Lisa Magon TheMalchutha
ליזה מגון דמלכות"ה
ליזה מאגון מנהיגה נשית לוחמת, מפעילות "השומר הצעיר" בגיטו וילנה. קשרית מרכזית של פ.פ.א. נאסרה בצד הארי על ידי שוטר ליטאי. הוסגרה לידי הגסטאפו ועמדה בכל העינויים. מבית הסוהר לוקישקי כתבה לאביה ולחבריה שהיא שלווה ויודעת לשם מה היא מוסרת נפשה.
מנהיגה נשית על-פי מודל דמלכות"ה, היא ענווה (Modesty) יותר ממנהיג גברי, בשל המודעות העצמית הגבוהה שלה (Self-awareness). המודעות היא ההכרה המלאה בחוויה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש. המודעות היא הכרתה של מנהיגה נשית בעצם קיומה והווייתה, והתבוננותה במחשבותיה, בתחושותיה וברגשותיה.
מי האויב למולו את ניצבת?
אין לי אויבים ואינני חייבת!
מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?
נמנעת אני מטעויות נפוצות.
אם ותטעי מה אז לך יִקְרֵה?
מדוע אטעה? אין מקום למקרה!
כולנו עושים בחיים טעויות...
על כן עליי עירנית להיות!
כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר. בכל מנהיגה נשית מתרחשים בו זמנית שלושה תהליכים:
· התהליך החישתי - תחושה גופנית פנימית או חיצונית, הנקלטת על ידי איברי חישה פנימיים וחיצוניים, ומתורגמת על ידי המוח לתחושה. ניתן למקם פיזית את התחושה בגוף: "מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?"
התהליך השכלי - "דיבור פנימי" או דיאלוג של מחשבות המתהוות במוח, ובעקבותיו צצות תובנות: "על כן עליי עירנית להיות"!
· התהליך הרגשי - רגשות המתעוררים בעקבות אירועים. אירוע נקלט על ידי החושים, בעקבותיו עולים מחשבה ו/או רגש פנימיים ולעתים אף תגובה חיצונית, וכך נוצר קשר בין שלושתם.
אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?
ומה אם אני אטעה בגדול?
מה אם משם לא אוכל כבר לגדול?
אם אפול אשבר בפומבי,
איך אוכל מכאן להמריא?
הרגש העולה בשני הבתים הוא רגש של פחד: פחד מלטעות ופחד מלהישבר בפומבי. חוויה זו חוותה מאגון בבית הכלא האכזרי לוקישקי עת עונתה קשות בידי הגסטאפו. מנהיגה נשית הממוקמת רוב חייה ב"מנח אמצעי", על-פי מודל "מנחים ביחסים", אינה מרגישה כחשובה ונישאת מאחרים. כשעליה להיענות לצורך מסוים או לפתור בעיות, היא משקיעה את מירצה בבירור הסיבות ובסוגי הצרכים, ואוספת את מרב הנתונים כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצורך או לבעיה. על-פי פרופסור שלום רוזנברג, מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" היא בעלת הערכה עצמית שקולה ונאותה, מגלה סבלנות וסובלנות כלפי האחר, ומוותרת על כל גינוני כבוד או הערצה. היא מנסה למצוא את ההיגיון מאחורי הדברים, להבין מהיכן הם נובעים. מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" ענווה, ולכן היא לא שמה את עצמה במרכז אלא את הצלחת הפעולה. היא לא מבקשת לעצמה תהילה וכבוד אלא עושה מעשיים הראויים ורצויים מתוקף תפקידה כ"שליחת ציבור". מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" מצניעה את כישוריה ואינה מבליטה את עצמה, מכיוון שאינה שמה את עצמה במרכז הפעולה אלא את הצלחתה.
שאשאל אותך שוב, מי לך אויב?
מי בך מַכֶּה במקום שכואב?
מי האויב שאותך מרתק?
ובלי שתדעי אותך משתק!
אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?
ב-17 בפברואר 1943 הוצאה להורג בפונאר. בת עשרים ושלוש. על שמה – סיסמת לוחמי פ.פ.א.: “ליזה קוראת". אבא קובנר סיפר על סיסמת הקרב "ליזה קוראת": "לא אחד מחברינו נתן חייו על כך ועונה עינויי מוות, אך לא גילה סודות, והנה פה מונח תקנון הקרב שלנו, בו תמצא איזה דבר מוזר. סיסמת הגיוס היתה ליזה רופט, ליזה קוראת". כאשר הושמעה סיסמה זו, הסביר, חברי המחתרת לא פנו למקום מסתור, "כי הסתתרות פירושה בשביל אנשינו היתה זהה עם בגידה, אלא לצאת למקום שנועד לו מראש כדי לקבל שם נשק, נשק קר או נשק חם, להתגונן". אב בית הדין, שופט בית המשפט העליון משה לנדוי, שאל את קובנר: "יש לשם הזה משמעות מיוחדת?". קובנר, שחיכה לשאלה, אמר: "המשמעות המסתתרת מאחורי זה היא משמעות דמים". הוא סיפר על יציאתה לאושמיאנה, ועל הניסיון להזהיר, על העינויים שעברה ועל כך שלא גילתה דבר.
"מול מי את ניצבת" הוא אחד השירים האישיים והפנימיים ביותר של יונית שקד גולן. שיר זה שייך לקטגורית "שירת נשים" בזכות ייחודו המגדרי המהותי. השיר בוקע מגרונה של אישה בעלת מודעות עצמית גבוהה מאד, וחושף את "מנגנון" חייה. מנגנון זה המתואר בצורה נפלאה דרך הדיאלוג הפנימי בשיר. המנגנון הפנימי המתואר בשיר הוא מנגנון של הגנה, הימנעות מטעויות וביקורת עצמית גבוהה. מנגנון זה הוא אחת הסיבות העיקריות להעדר מנהיגות נשית בעולם היום. מאגון נאסרה, כנראה בעקבות הלשנה. במשך שבוע נחקרה. חברי המחתרת ניסו לפעול לשחרורה. בעזרתה של אישה אחרת, הצליחה מאגון לשלוח מן הכלא פתק אל אבא קובנר. בפתק, קטן ומקומט, כתבה (ההדגשה היא במקור):
"ברור לי מה מצבי עתה וסיכויי. אלא שקשה לי להסכין עם הרעיון שאותי יובילו לפונאר. אני שקטה. יודעת לשם מה אני נותנת נפשי. ברור לי שעושים אתם הכל למען שחרורי. אך עתה הכל כבר אבוד. [...] אני לוחצת ידיכם, חזקו ואימצו. שלכם, ליזה".
על-פי הרב קוק מנהיגה נשית ענווה, היא בעלת יכולת נפשית לחוש את עצמה כאבר קטן במערכת אדירה של יקום אחדותי שלם. היא שואפת לצמצום האני האגואיסטי, הבנה שכל מציאות המנהיגה נשית היא חלק מתוך אותה הרמוניה גדולה שהיא נתונה בתוכה. מטרת כל מנהיגה נשית להשיג מקסימום הצלחה בפעולה, במינימום השקעת אנרגיה.
מנהיגה נשית ב"מנח אמצעי" ענווה. המנהיגה הנשית חשה שעליה לתרום את חלקה הקטן למען התקדמותה של המציאות, לכן עליה להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמה לידי ביטוי, לא כמימוש עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותה בעולם והבאת התרומה שלה למאמץ הכולל של המציאות להתקדם. היא חשה שותפות במתרחש בעולם ומסוגלת להיות אסרטיבית מאוד, למען המשימה הכללית ולא מתוך אגו פרטי. מנהיגה נשית יודעת את מעלותיה, אבל איננה מתפארת בהן ואיננה חושבת שהן נותנות לה מעלה מיוחדת על הזולת. מנהיגה נשית ניחנת בכישרונות מסוימים בטבעה, אל לה להתפאר בהם ולחשוב שהם הופכים אותה באופן מהותי לטובה יותר מאנשים אחרים.
ליזה מאגון כמנהיגת מחתרת ביטאה את הגבורה הנשית בתקופת השואה: התנגדות באמצעות אחיזה בנשק ונכונות למות במהלך פעולה עד סופה.
מי האויב למולו את ניצבת
מילים: יונית שקד גולן
מי האויב למולו את ניצבת?
אין לי אויבים ואינני חייבת!
מדוע, אם כן, ידייך קפוצות?
נמנעת אני מטעויות נפוצות.
אם ותטעי מה אז לך יִקְרֵה?
מדוע אטעה? אין מקום למקרה!
כולנו עושים בחיים טעויות...
על כן עליי עירנית להיות!
אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?
ומה אם אני אטעה בגדול?
מה אם משם לא אוכל כבר לגדול?
אם אפול אשבר בפומבי,
איך אוכל מכאן להמריא?
שאשאל אותך שוב, מי לך אויב?
מי בך מַכֶּה במקום שכואב?
מי האויב שאותך מרתק?
ובלי שתדעי אותך משתק!
אם לא תעשי טעויות,
איך תלמדי להיות?
אם לא תנסי, איך תגלי
שמטעויות רק תגדלי?
תגובות
הוסף רשומת תגובה