The Great Dictator- Final Speech

"...אַל תִּתְמַסְּרוּ לְבִרְיוֹנִים, אֲנָשִׁים הַבַּזִּים לָכֶם וּמְשַׁעְבְּדִים אֶתְכֶם, הַשּׁוֹלְטִים בְּחַיֵּיכֶם, הָאוֹמְרִים לָכֶם מָה לַעֲשׂוֹת, מָה לַחֲשֹׁב וּמָה לְהַרְגִּישׁ, הַמְּאַמְּנִים וּמַרְעִיבִים אֶתְכֶם, הַמִּתְיַחֲסִים אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּקָר וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּכֶם כִּבְשַׂר תּוֹתָחִים. אַל תִּכָּנְעוּ לַאֲנָשִׁים לֹא טִבְעִיִּים אֵלּוּ, אַנְשֵׁי מְכוֹנָה עִם מוֹחוֹת מְכוֹנָה וְלִבְבוֹת מְכוֹנָה. אַתֶּם אֵינְכֶם מְכוֹנוֹת, אֵינְכֶם בָּקָר, אַתֶּם אֲנָשִׁים. אַהֲבַת הָאֱנוֹשׁוּת מְפַעֶמֶת בְּלִבְּכֶם, אֵינְכֶם שׂוֹנְאִים. רַק הַבִּלְתִּי אֲהוּבִים שׂוֹנְאִים, הַבִּלְתִּי אֲהוּבִים וְהַבִּלְתִּי טִבְעִיִּים."

"...אַל תִּלָּחֲמוּ לְמַעַן הָעַבְדוּת, הִלָּחֲמוּ לְמַעַן הַחֵרוּת. בְּפֶרֶק 17 בַּבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי לוּקָאס נִכְתַּב: "מַמְלֶכֶת הָאֵל מְצוּיָה בְּקִרְבְּכֶם", לֹא בְּאָדָם אֶחָד וְלֹא בִּקְבוּצַת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בָּאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ, בָּכֶם, בָּכֶם הָעָם יֵשׁ אֶת הַכּוֹחַ, הַכּוֹחַ לִיצֹר מְכוֹנוֹת, הַכּוֹחַ לִיצֹר אֹשֶׁר. בָּכֶם הָעָם יֵשׁ אֶת הַכּוֹחַ לַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים הַלָּלוּ לְחָפְשִׁיִּים וְיָפִים, לַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה. לָכֵן בְּשֵׁם הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הָבָה נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּוֹחַ הַזֶּה, הָבָה נִתְאַחֵד לִלְחֹם לְמַעַן עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם הָגוּן, שֶׁיִּתֵּן לָאָדָם אֶת הַסִּכּוּי לַעֲבֹד, שֶׁיִּתֵּן עָתִיד לִצְעִירִים וּבִטָּחוֹן לְעֵת זְקֵנָה.

בְּהַבְטִיחָם אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בִּרְיוֹנִים עָלוּ לַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הֵם מְשַׁקְּרִים, הֵם אֵינָם מְמַלְּאִים אֶת הַהַבְטָחָה הַזֹּאת, הֵם לְעוֹלָם לֹא יְמַלְּאוּ אוֹתָהּ. רוֹדָנִים מְשַׁחְרְרִים אֶת עַצְמָם אַךְ הֵם מְשַׁעְבְּדִים אֶת הָעָם. כָּעֵת הָבָה נִלָּחֵם לְהַגְשִׁים אֶת הַהַבְטָחָה, נִלָּחֵם לְשַׁחְרֵר אֶת הָעוֹלָם, לְסַלֵּק אֶת הַמַּחְסוֹמִים הַלְּאֻמִּיִּים, אֶת תַּאֲוַת הַבֶּצַע, אֶת הַשִּׂנְאָה וְאֶת חֹסֶר הַסּוֹבְלָנוּת. הָבָה נִלָּחֵם לְמַעַן עוֹלָם שֶׁל הִגָּיוֹן, עוֹלָם בּוֹ מַדָּע וְקִדְמָה יוֹבִילוּ לְאָשְׁרָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם."

"...שִׂנְאַת בְּנֵי הָאָדָם תַּחֲלֹף, רוֹדָנִים יָמוּתוּ, וְהַכּוֹחַ שֶׁנִּלְקַח מִן הָעָם יָשׁוּב אֶל הָעָם, וְכָךְ כָּל עוֹד אֲנָשִׁים הֵם בְּנֵי תְּמוּתָה, הַחֵרוּת לְעוֹלָם לֹא תִּגְוַע."

מתוך נאום הדיקטטור הגדול (צ'ארלי צ'פלין)