Political Depression by Nir Golan

 דִּכָּאוֹן מְדִינִי- מאת ניר גולן

כמלווה רוחני וכאדם מן היישוב המתבונן סביבו, אני מזהה כי מאז השבעה באוקטובר, אנשים חווים סימני דיכאון אחרים מן המוכר והידוע. דיכאון זה אינו סוג העומד בפני עצמו אלא הוא ביטוי הייחודי לאזרחי המדינה ולחלק מן היהודים בעולם. תסמיני הדיכאון דומים אך הגורם להם הוא אינו פנימי, אלא חיצוני: חוויות אישיות קשות מתמשכות של תסכול וחוסר אונים מן המצב במדינה ובעולם, תוך חשיפה מתמדת לדיווחים וכתבות מאז השבעה באוקטובר. בחרתי לקרוא לו "דִּכָּאוֹן מְדִינִי".

המונח "דיכאון מדיני" אינו מונח מקצועי רפואי או פסיכולוגי מקובל. הכוונה היא לתחושת דיכאון כללית או ירידה במצב הרוח הקשורה למצב הפוליטי או החברתי במדינה. דיכאון כהפרעה נפשית מאופיין בתסמינים כמו עצב מתמשך, חוסר עניין בפעילויות, שינויים בתיאבון ובשינה, תחושת חוסר ערך ואפילו מחשבות אובדניות. רגשות נוספים המאפיינים את הדיכאון המדיני: חוסר אונים, בושה, צער וכאב, גועל מעצמי או מהמצב, כעס ועצב עמוקים.

הסבר מפורט:

דִּכָּאוֹן מְדִינִי יכול להתבטא במגוון תסמינים המשפיעים על מצב הרוח, ההתנהגות והחשיבה של האדם. תסמינים אלו יכולים לכלול: 

• מצב רוח ירוד: עצב מתמשך, תחושת ריקנות, או חוסר תקווה מהמצב הביטחוני, פוליטי ומדיני. כאשר קיים העדר ביטחון מדיני, אמונה כי לפעילויות המדיניות אין מטרות או שהן לא מושגות, פגיעה מתמשכת בחיי אדם, איום ארוך טווח על הקיום, אובדן אמון במערכות המדינה השונות- העצב, הכאב והצער הופכים לשגרת יום.

• חוסר עניין והנאה: ירידה בתחומי עניין ופעילויות שנהנו מהם בעבר, בעיקר עקב צפיה מרובה בחדשות או קריאת עיתונים. תחושת אשמה לגבי קיום פעילויות אלו מן העבר לאור המצב הביטחוני וסיבלו של האחר (החטופים, הפצועים, משפחות שכולות, תושבי העוטף, תושבי קו העימות וקהילות נוספות בארץ ובעולם.)

• שינויים בתיאבון ובמשקל: עלייה או ירידה בתיאבון, שינויים לא רצויים במשקל, כמענה לצורך רגשי. האכילה הרגשית היא כתוצאה מחווית תסכול וכאב מתמשכים. בשילוב העדר פעילות גופנית וצפיה מרובה בשידורי החדשות ברשתות השונות ובמדיה החברתית, נגרמים ניוון גופני, עליה במשקל ואובדן דימוי ערך עצמי חיובי.

• הפרעות שינה: נדודי שינה או שינה מוגברת. חלומות חודרניים של אירועי טראומה בדומה למראות אירועי הטבח בשבעה באוקטובר, ירי טילים, אזעקות ונפילות. המקבילה היא העדר יציאה מן המיטה או מהבית בשל חשש מן האירוע הביטחוני הבא.

• תחושת עייפות וחוסר אנרגיה: קושי לבצע משימות יומיומיות. חוסר אונים מתמשך מהמצב המדיני (למשל: עיכוב בשחרור החטופים, תדירות הנופלים, שניות האזעקות) המשליך גם על חיי היומיום. הדבר מוביל בשילוב עם העדר שינה איכותית ורציפה, לשחיקה נפשית.

• תחושת חוסר ערך או אשמה: מחשבות שליליות על העצמי. בעקבות חוסר האונים והעדר היכולת להשפיע על המצב המדיני, ישנה ירידה דרסטית במורל ובתחושת המסוגלות. חווית תסכול ואימפוטנציה: "כל מה שאני עושה לא עוזר". תחושת האשמה מלווה בייסורים רבים על היותו אזרח במדינה אשר אינה פועלת על פי ערכיו או הקודים המוסריים שהוא מאמין בהם.

• קשיי ריכוז וזיכרון: ירידה ביכולת לחשוב, להתרכז ולקבל החלטות. כתוצאה מעייפות מצטברת וחוסר האונים המתסכל, מועצמת תחושת הייאוש, המביאה לפיזור מחשבתי. העדר משאבים ויכולת לגייס את הכוחות בכדי להתרכז גם במשימות פשוטות יומיומיות.

• מחשבות אובדניות: מחשבות על מוות או התאבדות לדוגמא לאור גל האנטישמיות הגואה בעולם והעדר תחושת ביטחון מקומי, או בעקבות פגיעה עמוקה בסולם הערכים ובזהות המוסרית שלי. מחשבות אלו צצות עקב מעשים שאני ביצעתי המנוגדים לערכי ולמצפוני, הוכרחתי לבצעם בעל כורחי, נכחתי במצבים אלו ולא עשיתי דבר כדי למנוע אותם, או חווית בגידה על ידי סמכות גבוהה (מפקדים ומנהיגים).

• התמכרויות: התמכרות לאלכוהול, משככי כאבים, סמים קלים, צפיה בפורנו, עבודה מרובה וחוויות אלימות, כחלק ממיסוך הכאב והצער מהמצב המדיני והלאומי.

במקרים של "דיכאון מדיני", האדם חווה את התסמינים הללו על רקע מצב פוליטי או חברתי קשה. מצב זה עלול להוביל לתחושת חוסר תקווה, תסכול ואובדן אמון במערכות השלטוניות או בחברה. עם זאת, חשוב להדגיש כי תחושות אלו אינן בהכרח מצביעות על דיכאון קליני, ויש לפנות לאבחון מקצועי על מנת להבין את המקור לתחושות ולטפל בהן בהתאם. 

אם אתם או מישהו שאתם מכירים חווים תסמינים של דיכאון, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. טיפול בדיכאון, באמצעות טיפול פסיכולוגי או תרופתי, היכול לסייע לאדם להתמודד עם התסמינים ולשפר את איכות חייו.