?Who Moved My Dobeing
מי הזיז את ה-Dobeing שלי?
אדם יכול להימצא בתהליך למידה בשני מצבים: עשייה Doing- או הוויה .Being-הוא נע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנונו האישי ולאורח חייו כאדם. מצב Doing קל יותר לזיהוי כיוון שהוא גלוי במעשיו של האדם. מהותה של הלמידה
ב"הַקְהֵ֣ל"- קהילה מקצועית לומדת, היא החיפוש אחר ההוויה, ודווקא מצבBeing ,
שהוא מצב ההוויה החשוב והנסתר, קשה יותר לזיהוי.
כדי לזהות את ההוויה שלנו עלינו להיות במצב של סנכרון בין ההקשבה הפנימית
להקשבה החיצונית. על האדם לעצור, להקשיב ולשהות בהווייתו. במצב זה עלינו להפעיל את
חוש השמיעה "החיצוני" וחוש השמיעה "הפנימי". אחזור ואדגיש כי ההקשבה
ב"הַקְהֵ֣ל" מקשרת בין בני האדם ומאפשרת יצירת הרמוניה על ידי צמצום
המרחק בין האנשים השונים, תוך ניסיון לייצר מרחב שייכות בטוח אחד. תנאי זה
הכרחי ליצירת "הַקְהֵ֣ל".
עיסוק בתורת המקצוע באמצעות "הַקְהֵ֣ל" מביא לאינטראקציה
והשפעה הדדית של הלומדים זה על זה. שיטת לימוד זו מפרה את החשיבה היוצרת, מייעלת
את הבנת החומר הנתון ומביאה לתוצרים איכותיים יותר. בחירת האדם למה להקשיב,
והעיבוד של הדברים, מולידים בנפשו את הוויתו.
לצורך דיוק התהליך חיברתי את שני המצבים, Doing ו- Beingלמונח אחד ויצרתי מונח חדש: Dobeing
- מימוש הוויה מעשית. פירוש המונח Dobeing הוא ""To do my being - לבצע את ההוויה המעשית שלו, או נכון יותר, לממש
אותה. הכוונה היא להיות נוכח במציאות לא רק פיזית אלא גם מחשבתית, תודעתית. מונח ה-Dobeing מתאר מצב הווייתי מעשי חדש: הגשמה עצמית ביצירה ועשייה, לאור חזון אישי ותכלית עתידית.
בבראשית כ"ב פסוק א כתוב: וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. הנני
זו המילה המדויקת ביותר בעברית לחיבור בין שתי המילים Being ו- Doing ל-Dobeing, משמעותה "הנה אני כאן"- הנני. אברהם
מתחיל את תהליך הלמידה שלו במילת הזהות האישית "הנני", שהיא מהות השינוי
שעוד יעבור בהופכו מיחיד לעם. מצב זה מכונה Self-actualization - אקטואליזציה עצמית. יעדה
של האקטואליזציה העצמית הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. הצלחתה של האקטואליזציה
העצמית נבחנת ביכולתו של האדם ליישם את מטרותיו באופן מיידי, תוך לקיחת אחריות
אישית רבה יותר על ה .Dobeing-
מי יכול להזיז את ה Dobeing- של אדם?
התשובה טמונה במהות המושג: מכיוון שהמושג מתאר את ההוויה המעשית של
אדם, רק האדם יכול מתוך בחירה להזיז אותו. אירועים קיצוניים חיצוניים או פנימיים
יכולים לערער את ההוויה המעשית שלו אך לא בהכרח להזיז את ה Dobeing- שלו. פרדיגמאטיות
רבות עוצמה, המשפיעות זו על זו, משנות את סדרי העולם ויוצרות מציאות השונה באופן מהותי מזו שהכרנו העבר.
קצב התמורות הולך ומואץ, אנו נדרשים לתפקוד בו זמני בריבוי זירות, וכל זה משפיע על העצמי.
לאור זאת, חשיבות ה Dobeing- עולה ביתר שאת. מציאות מורכבת כרוכה בערעור תמידי
וגואה של העולם הקיים. מצד אחד, יש בכך אתגר של הסתגלות לשינויים האינטנסיביים
ושל גיבוש עצמי שלם, ייחודי ומודע. מצד שני, זהו מצב המזמן שאילת שאלות ואפשרות להתבוננות
פנימית וחברתית, המסייעות לגיבוש עצמי מיטיב ושלם, מהיבטים אישיים, חברתיים
וערכיים. על פי תפיסה זו, הרואה את הערעור כהזדמנות, הווייתו המעשית של האדם אינה שונה
ממהלכיו, מניסיונותיו ומחייו בפועל.
ככל שה Dobeing- שלו יציב יותר ומעוגן יותר במציאות, יהיה יותר
קשה להזיזו. כאשר נוצר מצב תפקודי חדש לחלוטין הדורש מן האדם לשנות את מהות קיומו,
להגדיר מחדש את ההוויה המעשית שלו, רק אז כתוצאה מתהליך השינוי יזוז ה Dobeing- שלו. הוא ליבת האישיות וההוויה הכוללת. הוא משקף את המאפיינים
המבניים של האישיות, וכן את היכולת ההסתגלותית למצבי חיים מגוונים בשלבי
ההתפתחות השונים. מושג
ה Dobeing- מתייחס למכלול התפקוד הנפשי והגופני
ולאופן בו נתפס האדם בעיני עצמו. ה Dobeing- נוצר
ונתמך באמצעות אינטראקציות בלתי פוסקות בינו לבין הסביבה. תהליך התפתחותי בריא מאפשר יצירת תחושה של עצמי לכיד
קוהרנטי ועקבי לאורך זמן, לכן הסיכוי לשנות את ה Dobeing- שלו במהלך חיי הוא נמוך מאד. ההוויה המעשית מורכבת
ממכלול האפשרויות העומדות לרשות האדם ומהיכולות שלו למימושן. בבסיסו האדם שואף
להגשמה עצמית כישות נפרדת. שאיפתו זו נובעת מתובנה פנימית ובעלת ערך עבורו. "הַקְהֵ֣ל" מרחיבה לפרט את
מגוון האפשרויות למימוש עצמי, מקדמת את כישורי המנהיגות של השותפים לתהליך ומשמשת
ככלי ניהולי, מקצועי-חינוכי, להובלת תהליכי למידה ולטיוב איכות הפיתוח האישי מקצועי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה