Soulagogy

  מודל פרד"ס למתן וקבלת משוב ארבעה חכמים נכנסו לפרדס (תוספתא חגיגה פרק ב' הלכה ג-ד). סיפור זה הוא אודות המפגש עם המציאות המוחלטת, שמכיל בתוכו את שני ההפכים – סכנה והתרוממות רוח, הקיימים גם במפגש הדרכה. בזהר, מארגן רבי משה די-ליאון את הסיפור במבנה רביעוני של כלי לניתוח הטקסט: ·        פ שט – (כפשוטו) פירוש מילולי והבנת הנקרא; ·        ר מז – חיפוש אחר משמעות אלגורית, ואמיתות פילוסופיות. (קריאת הטקסט והבנתו כמשל); ·        ד רש – פרשנות דרשנית (הרמנויטיקה), בעלת משמעויות אתיות-מוסריות; ·        ס וד – ההבנה המיסטית שמחברת ביחד את המילים והאירועים המתוארים בטקסט. ראשי התיבות של ארבע המילים היוצרות את המילה פרד ” ס  מובנות כאן כמסמלים ארבע רמות או ממדים של פרשנות. את השיטה הזאת של ריבוי רבדים בפרשנות ובהבנת הטקסט אנחנו יכולים ליישם במפגש האנושי בכלל, ובמפגש הדרכה/ משוב בפרט. בדיוק כפי שהטקסט אוצר בתוכו אינספור משמעויות כך, בדיוק, מתקיימים רבדים שונים ומרובים של חוויה וקשר שלנו עם המודרך אותו אנחנו מדריכים. ההמשגה הזאת מספקת כלים לניתוח מפגש משוב וגם לצורך ביקורת עצ

"...אַל תִּתְמַסְּרוּ לְבִרְיוֹנִים, אֲנָשִׁים הַבַּזִּים לָכֶם וּמְשַׁעְבְּדִים אֶתְכֶם, הַשּׁוֹלְטִים בְּחַיֵּיכֶם, הָאוֹמְרִים לָכֶם מָה לַעֲשׂוֹת, מָה לַחֲשֹׁב וּמָה לְהַרְגִּישׁ, הַמְּאַמְּנִים וּמַרְעִיבִים אֶתְכֶם, הַמִּתְיַחֲסִים אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּקָר וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּכֶם כִּבְשַׂר תּוֹתָחִים. אַל תִּכָּנְעוּ לַאֲנָשִׁים לֹא טִבְעִיִּים אֵלּוּ, אַנְשֵׁי מְכוֹנָה עִם מוֹחוֹת מְכוֹנָה וְלִבְבוֹת מְכוֹנָה. אַתֶּם אֵינְכֶם מְכוֹנוֹת, אֵינְכֶם בָּקָר, אַתֶּם אֲנָשִׁים. אַהֲבַת הָאֱנוֹשׁוּת מְפַעֶמֶת בְּלִבְּכֶם, אֵינְכֶם שׂוֹנְאִים. רַק הַבִּלְתִּי אֲהוּבִים שׂוֹנְאִים, הַבִּלְתִּי אֲהוּבִים וְהַבִּלְתִּי טִבְעִיִּים." "...אַל תִּלָּחֲמוּ לְמַעַן הָעַבְדוּת, הִלָּחֲמוּ לְמַעַן הַחֵרוּת. בְּפֶרֶק 17 בַּבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי לוּקָאס נִכְתַּב: "מַמְלֶכֶת הָאֵל מְצוּיָה בְּקִרְבְּכֶם", לֹא בְּאָדָם אֶחָד וְלֹא בִּקְבוּצַת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בָּאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ, בָּכֶם, בָּכֶם הָעָם יֵשׁ אֶת הַכּוֹחַ, הַכּוֹחַ לִיצֹר מְכוֹנוֹת, הַכּוֹחַ לִיצֹר אֹשֶׁר. בָּ

  "לולאת המוות" " Loop of Death " או למה המלחמה לא תסתיים בקרוב "האיליאדה או שירת הכוח" (1940) הוא אחד המאמרים החשובים והידועים של סימון וייל, מן הפילוסופיות הגדולות במאה העשרים. וייל מנסחת בו מודל פשוט ומבריק של הדינמיקה היסודית של הכוח הפוליטי האלים באשר הוא, באמצעות קריאה מאוד אוהבת ומלאת   חירות, של האיליאדה של הומרוס. Simone Weil L'iliade ou le Poeme de la Force פורסם לראשונה ב-1940 בירחון הספרותי Cahiers du Sud במרסיי. בקטע מתוך המאמר היא מתארת כיצד המלחמה משמידה את הנפש, כאשר "הנפש היא שהיתה צריכה לחשוב על דרך החוצה" מן המלחמה. פרקתי את הפסקה לשלבים והוספתי הערות בסוגרים: 1.     המלחמה חושפת את אפשרות המוות הצפונה בכל רגע שלה (הטבח בשבעה באוקטובר, מטחי הטילים, נפילת לוחמים) 2.     המחשבה מאבדת את היכולת לנוע מיום אחד למשנהו בלי לחלוף על פני המוות (חשיפה ישירה במדיה החברתית) 3.     התודעה נמתחת באופן שהיא יכולה לעמוד בו זמן קצר בלבד (משאבי כוח פנימיים מוגבלים) 4.     בכל הימים האלה הנפש סובלת אלימות (ככל שמשך החשיפה לאפ

חוסר יכולתנו להבין את פשר המלחמה במקום לשחות ולהתקדם במרחבי 'ים המלחמה הגדול', חלקנו מנסים לצוף במקום, תוך ניסיון להאחז בפרשנויות ובגילוי עתידות, או שחלקנו טובעים. אנו חווים חוסר-אונים מתמיר , שהוא שינוי תודעתי עמוק אותו ניתן לזהות כתנועה פנימית שורשית בין ייאוש, הנגרם משילוב של חוסר אונים וחוסר ישע לכיוון תקווה. תנועה זו נובעת מקבלת האדם את המצב הקיומי של העדר שליטה מלאה, המתבטא בחוויית חוסר אונים. ככל שהאדם מקבל בהשלמה, באופן מלא את היותו חסר-אונים בתחומים רבים יותר של חייו, מתאפשרת התמרה של תפיסתו את מקומו בעולם ואת מערכות היחסים שלו עם עצמו עם האחר ועם הנשגב. שינוי עמוק זה הוא שינוי רוחני במהותו המתרחש בשלושת הממדים: בין האדם לבין עצמו, בין האדם לבין האחר ובין האדם לבין הכוח העליון הטרנס-פרסונאלי. ההתמרה (טרנספורמציה), שחוסר האונים מייצר היא שינוי מצב צבירה תודעתי מאחיזה בעולם החומר ואשליית השליטה בו, אל התמסרות רוחנית להתחברות אל הכוח העליון, והבנה של האדם כי תחושת חוסר הישע נעלמת ככל שהוא מודע יותר אל החיבור שלו אל הנשגב. חוסר-אונים מתמיר אם כך, הוא קבלה רדיקאלית ומוח

תקציר מודל תחכים/ ניר גולן פיטר סנג'י טען כי "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון ." מודל תחכים נועד לעודד את הלמידה בארגון ולטפח אצל העובדים הכוונה עצמית בלמידה, תוך התמקדות בלמידת המנהלים בו . עקרונות הארגון הלומד פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן במציאות משתנה, מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". סנג'י מונה חמישה תחומים (דיסציפלינות) של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון. חמשת התחומים הם : 1.     מיומנות אישית לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות". סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמיד