Confession and Prayer
וידוי ותפילה המילה "וידוי" – confession – שמקורה ב- fassus , נושאת בתוכה את שורש המילה pha (ביוונית) ו- bha (בסנקסריט) שפירושן "להראות", "להאיר", "לנצנץ". יש המדמים את עולמו של האדם כחדרון סגור ששוררת בו עלטה פנימית עמוקה. האישיות המתענה מקבלת על עצמה את המשימה ההרואית להפיק אור מתוך תהומה האישית והחשוכה. מרגע שמתחילים להתוודות, עלינו להאבק בחיפוש אחר ה"אני" האמיתי המתחבא בחדרון הסגור של הרגשות האישיים. בפרקטיקה הדתית, לאחר הווידוי באה תפילה. ההכרה-בחטא והחרטה כשלעצמן אינן תרפויטיות דיין: הווידוי אולי מתקן חוויה אישית אך אינו מרחיק אותנו ממנה. הווידוי נותר אוטוביוגרפי בלבד אלא אם כן יש בו גם התמסרות לאלוהי שבלב. רוסו מיקם את האלוהי שלו, את ה"טבע", בלב, מה שמעניק גם לווידוי שלו את החותם הדתי. הפסיכותרפיה נעצרת באמצע הדרך. היא מזמינה אותנו לווידוי אך משמיטה את התפילה. היא מעוררת את הדחף הדתי אך מותירה אותו בלתי מסופק, וכך מחלחלת אל היבטים רבים בפסיכותרפיה הילה דתית משנית. הווידוי הוא השלב הראשוני בפסיכותרפיה, כדברי יו...