוּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה,

וּמִמְּקוֹר חַיִּים זֶה הוּא שׁוֹאֵב אֶת כְּלָלוּת הֶגְיוֹנוֹתָיו וּמֶחְקָרָיו, שְׁאִיפוֹתָיו וְחֶזְיוֹנוֹתָיו.

 

וְיֵשׁ אֲשֶׁר עוֹד מִזֶּה לְמַעְלָה בְּרֹחַב יִתְנַשֵּׂא, עַד שֶׁמִּתְאַחֵד עִם כָּל הַיְקוּם כֻּלּוֹ,

עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְעִם כָּל הָעוֹלָמִים, וְעִם כֻּלָּם אוֹמֵר שִׁירָה.

זֶה הוּא הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בְּכָל יוֹם שֶׁמֻּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר עוֹלֶה עִם כָּל הַשִּׁירִים הַלָּלוּ בְּיַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְכֻלָּם נוֹתְנִים אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם,

כֻּלָּם יַחַד מַנְעִימִים אֶת זִמְרֵיהֶם, וְזֶה לְתוֹךְ זֶה נוֹתֵן לְשַׁד וְחַיִּים,

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל צָהֳלָה וְקוֹל רִנָּה, קוֹל חֶדְוָה וְקוֹל קְדֻשָּׁה.

 

שִׁירַת הַנֶּפֶשׁ, שִׁירַת הָאֻמָּה, שִׁירַת הָאָדָם, שִׁירַת הָעוֹלָם,

כֻּלָּן יַחַד מִתְמַזְּגוֹת בְּקִרְבּוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וְהַתְּמִימוּת הַזֹּאת בִּמְלוֹאָהּ עוֹלָה לִהְיוֹת שִׁירַת קוֹדֶשׁ,

שִׁירַת אֵל, שִׁירַת יִשְׂרָאֵל, בְּעֹצֶם עֻזָּה וְתִפְאַרְתָּהּ, בְּעֹצֶם אַמָּתָהּ וְגָדְלָה.

 

יִשְׂרָאֵל שִׁיר-אֵל,

שִׁיר פָּשׁוּט,

שִׁיר כָּפוּל,

שִׁיר מְשֻׁלָּשׁ,

שִׁיר מְרֻבָּע,

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה,

לְמֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "שיר מרובע"/ אורות הקודש, חלק ב, דף 444