PARDES model for giving Feedback

 

מודל פרד"ס למתן וקבלת משוב

ארבעה חכמים נכנסו לפרדס (תוספתא חגיגה פרק ב' הלכה ג-ד). סיפור זה הוא אודות המפגש עם המציאות המוחלטת, שמכיל בתוכו את שני ההפכים – סכנה והתרוממות רוח, הקיימים גם במפגש הדרכה. בזהר, מארגן רבי משה די-ליאון את הסיפור במבנה רביעוני של כלי לניתוח הטקסט:

·       פשט – (כפשוטו) פירוש מילולי והבנת הנקרא;

·       רמז – חיפוש אחר משמעות אלגורית, ואמיתות פילוסופיות. (קריאת הטקסט והבנתו כמשל);

·       דרש – פרשנות דרשנית (הרמנויטיקה), בעלת משמעויות אתיות-מוסריות;

·       סוד – ההבנה המיסטית שמחברת ביחד את המילים והאירועים המתוארים בטקסט.

ראשי התיבות של ארבע המילים היוצרות את המילה פרד”ס מובנות כאן כמסמלים ארבע רמות או ממדים של פרשנות. את השיטה הזאת של ריבוי רבדים בפרשנות ובהבנת הטקסט אנחנו יכולים ליישם במפגש האנושי בכלל, ובמפגש הדרכה/ משוב בפרט. בדיוק כפי שהטקסט אוצר בתוכו אינספור משמעויות כך, בדיוק, מתקיימים רבדים שונים ומרובים של חוויה וקשר שלנו עם המודרך אותו אנחנו מדריכים. ההמשגה הזאת מספקת כלים לניתוח מפגש משוב וגם לצורך ביקורת עצמית על עבודתנו.

מודל פרד”ס להקשבה תומכת ולנוכחות במהלך מפגש משוב:

פשט- רובד העובדות, איסוף עובדות ונתונים על מיומנויות המודרך, בעיקר דרך תמלולים ושאלות חקר. ההתעניינות שלנו מתמקדת ב"מי, מה, מתי, היכן" הנוכחים במצבו של המודרך שלנו במהלך מפגש ליווי ובהתייחס להיותו מלוה רוחני בכלל. במילים פשוטות נאמר כי הפשט הוא העובדות. כמעט תמיד נתחיל בפשט, ולעתים קרובות גם נסיים במקום הזה.

"מה שלומך היום?" או "איך אתה מרגיש היום?" "עם מה אתה מגיע היום למפגש?" "על מה תרצה לעבוד היום בתמלול?" "מה מעסיק אותך, היית רוצה להעמיק בו בתהליך הלמידה האישי שלך?" בתגובה מקבלים סיפור של ההיסטוריה האישית שלו כמלוה רוחני או דיווח מפורט על מצבו בלימודים או במפגשי הלווי: מה עובד, מה מפחיד, מה מאיים, מה גורם חוסר נוחות וכד'.

רמז- רפלקציה של רגשות העולים אך ורק מהסימנים הלא מילוליים. אנחנו מקשיבים ומגיבים לרגשות. תשומת לב והתבוננות בביטויים של הפנים; עמדה, תנוחה ויציבה של הגוף; התמקדות של המבט; תנועות של איברים כמו הידיים והרגליים; ובתגובות הגופניות האחרות, אלה הבלתי נשלטות למעשה, כגון הנשימה, עליית סומק בפנים, בכי, ועוד. לעתים קרובות הגישה למידע ברובד הרמז תהיה אינטואיטיבית. רמז מציע לנו כניסה עמוקה יותר לעולמו של הטקסט האנושי מזה של הפשט, ומאפשר לנו למצוא קשר וחיבור עמוקים יותר למודרך.

דרש- להבין את המשמעות שהמודרך נותן לחוויה שלו ואולי גם לסייע לו למצוא משמעות אחרת, נוספת, חדשה במפגש. להקשיב לנרטיב של האדם, להעמיק ולגלות את המשמעות שהוא או היא מוצאים בו, ולמקם את הקשר בתוך מגוון גדול ורחב של מקורות. "מה פירוש הדבר? מה המשמעות של הדברים?" להציב את הנרטיב של המודרך בתוך קונטקסט רחב יותר, בקונטקסט תיאולוגי/ אתי/ תרבותי רחב יותר, קונטקסט של משמעות אולטימטיבית תוך הקשבה המחפשת אחר "סיפור הנפש" אליו אנחנו מתייחסים. להציב את סיפורו של המודרך או את הסיטואציה בתוך הקונטקסט של החיים שלו. למצוא משמעות בכל מפגש ליווי ומפגש הדרכה.

סוד- נקודה מסתורית ונעלמת של החיבור לנשמת המודרך כאדם, דרך שאלות כגון:

·       האם אני מבין את האדם שמולי כמכלול שלם? כשלמות אחדותית?

·       האם אני נוגע באדם הזה ברובד אינטואיטיבי? או שמא רק במישור הקוגניטיבי?

·       האם אני מכבד ומוקיר את המסתורין של הנשמה הזאת? את המסע הייחודי שלה?

·       האם אני מסוגל לראות את צלם אלהים באדם הזה?

·       האם זהו מפגש של "אני-אתה"? או שמא זהו מפגש של "אני-לז"?

סוד הוא הרובד העמוק ביותר שפירושו המילולי הוא משהו נסתר ולא גלוי, סמוי מהעין ומהתודעה. זהו הרובד של הנשמה. האם עבורי כמדריך, זהו מפגש "אני-אתה" ("I-Thou encounter" במונחים של בובר או לוינס)? האם אני רואה את האדם שמולי כניצוץ של הנשגב? של האלוהות? של הטרנסצנדנטי? האם אני מודע לנוכחות האל בתוך מפגש ההדרכה?

זהר: רבי משה די-ליאון	מפגש משוב
פשט – (כפשוטו) פירוש מילולי והבנת הנקרא	"מה שלומך היום?" או "איך אתה מרגיש היום?" "עם מה אתה מגיע היום למפגש?" "על מה תרצה לעבוד היום בתמלול?" "מה מעסיק אותך, היית רוצה להעמיק בו בתהליך הלמידה האישי שלך?" בתגובה מקבלים סיפור של ההיסטוריה האישית שלו כמלוה רוחני או דיווח מפורט על מצבו בלימודים או במפגשי הלווי: מה עובד, מה מפחיד, מה מאיים, מה גורם חוסר נוחות וכד'.
רמז – חיפוש אחר משמעות אלגורית, ואמיתות פילוסופיות. (קריאת הטקסט והבנתו כמשל)	רפלקציה של רגשות העולים אך ורק מהסימנים הלא מילוליים. ביטויים של הפנים; עמדה, תנוחה ויציבה של הגוף; התמקדות של המבט; תנועות של איברים כמו הידיים והרגליים; ובתגובות הגופניות האחרות, אלה הבלתי נשלטות למעשה, כגון הנשימה, עליית סומק בפנים, בכי, ועוד. לעתים קרובות הגישה למידע ברובד הרמז תהיה אינטואיטיבית.
דרש – פרשנות דרשנית (הרמנויטיקה), בעלת משמעויות אתיות-מוסריות	"מה פירוש הדבר? מה המשמעות של הדברים?" להציב את הנרטיב של המודרך בתוך קונטקסט רחב יותר, בקונטקסט תיאולוגי/ אתי/ תרבותי רחב יותר, קונטקסט של משמעות אולטימטיבית תוך הקשבה המחפשת אחר "סיפור הנפש" אליו אנחנו מתייחסים. להציב את סיפורו של המודרך או את הסיטואציה בתוך הקונטקסט של החיים שלו. למצוא משמעות בכל מפגש ליווי ומפגש הדרכה.
סוד – ההבנה המיסטית שמחברת ביחד את המילים והאירועים המתוארים בטקסט	נקודה מסתורית ונעלמת של החיבור לנשמת המודרך כאדם, דרך שאלות כגון: ·       האם אני מבין את האדם שמולי כמכלול שלם? כשלמות אחדותית? ·       האם אני נוגע באדם הזה ברובד אינטואיטיבי? או שמא רק במישור הקוגניטיבי? ·       האם אני מכבד ומוקיר את המסתורין של הנשמה הזאת? את המסע הייחודי שלה? ·       האם אני מסוגל לראות את צלם אלהים באדם הזה? ·       האם זהו מפגש של "אני-אתה"? או שמא זהו מפגש של "אני-לז"?

סיכום:

מאחר והנוכחות ברבדים העמוקים יותר של הפרד"ס מתחברת לתוכן הפנימי שלנו, לנשמה, אנחנו חייבים לפתח ולעבוד בהתמדה ובקביעות על המודעות העצמית שלנו. אנחנו יכולים להיות בנוכחות מלאה לכל ספקטרום הרגשות של האחרים אך ורק עד לנקודה שאליה אנחנו יכולים להגיע בתוך עצמנו. אנחנו חייבים לשמוע את הסיפור שלנו תוך פינוי מקום ומרחב לזה של האחר. בעזרת מודל פרד"ס ניתן להעמיק את קשר הליווי וההדרכה שאנחנו מספקים למודרך. במהלך מפגש משוב נוצרת עבורנו ההזדמנות להפגיש את המודרכים עם הפרד"ס של חייהם, ואולי – רק אולי – לזכות בנגיעה קלה, בהצצה ומבט חטוף אל תוככי הנשגב והעליון.