Soulagogy for learning community

מודל נשלי"ם לקהילה לומדת

הגאון מווילנה בפירושו מסביר: "כמו המים שמראים פני האדם כפי שמראה עצמו למים, אם יעקם פניו גם המים יראו כן, כן לב האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם, אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו".

·         נושא או עולם תוכן משותף

נושא או עולם התוכן משותפים נבחרו על-ידי כל חברי הקהילה והם רלוונטיים לכולם.

הלמידה על-פי מודל נשלי"ם היא תהליך נפשי: כמו הפנים שבמים, המשתנים כשאנחנו משנים את הבעתנו, כך לב האדם, הרגשות שבלב הזולת, משתנים כאשר אנחנו משנים את רגשותינו כלפיו. תהליך הלמידה המתרחש בקהילה מתבצע דרך השתקפות פניו של האדם דרך הנושא או התוכן המשותפים, הוא רואה במקביל את בבואותיהם של כל השותפים לתהליך הלמידה בקהילה. ההשתקפות היא מצב רוחני: כמו הפנים שבמים, המשקפים לנו את הפגמים בפנים שלנו, כך לב האדם, הפגמים שבאופיו של הזולת, משקפים את הפגמים שלנו.

·         שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

לאורך כל המפגשים משולבים זה בזה תיאוריות ומודלים בפרקטיקות המיושמות, נבדקות ומתורגלות בין המפגשים.

·         ליווי ע"י גורמים אקדמים

הקהילה משתמשת בביבליוגרפיה, מקורות אקדמיים או בליווי מומחה תוכן מן האקדמיה, לאורך כל התהליך או במקומות הנדרשים.

בקהילה לומדת מבוססת מודל נשלי"ם המים הם הנושא או התוכן המשותפים המהווים פלטפורמה לתהליך ההשתקפות, הפנים לפנים הוא השילוב בין התיאוריה לפרקטיקה, וככל שהליווי האקדמי איכותי יותר- המים נקיים וזכים יותר, והבבואה מדויקת, חדה וברורה יותר. הבבואה מתבהרת דרך השילוב בין התיאוריה לפרקטיקה ומגיעה לידי דיוק מרבי בהתבסס על מאמרים, ליווי וייעוץ אקדמי. תהליך האקדמיזציה מסייע ליצירת הבהירות והשקיפות של תהליך זיהוי הבבואה.

·         יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

בקהילה נוצרה אווירת שיתוף, אינטימיות, מרחב בטוח ללא חשש מ"דליפה" מחוץ לקהילה. חברי הקהילה סומכים ואחראים אחד על השני.

בפירוש רש"י על הפסוק: "לפי מה שאדם יודע שחברו אוהבו, כן הוא מראה לו פנים." רבים מפחדים להביע את אהבתם, עד שידעו כי גם הצד השני מרגיש תחושות דומות. בשביל לדעת שהשני אוהב, כנראה שצריך לגלות אהבה, המערכות הן מעגליות, וההשתקפויות הדדיות. דרך ההשתקפויות ההדדיות נוצר המרחב הבטוח לשיתוף אמיתי ואותנטי בקהילה ונוצרת אחריות הדדיות תוך העצמת תחושת השייכות.

"מצודת דוד" לפסוק: כמו דרך המים מראה את הפנים בדומה להפנים המסתכלים בה, אם שוחקות שוחקות, כן לב האדם לאדם אם לבו טוב על חברו ייטיב גם לבו, ואם רעה תרע גם היאכשם שבמים נראים בדיוק תוויות פניו של המסתכל בהם, כך יחס הזולת אלינו הוא שיקוף מדויק של יחסינו אליו אם ברצוננו להיות אהובים, עלינו להיות אוהבים, אם ברצוננו להיתפס באור חיובי, עלינו מוטלת המשימה להתבונן ב"עין טובה". בקהילה לומדת נוצר מרחב קבוצתי. לב-האדם הוא מקום שכינתה של הנפש. ככל שנוצר בקהילה מרחב בטוח יותר לשתף ולחשוף את המחשבות, הרגשות ואת מהלך הנפש, כן גדלה תחושת השייכות והאחריות המשותפת. נוצרת הדהוד בין הנפשות הפועלות. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם פי' כמו שכדמות וצורת הפנים שהאדם מראה במים כן נראה לו שם במים אותה צורה עצמה ככה ממש לב האדם הנאמן באהבתו לאיש אחר הרי האהבה זו מעוררת אהבה בלב חברו אליו ג"כ להיות אוהבים נאמנים זה לזה בפרט כשרואה אהבת חברו אליו." (תניא מו) אדמו"ר הזקן. קהילה לומדת מבוססת על נאמנות חברי הקבוצה אחד לשני ועל אהבת האדם את רעהו.

·         מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

לאורך כל תהליך הלמידה ובמיוחד בסוף כל מפגש, מתבצע שיתוף כל הלומדים בחווית הלמידה שהתרחשה במהלך המפגש. יישום היכולת המטה-קוגניטיבית להמשיג את תהליך הלמידה שהתרחש במפגש.

המודעות בקהילה לומדת היא ההכרה המלאה בחווית הלמידה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים בתהליך הלמידה הקבוצתי, ובמתרחש סביבנו בקבוצה בעודו מתרחש. המודעות במהלך הלמידה  היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן התהליך. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר: מייצר רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקת יותר בתהליך. נוצרת מודעות לתהליך הלמידה הפנימי כתוצאה מהדהוד תהליך הלמידה החיצוני. הלומד מדייק, ממשיג ומשיים את תהליך הלמידה הפנימי שחווה בעקבות "לב-האדם לאדם". ההמשגה מסתייעת בידיו משום שגם רעהו לקהילה משתף בתהליך הלמידה אותו חווה. העוצמה של תהליך הלמידה מועצמת דרך ההמשגה האישית תוך שיתוף בפורום הקהילתי. הלמידה ברובה היא למידה רפלקטיבית המבוססת על הלמידה מהצלחות העבר. השיטה מבוססת על תשומת לב סלקטיבית ללמידה מהעבר (הגברת המודעות) ולזיהוי ידע המכוון לפעולה עתידית מתוך ההנחה שבעשייה-היום יומית חבויים ידע רב וחכמה ושהעלאתם אל פני השטח תתרום לעבודה עם אוכלוסיות אלו. למודעות תפקיד חשוב בזיהוי ההתנהגויות שהובילו להצלחה- שחזור התחושות, המחשבות והרגשות.

"כששני אנשים מתייחסים אחד לשני בצורה אותנטית ואנושית, אלוהים הוא ה"חשמל" ששורה ביניהם"/ מרטין בובר

בובר האמין, כי תקשורת של אני-אתה, כששני הצדדים פועלים בהדדיות, מאפשרת התגלות של העצמי האמיתי של האדם והתפתחות של אותנטיות. מפגש אותנטי מאפשר פתיחות ומכוונות לאחר בצורה הדדיות, הרחבת השקיפות, הבנה עצמית עמוקה יותר והעלאת המודעות העצמית.  על-פי מודל נשלי"ם לא יוכל להתקיים מרחב משמעותי או קהילה לומדת, אם חברי הקהילה אינם מעריכים זה את זה וקיים רצון למפגש אמיתי הדדי. צורת הישיבה השוויונית- כולם באותו גובה, מאפשרת לכל פרט לבטא את משמעותו. חשיפה מלאה של "חזית הגוף" דורשת אמון בשותפים ומייצרת פתיחות ללמידה. הישיבה השוויונית באותו גובה, מאפשרת לשמור על קשר-עין עם כל הנוכחים, לאורך כל הפגישה. כל הנוכחים נראים לעיניי כולם כל הזמן: נוצר דיאלוג מ"לב אחד לשני". מכיוון שטבורו של המודל היא הדילמה, בה נפגשים לפחות שני ערכים בו-זמנית, הוא מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו. הלימוד המשמעותי מערב את כל ההוויה של שני הצדדים, ומתיר לשני הצדדים להתפתח ולפגוש באמת את עצמם. נוצר שיתוף אותנטי ואמיתי, בתהליך ההתבוננות התוך-אישי שהם עוברים. הפרט תורם את משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים" לכל אורכו.

על פי בובר, הדגש במודל נשלי"ם הוא היחסים, והאופן בו הם מאפשרים התגלות של אותנטיות. הוא האמין כי אדם יכול לפגוש עצמו באמת רק מתוך דיאלוג כן עם אדם אחר, בעוד תהליך חשיבה פנימי אינו מספק. במפגש נוצר דיאלוג אמיתי עם מספר אנשים בו-זמנית, המעצים את ההתגלות של האותנטיות, והאדם יכול לפגוש את עצמו באמת.

"אין הנפש משיגה חירות אמיתית מתוך צבירת חומרים לשם ידע ומתוך רכישת רעיונותיהם של אנשים אחרים, אלא מתוך גיבוש אמות מידה לשיפוט משלה ומתוך יצירת מחשבות"/ רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר