Serious Illness, Death and Grieving in the Workplace

 

מחלה קשה, אובדן ואבל במקום העבודה

• תורגם מתוך אתר של מרכז התמיכה של אוניברסיטת סטנפורד

https://helpcenter.stanford.edu/resources/work-related-resources/serious-illness-death-and-grieving-workplace 

)כתוב בלשון זכר אך מתייחס לכל המינים.( 

השפעות על יחידים

אם אתה חבר סגל או איש צוות העובדים במחלקה שבה עמית אובחן לאחרונה עם מחלה קשה או נפטר, ייתכן שאתה חווה רגשות שונים במהלך הימים והשבועות. לעיתים קרובות נוצרים קשרים אישיים חזקים בתוך קבוצות עבודה, והחוויה של התמודדות עם מחלה קשה או אבל על מותו של עמית יכולה להיות עמוקה. עוצמת התגובות תשתנה בין אנשים, אך החוויות הבאות שכיחות: 

חוסר תחושה | הלם | חוסר אמונה | חרדה | חוסר ריכוז | אובדן זיכרון | הפרעות שינה | עייפות | שינוי בהרגלי האכילה | עצבנות | עצב | דמעות | כאבי ראש | מתח שרירים | כאבי בטן | תסכול | דיכאון | רֵיקָנוּת

אסטרטגיות התמודדות

היו מודעים אחד לשני

אם נראה שלמישהו יש בעיה רצינית בהתמודדות עם המוות, הבע דאגה ועודד אותו לפנות לסיוע מקצועי דרך מרכז העזרה של צוות הפקולטה או משאבים אחרים.

קח בחשבון שעבודתך עשויה להיות מושפעת

ביצועי העבודה והאינטראקציות שלך ושל עמיתיך עשויים להיות מושפעים מהלחץ. עם הזמן הדברים יחזרו לקדמותם. אם המוות הוא התאבדות, רצח, בלתי צפוי או מוות שהתרחש במקום העבודה, הטראומה הרגשית שתחווה תהיה חמורה יותר והצורך בעזרה מבחוץ יהיה גדול יותר.

פנה למשפחת הנפטר

שקול לשלוח כרטיס, פרחים או מתנות אחרות, כמו ספר זכרונות שנכתב על ידי הצוות, לבן זוג או לילד שנותר בחיים. 

השתתף או ארגן טקס זיכרון

בין אם נערך באתר העבודה או מחוצה לו, טקס אזכרה יכול להיות צעד חשוב נוסף להכרה ברגשות ולהשלמה עם המוות.

טיפים למנהלים ולמפקחים

כאשר עובדים מושפעים ממותו של עמית לעבודה, מאובדן אישי או מחלה קשה, מנהלים וממונים מתמודדים עם האתגר להבטיח שהעובדים מקבלים תמיכה נאותה בזמן שאחריות בנוגע לעבודה ממשיכה להתקיים. ההצעות הבאות נועדו לסייע למפקחים כאשר מתעוררים מצבים קשים אלו.

בעיות במקום העבודה

אם אתה מנהל או מפקח - והצוות שלך חווה אבחנה של מחלה קשה או מוות של עמית - אתה עשוי להבחין בבעיות הקשורות לעבודה הבאות עם הצוות שלך:

• קשיים עם פריון
• בעיות עם נוכחות
• הלם, חרדה ובלבול

כמנהל או מפקח, באחריותך להשתמש ברגישות ובטקט בעת פיקוח על המשימות ההכרחיות הבאות לאחר מותו של איש צוות:

• הקצאה נכונה של רכוש איש הצוות שנפטר
• הקצאה מחדש של סביבת העבודה
• האצלת אחריות בעבודה על משימותיו 

כמנהל או מפקח, עליך לדעת כי:

• ייתכנו רגשות אשמה, טינה או אי נוחות עבור אנשי צוות הנוטלים על עצמם תפקידים בהם טיפל בעבר איש הצוות שנפטר.
• מצבי עבודה מסוימים עשויים לשמש כתזכורת לאובדן, ועלולים לעורר תגובות אבל באופן בלתי צפוי.
• הסביבה הרגשית בעבודה תשתנה לפרק זמן, ולכל אחד תהיה תגובה ייחודית משלו לאובדן.
• תפקידך בהכרה ובדיון בהשפעת המוות, דבר היכול לסייע בתהליך האבל.
• אתה יכול להציע הכוונה ותמיכה על ידי הפניית אנשי הצוות לכיוון של שירותי ייעוץ פרטניים/ ליווי רוחני.
• ניתן לפנות למרכז העזרה של סגל הפקולטה/ משאבי אנוש ולארגן מנחים שיובילו דיונים קבוצתיים עם הצוות שלכם.

עזרה לסגל או חבר צוות אבלים

• היו רגישים וישרים. צרו אווירה של תקשורת פתוחה לכולם. צרו קשר עם העובד האבל בהקדם האפשרי.
• חשוב להכיר בגלוי בצער ובאובדן, למרות שזה עשוי להרגיש מביך ליזום שיחה. אל תהססו לשתף בתגובה אכפתית לאובדן שלהם תוך רגישות לאופי החסוי של מידע אישי או רפואי.
• צפו להקשיב יותר מאשר לדבר. מועיל להפגין סבלנות, אופטימיות חמלה וזמינות. הקפידו לשאול מה ניתן לשתף ומה סודי, ושאלו על דברים ספציפיים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור.
• אל תתפלאו אם העובד צריך לדבר על האובדן פעמים רבות, במיוחד בחגים וימי נישואין, שעלולים להיות זמנים קשים במיוחד. נפוץ שאנשים שחוו אובדן יבכו מדי פעם, יחוו מצב רוח ירוד ופרודוקטיביות לא אחידה במשך זמן מה.
• התהליך יכול להימשך די הרבה זמן. אל תצפו להחלמה מהירה. התהליך שונה עבור כל אחד. תפקידו של המנהל הוא ליצור סביבה מקבלת, שבה מתייחסים לתהליך האבל כרגיל, אך עדיין העבודה נעשית. אם נראה שהאדם נכנס לדיכאון ואתה מודאג לגבי רמת או חומרת התגובה שלו, מרכז העזרה של סגל הפקולטה (FSHC Faculty Staff Help Center) / משאבי אנוש הוא מקום טוב לפנות אליו להתייעצות, או להפנות את העובד.
• במקרים של אובדן מהתאבדות, רצח, מוות במקום העבודה או מוות של ילד, התגובות בדרך כלל קשות למדי ותוכלו לייעץ לעובד לגבי התועלת של ייעוץ וקבוצות תמיכה פרטניות. ה-FSHC יכול לספק שירותי ייעוץ קצרים ולבצע הפניות לקבוצות ומטפלים מתאימות בקהילה.

במקרה של מחלה קשה

• הכירו את המצב הבריאותי, היכולות והמגבלות הרפואיות של העובד המשפיעות על עבודתו, ועשו התאמות סבירות. הבינו שיכולות להיות תקופות של היעדרות או אשפוז כדי לייצב את מצבו. היזהרו שאנשים לא יחרגו מהמגבלות שלהם. כדאי להתייעץ עם משאבי אנוש לגבי הנחיות חופשת מחלה והתאמת האחריות בעבודה.
• כבדו את הפרטיות, אך עודדו את העובד החולה לשתף אתכם בכל מידע שהוא מרגיש בנוח לחלוק על מחלתו או בעיות אחרות, ולהפנות אותם למשאבים המתאימים בעת הצורך.
• היו מציאותיים כאשר דנים בתוכניות לגבי עבודה. מרכז העזרה של סגל הפקולטה, משאבי אנוש ומשרד ההטבות יכולים לסייע בתכנון החזרה לעבודה או עזיבת מקום העבודה. כולם מרוויחים כאשר העובדים שומרים על תחושת הערכה עצמית, זהות ויושרה זמן רב ככל האפשר.

כאשר חבר צוות או סגל נפטר

• היפגש עם הצוות שלך כדי להבהיר את העובדות, לדבר על רגשות ולהכיר בתהליך האבל. מקרי מוות בלתי צפויים עשויים לדרוש זמן נוסף כדי לדבר. יועצי מרכז העזרה של צוות הפקולטה זמינים כדי לאפשר פגישות שבהן הרגשות חזקים במיוחד. במקרים של התאבדות, רצח או מוות שאירע בעבודה, תחקיר הצוות עשוי להיות חשוב במיוחד. החלטות לגבי מרחב העבודה של הנפטר, חפציו ואחריות העבודה של הנפטר יצטרכו לדון ולטפל ברגישות.
• הודע על כך למנהל משאבי האנוש שלך ולמשרד ההטבות. העיתון של סטנפורד זמין לטיפול בהודעה הציבורית על המוות/ תקשורת פנים ארגונית.
• חשוב שהעובדים ידעו על סידורי זיכרון או הלוויה ויהיה להם זמן להשתתף. חשובה הכרה מתאימה של העובד שנפטר. מחווה בעיתון, תרומה לצדקה, מתנה למשפחה או הוקרה ציבורית אחרת עשויה להידון עם הצוות. 

עזרה לאנשי צוות אחרים

• במידת האפשר, ודא שהצוות שלך יודע את העובדות על מה שקרה ועל תוכניות הלוויה או זיכרון. ציין כי קיימים משאבים זמינים בתוך הארגון והקהילה כדי לסייע בהתמודדות בזמנים מלחיצים.
• יש לעודד תמיכה ושיתוף הדדי בתוך הצוות, וכן ביטויי אבל ואהדה למשפחות וליקירים. לפעמים יש ערך לעובד אחד שמתנדב להיות איש הקשר העיקרי עם המשפחה במקום.
• במצבים קשים מאוד כמו התאבדות, רצח או מוות במקום העבודה, הלם, חוסר אמון, פחד ובלבול שכיחים. דיון פתוח יכול לעזור להבהיר את העובדות, להפיג שמועות ולהקל על תהליך האבל. יועצי מרכז העזרה של צוות הפקולטה זמינים להנחות דיונים קבוצתיים.
• אם האבל משפיע על אנשי צוות רבים, ייתכן שיחלוף זמן מה עד שהדברים יחזרו לפעול כרגיל. ייתכן שחלק מהעובדים יעבדו ברמת הפרודוקטיביות הרגילה שלהם, לפחות באופן זמני, בלתי אפשרי. עמיתים לעבודה שלוקחים על עצמם עומסים נוספים במהלך מעבר כזה צריכים לקבל הערכה והערכה.