Soulagogical SEL

SEL סולגוגי

כאשר באים להתמודד עם נושא ה- Social Emotional Learning SEL בהקשרו החינוכי, יש להוסיף לו את ממד הרוח משום שממד המיומנויות אינו עומד בפני עצמו בהקשר החברתי רגשי, אלא נבנה ומסתמך על ממד הרוח. "מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעלייתם ותיקונם, והדרכים של תיקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה שבלבו". (הרב קוק /ערך אמונה, ד') מטרת ה-SEL להפוך את הלומד לאוהב אדם ולתיקון דרכו של העולם במובן המוסרי-חברתי. בכדי לתמוך בתהליך זה יש לעסוק באמונתו של הלומד: בתפישת עולמו, ערכיו, והנחות היסוד והעקרונות לפיהם הוא חי. הגישה החינוכית הסולגוגית Soulagogical להובלת נפש הלומד, נעזרת בעץ הספירות הקבלי המפורט בספר היצירה, בכדי להתאים את הממד הרוחני למיומנויות ה-SEL השונות.

מיומנויות ה-SEL מתחלקות לשלוש קטגוריות:

1.    מיומנויות הוויה being:

·       מודעות עצמית- היכולת של אדם להיות מודע (לזהות ולהמשיג/ להמליל) את הרגשות, המחשבות והערכים שלו עצמו, ואת האופן שבו הם משפיעים על התנהגותו בהקשרים שונים; בכלל זה יכולתו להכיר בחזקותיו וחולשותיו מתוך תחושת מטרה ברורה וביטחון עצמי.

·       מודעות חברתית- היכולת להבין את נקודות המבט של אחרים, בכלל זה תרבויות, נסיבות והקשרים שונים, לגלות אמפתיה כלפיהם, להבין ולקבל נורמות שונות של התנהגות בהקשרים היסטוריים ותרבותיים שונים. 

2.    מיומנויות עשייהdoing :

·       ניהול עצמי- יכולתו של אדם לנהל את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו בצורה אפקטיבית במצבים שונים, להשיג את מטרותיו ולהגשים את שאיפותיו. ניהול עצמי כולל שליטה בדחפים, התמודדות יעילה עם מצבי לחץ/קיצון לא שגרתיים והיכולת להיות מונע ולהניע אחרים להגשים מטרות אישיות וקבוצתיות. 

·       מיומנויות בינאישיות- היכולת לבסס ולקיים מערכות יחסים בריאות ותומכות עם אחרים ולנווט בהצלחה במצבים מגוונים למול יחידים וקבוצות שונים. ובכלל זה, היכולת לתקשר באופן בהיר, לפתח מערכות יחסים חיוביות, לנהל קונפליקטים ביעילות, להיאבק למען זכויותיהם של אחרים ולדעת להציע עזרה או לבקש אותה כאשר יש בכך צורך. 

3.    מיומנויות מימוש עצמי Dobeing:

·       קבלת החלטות אחראית- היכולת לקבל החלטות למימוש עצמי מתוך אכפתיות וחיוביות ביחס להתנהגויות אישיות ואינטראקציות חברתיות במצבים שונים ומגוונים. המטרה להפוך להיות משמעותי, להשפיע, תוך התחשבות בסטנדרטים אתיים, לשמור על ביטחון ומוגנות ולהביא בחשבון את היתרונות ואת ההשלכות של פעולות שונות והשפעתן על רווחה אישית, חברתית וקולקטיבית של הסובבים.

·       אוריינות גלובלית- במידה וקיים מפגש עם לומדים מתרבויות שונות בעולם נוספת גם אוריינות גלובלית. היכולת להתמצא ולגלות אכפתיות כלפי סוגיות גלובליות; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות ומקבוצות אחרות, לשתף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות.

כבר בחלוקה זו מתבצעת אבחנה, המקדמת את האיכות הרוחנית של כל מיומנות. ההוויה מעצבת ומשפיעה על העשייה. שתיהן ביחד מסייעות ללומד לממש את עצמו.

פירוט 11 הספירות השונות ואופן השימוש בהן במהלך ה-SEL:

1.    ספירת הכתר היא הרצון, העונג, המניע הראשוני לתהליך הלמידה. הוא עובר דרך כל הספירות/ המידות שמפורטות להלן, עד לכדי מימושו העצמי של הלומד. זו היא ההוויה המעשית של הלומד Dobeing. ללא אותו מניע ראשוני, רצון ומוטיבציה פנימית של הלומד לרכוש מיומנויות אלו, לא יתקיים תהליך הלמידה. מניע זה מגיע מהצורך להיות שייך ל"משהו גדול יותר", משהו הנתפש לפעמים כ"נשגב", "כח עליון"/ "טבע".

·       חשוב לסייע ללומד להגדיר צורך זה, לדייקו ולשיימו משום שהוא מהווה עוגן ללומד לאורך כל תהליך הלמידה. בכל פעם שהלומד יתלבט או יתהה על מהות התהליך ומטרותיו הוא יחזור להגדרת הצורך וידייקו. זהו תהליך של "רצוא ושוב" ההכרחי להתפתחות הרוחנית שך הלומד.

2.    ספירת החכמה היא הניצוץ הראשון של ההכרה, המודעות. זו תחילתה של המיומנות הראשונה- המודעות העצמית. היא נקודת המוקד של התפישה המגיעה כעין הבזק אור המאיר ומגלה תמונה שלמה. התמונה היא תמונה פנימית- מודעות ראשונה להוויה העצמית. מתחיל תהליך ההכרה שהוא כעין הופעת היש מן העין.

·       הלומד מודע לעצמו בפעם הראשונה, מזהה את הניצוץ האנושי שבו. מתחיל לזהות ולהגדיר את הוויתו. שלב זה דורש תמיכה רבה ועידוד בשל היותו כל כך ראשוני.

3.    ספירת הבינה היא כוח הנפש שקולט את הניצוץ הראשון של התפישה והמודעות העצמית ומפתח אותו בדרך מושכלת: בהבנה, בניתוח לוגי, בהרחבת הדבר ובפיתוחו. בספירת הבינה חל המעבר בין ההוויה לעשייה. ההוויה הופכת לתכנית פעולה למימוש עצמי.

·       חשוב לסייע ללומד לעבור מן השהייה וההתבוננות הפנימית למעשים- לניהול וויסות עצמי. יש לתת לו כלים לנהל את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו בצורה אפקטיבית במצבים שונים, להשיג את מטרותיו ולהגשים את שאיפותיו.

4.    הדעת היא הכוח המקשר, המקבע דברים בשכל. ההופך את הדברים להוויתו המעשית של הלומד, לחלק מזהותו הפנימית. הוא כעין רקע, תשתית, ממוצע המחבר בין החכמה והבינה. מן הדעת באה ההתקשרות של כוחות השכל אל כוחות הרגש ואל המציאות. ספירה זו חשובה למימוש מיומנויות ה-SEL כי היא גורמת להן לצאת לפועל כלפי חוץ. בעוד שהחכמה והבינה הן שכל מופשט ומנותק, הרי בדעת מגיעים הדברים לידי מסקנה, בין מסקנה של ההכרה ובין מסקנה המביאה לידי התעוררות רגשית- היוצאת או לא יוצאת אל הפועל לפי בחירתו של הלומד. הדעת היא גם ההתקשרות כלפי מעלה, כלפי ספירת הכתר, משום שהיא התגלות של רצון ורצייה. היא חוזרת אל המניע הראשוני, הרצון והעונג ובכך מחזקת ומעודדת את המשך תהליך הלמידה.

·       יש להתעכב על ספירה זו במיוחד במהלך תהליך הלמידה משום שהיא הבסיס האיתן לכל המיומנויות. היא משפיעה ישירות על היכולת לקבל החלטות למימוש עצמי מתוך אכפתיות וחיוביות ביחס להתנהגויות אישיות ואינטראקציות חברתיות במצבים שונים ומגוונים.

שבע הספירות הבאות הן אופנים ודרכים שונות של הרגש:

5.    החסד- כוח השפיעה והנתינה שמובנו הפנימי הוא אהבה- "אַהֲבַת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם - הִיא קוֹדֶמֶת לַכֹּל. אחר כך אַהֲבַת כָּל הָאָדָם, אַחֲרֶיהָ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל - שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם. וְכָל אֲהָבוֹת אֵלֶּה הֵם אֲהָבוֹת מַעֲשִׂיוֹת, לֶאֱהֹב אוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה, וְלִגְרֹם לָהֶם עִלּוּי". (הרב קוק)

אהבת האדם את עצמו, את הסובבים אותו ואת כל ברואי העולם. היא כוח ההתרחבות וההתפשטות, ולכן היא הכוח המניע את המיומנויות הרגשיות.
נצח הוא כוח הניצחון המעשי השואב מן השאיפה לנצח ולכבוש.

·       בספירה זו חווה הלומד את החיבור ל"משהו הגדול ממנו" ל"נשגב". מכיוון שזו ספירת היסוד הרגשי יש לחזור ולחזק אותה לאורך כל התהליך. ככל שהלומד יחווה יותר התנסויות מוצלחות באהבת הזולת, כך תשתפרנה ותתעצמנה כל שאר המיומנויות.

6.    ספירת הגבורה- היראה, היא הכוח המצמם, המגביל והמסתיר. היא כוח ההתגברות, האיפוק והריכוז, והיא גם כוח הדין- מקור הכוח המחלק, המפריד והמגדיר. הלומד מבין שהוא תלוי בכוח העליון ובאיתני הטבע ומושפע מהם. המטרה היא להשתחרר מראוותנות ומאגוצנטריות, לפתח מודעות עצמית, להתרחק מהתנשאות והשתלטות, ללמוד מתוך ענווה.

·       ליבת הספירה הם נושא התיגמול, המשוב, הצבת הגבולות ונושא שכר ועונש. כאן תפקידו של המלמד הוא המוחצן והבולט ביותר. הוא מסמל את הכוח החיצוני- המציב גבולות ומתגמל בהתאם להתנהגויות, ביצועים והשגים. בגלל מורכבות היחסים בין הלומד למלמד מומלץ להקפיד על דוגמה אישית של המלמד להמחשת ערך הענווה.

7.    מידת הרחמים היא השילוב בין חסד וגבורה ספירת הוויה. מידת החסד- האהבה רוצה ומוכנה להשפיע לכל, מידת הגבורה היא צמצום והגבלה בכל מקרה עד כדי רצון שלא להשפיע כלל. מידת הרחמים היא להשפיע ולתת למי שצריך ונזקק לכך: מודעות חברתית ומיומנויות בינאישיות. לכן היא נקראת תפארת- הרמוניה והכלה של אהבה ויראה בו-זמנית.

·       בזכות השילוב בין אהבה ליראה ספירה זו מורכבת להבנה ולהוויה, משפיעה גם על תקשורת בינאישית, קבלת החלטות אחראית ואוריינות גלובלית. המלמד משמעותי דרך דוגמה אישית ו- Mentoring ללומד. התפארת היא הבסיס לעיצוב זהותו של הלומד ולכן משפיעה גם על המודעות והניהול העצמי.

8.    נצח והוד הן המידות המעבירות את הרגש והדחף הפנימיים כלפי ביצוע כלפי העשייה doing: הן מעצבות את קבלת ההחלטות האחראית. הן מביאות את הצירוף הגולמי לידי ממשות. הן המידות המתגברות על ההתנגדות להשפעה ולכן הן הכוח לעמוד בתוקף, ביציבות מול הסביבה החיצונית Dobeing מימוש ההוויה העצמית. נצח הוא כוח הניצחון המעשי השואב מן השאיפה לנצח ולכבוש.

9.    הוד הוא הכוח הפנימי שלא להיכנע, של עמידה ללא פשרות, נחישות. היכולת להמשיך ולפעול גם כשאין עוד סיכוי לנצח. השילוב של שניהם מביא לנחישות, התמדה והצלחה לאורך זמן.

·       כאן נדרשת הכוונה מדוייקת ועדינה המעצבת את התנהגויות הלומד: ניהול עצמי, התנהלות חברתית ואוריינות גלובלית. הלומד מביא לידי ביטוי את זהותו האישית אותה פיתח, הגדיר ובנה בספירות חכמה, בינה ודעת. הוא ממש אותה ופוגש את החוץ ושוב את עצמו. יש להנחות תהליך למידה זה ברגישות רבה.

10.                   ספירת היסוד היא כוח הנתינה וההתקשרות. בה נמצאת התשוקה להתחבר, להעביר ולתת את הדברים, ללמד את האחר. היא הכלי הנושא, המעביר את הרגש ואת ההשפעה מדבר לדבר, ממצב למצב ומאדם לאדם- מיומנויות בינאישיות. ספירה זו מעודדת את הלומד להפוך מלומד למלמד, ממומנהג למנהיג.

·       לא כל הלומדים שואפים להגיע לספירה זו. מומלץ לדרבן ולעודד אותם להשלים את תהליך הלמידה דרך השגת נתינה, וחיבור לאחר במטרה ללמדו. בשלב זה נבנה דור המחנכים הבא החיוני להמשך התהליך.

11.                   המלכות היא במהותה מידת השלטון. היא הכוח להנהיג, להביא לידי פעולה, והיא פועלת תמיד כלפי חוץ- מודעות חברתית והתנהלות חברתית- כלפי הנפרד וכלפי האחר. היא גם כוח הדיבור, המילה, הכלי שמקבל את הכוחות והמהויות מן הספירות שמעליו. זהו כוח השליטה וההנהגה, התקשורת הבינאישית והמימוש העצמיDobeing .

·       מכיוון שספירה זו היא הביצוע עצמו בהווייתו החיצונית: מחשבה, דיבור ומעשה, זוהי שיאה של הלמידה הסולאגוגית ושל מיומנויות ה-SEL השונות. הלומד חושב, מדבר ומבצע בהלימה, את מה שהוא מודע לו אישית וחברתית תוך קבלת החלטות אחראית ואוריינות גלובלית. בשלב זה חשובה מאד הערכה מעצבת ומסכמת של התהליך.