The complete BoSeM model for leading the student
מודל הבש"ם השלם
להובלת הלומד במסע לפולין
מידת הצלחת המסע לפולין נמדדת בשינוי באקטואליזציה
העצמית
Self-Actualization של הלומד וביכולתו ליישם את מטרותיו באופן מיידי,
במציאות הנוכחית, תוך לקיחת אחריות על דרכו האישית. לאורך התהליך החינוכי המלווה את
המסע לפולין עובר הלומד תהליך אישי פנימי. מטרות הלמידה בתהליך החינוכי מנוסחות
מחדש בהתאם לגישה החינוכית הסולאגוגית Soulagogy.
תהליך הלמידה במסע מסייע ללומד בהגשמה העצמית שלו,
שעל פי רוג'רס (Rogers, 1951) היא יצירה עצמית והגדרת תכלית
עתידית. הלומד, דרך הסיור באתרים השונים בפולין והמפגש עם שרידי החיים היהודיים
הפזורים ברחבי פולין, המייצגים את עושרם הרוחני והתרבותי, מגבש לעצמו את ייחודו
כאדם. הוא מבין את משמעותו האישית של החורבן והאבדון של היהודים שנרצחו והיהדות
שנעקרה. ייעודה של האקטואליזציה העצמית הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. מודל
הבש"ם מסייע
ללומד להמשיג את תהליך הלמידה האישי שלו בחיים בכלל ובמסע לפולין בפרט.
תהליך
הלמידה מתחיל בשלב ההכנה בהכרות עם מודל הבש"ם,
תוך הבנת תכולתו של כל מעגל:
·
בטן: תשוקות Passion
·
שוטף: יכולות Capabilities
·
מיוחד: ייחודיות Uniqueness
לכל אדם יש את הבש"ם הייחודי
לו. עליו לזהות אותו ולפתח אותו כל חייו. הוא מפזר אותו סביבו, מריחים אותו, מזהים
את נוכחותו וזוכרים אותו. תהליך זיהוי ויצירת הבש"ם מתחיל
כבר בהכנה למסע, כשנבנים יסודותיו: תמציות הריח הבסיסיות. ישנה חשיבות רבה לאבחנה
בין שלושת המעגלים, להבנת אזורי החפיפה ומודעות למרכז המודל. מודל בש"ם פותח
על-ידי ניר גולן בכדי לסייע למדריך וללומד לזהות ולהגדיר את יכולות עצמו וליישם את
מטרותיו באופן מיידי.
המונח Dobeing מגדיר את מימוש הוויה עצמית: Doing
the Being. המונח Dobeing מאחד את שני המונחים Being
Doing, מגדיר אותם
כמימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי המשותף לשלושת מעגלי הבש"ם. שלושת
המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה ה-Being, אך מטרת התהליך החינוכי במסע לממשם ולהעבירם ל-Doing. מעבר זה מהוויה לעשייה, הוא מימוש ההוויה
העצמית, וזוהי מטרתו העיקרית של התהליך החינוכי במסע לפולין.
מודל הבש"ם בהכנה למסע לפולין
הלומד
מתחיל את תהליך הלמידה במסע בשלב ההכנה, בהכרות עם המודל, תוך הבנת תכולת כל מעגל
וחשיבותו. השיח בהכנה הוא סביב הבש"ם הנוכחי של כל לומד. בשלב הראשון הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר את רכיב הבש"ם אותו הוא רוצה לשפר, לשמר, לטייב במהלך המסע. על הלומד להבין גם
היכן הבש"ם שלו אינו משפיע- היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע,
כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות. במהלך הזיהוי העצמי של הבש"ם, נפתח שיח אותנטי מול המדריך ונוצרת אווירת
שייכות וביטחון בקבוצה. בהמשך, בשלב ההכנה, מקושר כל תוכן רגשי או היסטורי למודל. המודל מורחב ומזוקק
לתוך משפט ה-Dobeing של כל אחת מהדמויות אותם
פוגש הלומד בהכנה. בהמשך ההכנה מקושר כל תוכן רגשי או היסטורי למודל. המודל
מורחב ומזוקק לתוך משפט Dobeing של כל
אחת מהדמויות אותן פוגש הלומד בהכנה. סולאגוגיה
Soulagogy היא אסכולה חינוכית המניחה
כי בתהליך הלמידה במסע הלומד מחובר לעולמו בדרך עשירה, מעודנת ומורכבת, ולכן מתבצע תיאום ציפיות לגבי המימוש העצמי של הלומד במהלך
המסע. שיח זה מתבצע דרך הצפת השאלות העיקריות המעסיקות את הלומד. דרך שאילת
השאלות, הלומד מעורב ולוקח אחריות על תהליך הלמידה במסע.
מודל הבש"ם במסע לפולין: מימוש
הוויה עצמית
במהלך המסע פוגש הלומד
דמויות היסטוריות נוספות אשר דרכן הוא לומד על הבש"ם שלהן, על משפט ה Dobeing- שלהן ואופן מימושו. כל דמות במסע היא בעלת בעלת בש"ם מיוחד: לכל דמות יש את הבש"ם שלה, ובאתר ההדרכה עצמו מתקיים שיח פורה על מידת ואופן מימושו. הגשמת ההוויה העצמית Dobeing יכולה לבוא לידי
מיצוי רק דרך סיפוק התשוקות העמוקות של הלומד. הלומד צריך להיות מודע לתשוקותיו, יכולותיו
וייחודו, בהיותם המניע והאמצעי למימוש עצמי תחילה ולהגשמה עצמית. במציאות של חיפוש
ומימוש העצמי: אינדיווידואליזם Individualism,
קיימים שני מונחי יסוד:
Self-actualization
.Self-realization/
קורט גולדשטיין הגדיר כי המניע של כל אדם הוא מימוש עצמיSelf-actualization . אקטואליזציה
עצמית היא תהליך שבו מביא האדם את עצמו לידי מימוש של העצמי בזמן ובמרחב מוגדרים
וסופיים ולשם מטרות מוגדרות. לדוגמה: הלומד מחזק את הקשר שלו עם עברו הקיבוצי-יהודי,
ומעמיק את הזדהותו עם גורלו של העם היהודי. תהליך זה הוא תהליך למידה אישי פנימי
על-פי הגישה הסולאגוגית Soulagogy. התהליך הרגשי מחזק
את ההרגשה, השייכות והמחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של
מדינת ישראל. המימוש העצמי מכיל בתוכו את היצירה העצמית :Self-realization תהליך ההוכחה שהעצמי כשלעצמו איננו
"ממשי" באופן השלם, ועליו לעבור תהליכים אשר בסיומם הוא יגיע למימוש
עצמי. המימוש העצמי נפרד מתהליך הגשמת השאיפות של העצמי, מפני שלפעילויות של
העצמי, החותר לקראת מימושו, יש מטרה שהיא מעבר לתהליך זה. ביקור בבתי-קברות עוסק
באופן המובהק ביותר ב"מימוש העצמי" של הדמות. השיח סביב הקבר, כולל
ניתוח המצבה או האנדרטה, מייצר קרקע פורייה לזיהוי משפט ה-Dobeing של הדמות,
אופן אזכורו על המצבה או בזיכרון ההיסטורי-קולקטיבי. הפעילויות הללו כשלעצמן מהוות
בסיס להגדרתו ולהיווצרותו של מצב הווייתי (אונטולוגי) Dobeing. לדוגמה, דרך ההכרות
עם עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, הלומד עומד על המניעים ועל הנסיבות שהביאו לעלייתה
ולמעשים של אכזריות וחוסר אנושיות שלא היו כמותם בהיסטוריה האנושית, מכיר ומעריך
את מלוא המשמעות של עמידתם האמיצה ומאבקם חסר התנאים והסיכויים של היהודים שיצאו להילחם בכובש הנאצי. השיח סביב "מרד
גטו ורשה" ו"המרד הפולני" מתרכז בעיקר סביב מימוש משפט ה-Dobeing של המורדים בשתי
הסיטואציות השונות. בשיחות הערב ניתן למקד את השיח סביב הזיהוי והדיוק של הבש"ם של הלומד,
חיפוש אחר משפט Dobeing
רלוונטי אותו הלומד מעוניין ליישם במהלך המסע או לאחריו.
המסע לפולין מזמן ללומד מפגש עם אירועים, אנשים
ומקומות העוסקים בעיקר באמות המידה של המוסר האנושי. תפקידו של המדריך להדהד את
חווית האחרים אצל הלומד ולסייע לו לגבש בעצמו את סולם ערכיו. אחת המטרות העיקריות
במסע היא שהלומד יזהה באדם אחר, בעל זכויות שוות לזכויותיו, תוך אמפתיה והדדיות.
עליו להבין כי לאדם קל יותר לחוש אמפתיה כלפי אדם אחר מוכר ולא כלפי אדם אחר
אנונימי. בכדי להבין מטרה אנושית זו, נפגש הלומד במנגנון ההשמדה לסוגיו. הלומד
מנסה להבין, תוך ביקור באתרי ההשמדה השונים, כיצד התאפשרה סיטואציה בלתי- אנושית
זו. הבש"ם על-פי הגישה
הסולאגוגית Soulagogy מאפשר ללומד לזהות את "הכבוד הסגולי שלו שאינו
בר-הפקעה" בחיים, בבריאות, בשלמות הגופנית, בחופש הפוליטי, ובחינוך. מטרה
נוספת במסע היא להקנות ללומד יכולות לדמיין בצורה סימפתית את הקשרים עם הזולת,
היכולת לחשוב בצורה ביקורתית סוקראטית, היכולת להתעלות מעל תפישות קיימות מקומיות
ולפתח תודעה גלובאלית בכדי להתמודד עם פתרון בעיות עולמיות. הגישה
הסולאגוגית Soulagogy מניחה כי המאבק
לחירות ולשוויון מתחיל קודם כל בתוך כל אדם ואדם, שבתוכו חמלה וכבוד סגולי
המתמודדים נגד פחד, חמדנות ונרקיסיזם.
החינוך
הסולאגוגי Soulagogy ממומש דרך שאילת
שאלות ובבחינה עצמית. הדגש הוא על בדיקה עצמית, על אחריותיות
accountability אישית
ועל פעילות שכלית אינדיבידואלית כנגד צייתנות לסמכות. דיואי סבר שהדרך הטובה ביותר
להפוך אנשים צעירים לפעילים היא להפוך את הכיתה למרחב בעולם האמיתי, ברצף אחד עם
העולם שבחוץ- מקום שבו דנים בבעיות אמיתיות ומעוררים מיומנויות מעשיות אמיתיות. זהו התהליך
שקורה במהלך המסע: האתרים בהם מסיירים הלומדים הופכים להיות מרחב למידה אמיתי. החינוך
הסולאגוגי Soulagogy עוסק במימוש הבש"ם של
הלומד: התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לחברה: הקניית מיומנויות של
תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית
ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים. חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית
עליונה לכבוד האדם וחירותו. מימוש
הוויה עצמית Dobeing היא בחירה או שאיפה ומצטיירת כבעלת אופי התפתחותי. היא מורכבת
ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש
ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום
ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. חינוך
Soulagogy
עוסק במימוש התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לקהילה:
חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם וחירותו. הערכת הלמידה בלמידה הסולאגוגית Soulagogy מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: סביב
התהוות ויצירת ה- Dobeing של הלומד. תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם
לקצב השינוי המואץ במציאות, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע
הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת
למידה תלויה ביצירת ה- Dobeing של הלומד. לדוגמה: הלומד מגבש לעצמו עמדה פנימית
ביחס למורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על הצדדים
השונים שלהם, ומבין את תולדות יהודי פולין ומורשתם, גם על רקע ההיסטוריה והתרבות
הפולנית.
מודל הבש"ם אחרי המסע לפולין
בשלב
האחרון הלומד מפזר תוך שיתופיות את תובנותיו. הוא
משתף את הסובבים אותו ב"ריח" החדש אותו יצר: תהליך הלמידה שעבר
ותוצריו. התהליך מתחיל במהלך המסע בשיחות הערב
ומגיע לשיאו עם השיבה הביתה. מהות מודל הבש"ם
היא ביצירת מצב המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. דרך אחריות ונוכחות הלומד בהתרחשות,
הקשבה וחיפוש המגמות נוצר הבש"ם. דרך השיום והיצירתיות של אותה מגמה, נלמדים מאפייניה וכיוונה,
והופכים אותה למציאות חדשה דרך שיתופיות הבש"ם.
הבש"ם
החדש של הלומד לאחר המסע מורכב משלושה מעגלים:
·
בטן: תשוקות Passion
·
שוטף: יכולות Capabilities
·
משמעותי: השפעה
Meaningful
הלומד הופך למשמעותי
לאחר:
משמעותי
הוא מונח המתאר כיצד נתפש אדם בעיני האחרים. רק אנשים אחרים יכולים להעיד כי אדם
זה או אחר השפיע עליהם והפך להיות משמעותי עבורם. המעבר מ"מיוחד" ל"משמעותי"
הוא מטרת התהליך החינוכי. הצירוף "אדם משמעותי" מגדיר את חשיבות האדם ואופן
השפעתו או מידת השפעתו על המציאות והשלכותיו עליה, או את ההשפעה או ההשלכות אשר
מיועדות או עשויות להיות לו על המציאות בעתיד. את גודל
משמעותו של אדם מסוים ניתן לאמוד על־פי ההשלכות הנובעות ממצב קיומו הייחודי של האדם.
על-פי מודל הבש"ם משמעותו של אדם
נתון היא רבה יותר, אם לשינויים שהיו מתחוללים או מבוצעים באדם זה היו השלכות
חזקות יותר על אדם אחר, ולהפך: אם לשינויים באדם נתון יש השלכות מועטות, כי אז לאדם
זה יש משמעות מועטת. את משמעותו, כלומר מידת חשיבותו של אדם, אפשר
להעריך בעזרת הביקוש להיות במחיצתו של אותו אדם, תדירות ההתייעצות עימו, האופן שבו
הוא מובן במסריו ובהתנהגותו, או המידה שבה דבריו הם שימושיים. ה"מיוחד" בבש"ם של כל לומד
מתחלף בסוף התהליך ל"משמעותי". האות מ' קבועה אך
השיח עובר משיח פנימי המחפש את ה"מיוחד" שבי, לשיח
פנימי חיצוני המתעסק באיך אני הופך להיות "משמעותי"
יותר לסובבים אותי. הבש"ם הוא כלי בעזרתו ממשיך הלומד את תהליך הלמידה
אחרי המסע עם השיבה לארץ, ובהמשך חייו הבוגרים. הוא הופך להיות ציר מארגן, שפה
מדוברת. הלומד מתבקש במפגש סיכום המסע לספר היכן התקיים השינוי העיקרי בבש"ם שלו ולמקם
אותו ויזואלית על תרשים המודל. הביטוי הוויזואלי חשוב ללומד ומסייע לו לדייק את
עצמו ולקבל משוב מן הקבוצה על המיקום. רוב הלומדים ציינו את מיקום השינוי בשילוב
בין "בטן" ו"מיוחד" או בין "שוטף" ו"מיוחד". חלקם ציינו את מיקום השינוי במרכז המודל, ב-הDobeing שלהם. לומדת אחת ציינה
שהיא חושבת שהיא ממוקמת כרגע מחוץ לבש"ם. מסלול
חייה שהיה מתוכנן בצורה נורמטיבית ושגרתית לפני המסע השתנה לחלוטין בעקבותיו, והיא
כעת "מחשבת מסלול מחדש", לכן היא מיקמה את עצמה מחוץ למודל בקצה הלוח.
היא הסבירה שבעקבות ההדרכה באתר הבונקר במילא 18 על תפקיד תנועות הנוער במרד, היא הבינה
כי מה שהיא רוצה באמת זה להשפיע, למרוד, לשנות את ההיסטוריה כמו אותם בני נוער
בגטו. במשוב שהתקיים בקבוצה היא הבינה כי מיקומה הוא במבט-על על המודל ולא מחוצה
לו. המסע לפולין מזמן ללומד מפגש עם אירועים, אנשים ומקומות העוסקים בעיקר באמות
המידה של המוסר האנושי. תפקידו של המדריך להדהד את חווית האחרים אצל הלומד ולסייע
לו לגבש בעצמו את סולם ערכיו. אחת המטרות העיקריות במסע היא שהלומד יזהה אדם אחר, כבעל
זכויות שוות לזכויותיו, תוך אמפתיה והדדיות. עליו להבין כי קל יותר לחוש אמפתיה
כלפי אדם אחר מוכר, ולא כלפי אדם אחר אנונימי. היה ללומדים
קל יותר לשתף בחוויות הרגשיות שחוו ב"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" דרך הבש"ם. חלקם העבירו ביקורת על לימודי ההיסטוריה דרך
המודל, הם טענו שהמטרה של הלימודים במסגרת בית-הספר, היא הציון לבגרות ותו לא.
לומד שיתף כי "בעקבות המסע נהפכתי להיות א' חדש, לא תלותי" לא אכפת
לו כרגע מה חושבים עליו, עושה מה שעושה לו טוב, אוהב את האחרים, חשוב לו הדיוק. "המסע
שינה בי הרבה דברים ואחד הדברים הם גם ה"מיוחד" שבי, אני יותר רגיש, יותר עצמאי, יותר בוגר בלב- בתשוקה,
רוצה לחוות, רוצה לספר, רוצה לשתף. ביום בימי השואה לא הייתי מסתכל סרטים כי זה
מאוד היה לי קשה. ראיתי את הסרט "אשתו של שומר גן החיות" אחרי שהייתי שם,
ואמרתי במהלך הסרט- אני ראיתי את זה, ונגעתי בזה, משהו השתנה. הדבר שהכי גרם לי
לראות את ההשתנות שבי זה האומץ לקרוא ובכלל לכתוב קטע אישי מהיומן שלי ולשתף
את כולם. אני מקווה שאוכל להפוך ביקורתי אפילו יותר, כלפי עצמי, כדי להגיע גבוה
יותר ולהיות מוסרי ככל האפשר."
הלומדים ציינו כי הבש"ם נהיה
מדויק יותר, ברור יותר, חזק ועוצמתי יותר. לומד אחד אמר שהתחיל להיות מודע שהוא "מרסס"
בבש"ם שלו
את הסובבים אותו, מפזר ומפיץ את דעותיו ואמונתו. לומדת נוספת ציינה כי הבש"ם שלה
התבהר לה במהלך שירת התקווה, עת עמדה בשונה מכולם בטקס, זקופת ראש וגאה. כולם כמעט
שיתפו, כי לא הצליחו להעביר ולשתף עד הסוף את הסובבים אותם בחווית המסע שלהם, משום
שהסובבים לא הצליחו להבין לעומק את החוויה והתהליך אותם עברו. לומד שהיה מופנם בשלב
ההכנה ופחות שיתף את הקבוצה, סיפר כי דרך הבש"ם הוא
חווה תשוקה חדשה אמיתית לחיים, והוא מרגיש כעת יותר "מיוחד".
לומדת שיתפה כי ה"מיוחד"
שלה הוא "לראות טוב בכל דבר גם אם המצב רע ביותר. התובנה צצה לה במהלך סיור
במחנה מיידנק, בתום ההדרכה מאחורי דלתות תאי הגזים, עת התבוננה בשלג הלבן, הטהור
והנקי." לומדת אחרת ציינה כי ב"בטן"
קיים אצלה כעס רב עמו חזרה מהמסע, ועל המחשבות בעקבותיו. התובנות של הלומדים הן
תוצאה של השיח סביב מודל הבש"ם.
השימוש בו ככלי רפלקטיבי סייע ללומדים לדייק את דבריהם, למקם את התהליך ואת עצמם,
לשתף ולקבל משוב ותמיכה מהקבוצה דרך השפה המשותפת.
לומדת ציינה כי: "משהו באווירה
של הקבוצה ובפתיחות והכנות שלנו אחד כלפי השני זה משהו שקשה למצוא במקומות אחרים. יצא
לי ללמוד מכם הרבה ולשמוע אתכם היום איך כל אחד לקח מהמסע דבר שונה, אך בכל זאת
משהו משותף לכולנו גרם לי להבין כמה זה השפיע לי על החיים במובנים הזויים שרק
עכשיו אני קולטת את השינוי. אני ממש שמחה שיצא לי להכיר אתכם ולחוות איתכם את המסע
הזה וללמוד מכם וגם ליהנות שזה לא פחות חשוב." הבש"ם
משמש ככלי ליצירת שפה משותפת בין כל חברי הקבוצה. הם משתמשים בשפה זו לאורך כל
התהליך. השפה מייצרת מרחב שייכות בטוח לשתף ברגשות, בתחושות, ובמחשבות. השיח סביב
ה"בטן" מאפשר עיבוד יותר מדויק של רגשות ואבחנה מול מחשבות ותחושות.
השיח הרגשי עמוק יותר ומגוון.
לומדת בפניה למדריך הסבירה: "ועכשיו
לבש"ם, כפי שאמרתי בסיכום המסע היום, אני באמת מרגישה כי השתניתי לטובה,
התבגרתי ו״התפקחתי״. הבנתי את החיים האמיתיים אך בו בעת לא הבנתי כלום (אם זה
הגיוני). מה שאני מתכוונת הוא שאמנם הבנתי את הזוועות, את עניין ״משואה
לתקומה״ ולמדתי המון על השואה, מלחמת העולם השנייה והיסטורית היהודים בפולין
ובעולם... אך לא הבנתי כיצד יכלו להתרחש זוועות שכאלו לאנשים שנחשבו כחלק היסטורי
וחלק בלתי נפרד מפולין, ומכל אחת הארצות האחרות בהם התחוללו הזוועות שאי אפשר לתאר
אותן במילים. ניסיתי כמה שיותר לבסס במילים את מה שאני חווה בימים אלו, אבל אני בטוחה
שהתהליך הזה ילווה אותי כל חיי." אקטואליזציה
עצמית היא תהליך שבו מביא האדם את עצמו לידי מימוש של העצמי בזמן ובמרחב מוגדרים
וסופיים ולשם מטרות מוגדרות. לדוגמה: הלומד מחזק את הקשר שלו עם עברו
הקיבוצי-יהודי, ומעמיק את הזדהותו עם גורלו של העם היהודי. תהליך זה הוא תהליך
למידה אישי פנימי על-פי הגישה הסולאגוגית .Soulagogyהתהליך הרגשי
מחזק את השייכות והמחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של
מדינת ישראל. החינוך הסולאגוגי Soulagogy עוסק במימוש הבש"ם של
הלומד: התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לחברה: הקניית מיומנויות של
תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית
ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים, חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית
עליונה לכבוד האדם וחירותו. מימוש
הוויה עצמית Dobeing היא בחירה או שאיפה ומצטיירת כבעלת אופי התפתחותי. היא
מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל
יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות
נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. ה"מיוחד"
בבש"ם של כל לומד התחלף בסוף המסע ל"משמעותי".
השיח בשיחות שלאחר המסע עובר משיח פנימי המחפש את ה"מיוחד"
שבי, לשיח פנימי-חיצוני המתעסק באיך אני הופך להיות "משמעותי"
יותר לסובבים אותי. משמעותי הוא בעיני האחרים. המעבר מ"מיוחד"
ל"משמעותי" הוא מטרת המסע: מטרת התהליך החינוכי. מודל הבש"ם מסייע
ללומד בחיפוש העצמי ומכוון להשפעה- אקטיביזם על הסובבים: משפחה, חברים, קהילה,
חברה, ומדינה.
סיכום
החינוך הסולאגוגי Soulagogy עוסק במימוש הבש"ם של הלומד:
התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לחברה. מטרת המסע להקנות מיומנויות
של תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית
ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים, חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית
עליונה לכבוד האדם וחירותו. מימוש הוויה עצמית Dobeing היא בחירה או שאיפה ומצטיירת כבעלת אופי התפתחותי:
·
בשלב הראשון הלומד לוקח
אחריות על תהליך הלמידה,
בוחר באיזה ממעגלי הבש"ם הוא רוצה להשקיע, לשפר, לשמר, לטייב.
·
בשלב השני הוא מחפש
דרך הקשבה אמיתית את הרכיב
החדש. הוא מקשיב לעצמו ולסביבה, הוא מחפש את התמצית החדשה, את הכיוון החדש. הוא
מזהה פערים והזדמנויות.
·
היצירתיות מהווה את
הבסיס לשלב השלישי. בצורה יצירתית הוא מגדיר, מדייק ומשיים את הרכיב החדש. ללא
יצירתיות לא תווצר תמצית חדשה, לא ישתפר הבש"ם, ונחזור
לנקודת ההתחלה.
·
בשלב האחרון הוא מפזר
תוך שיתופיות את תוצריו.
הוא משתף את הסובבים אותו ב"ריח" החדש אותו יצר, בתהליך הלמידה
שעבר, ובתוצריו. הוא הופך להיות משמעותי בעיני האחרים הלומדים ממנו ומשפיע על התנהגותם.
המחנך המלווה בונה ומחזק את "ארון הבש"מים" של לומדיו,
מסייע להם בהכנה ובשיפור הבש"ם. שלושת
המעגלים יכולים להישאר רק בהוויה Being, אך תפקידה העיקרי של התהליך החינוכי במסע לסייע ללומד לממשם
ולהעבירם לעשייה Doing. הלומד הופך להיות משמעותי לאדם אחר. מעבר זה
הוא מימוש ההוויה העצמית Dobeing. חשוב לזכור כי לכל אדם יש את הבש"ם האישי שלו
שמייחד אותו. מודל הבש"ם מסייע
ללומד להמשיג את תהליך הלמידה האישי במסע החינוכי לפולין. ההכנה למסע נפתחת בהכרות
עם המודל, תוך הבנת תכולתו של כל מעגל וחשיבותו. הלומד מתחיל את תהליך הלמידה
האישי והמשגתו בזיהוי הבש"ם הנוכחי
שלו. תהליך הלמידה במסע לפולין הוא אחד משיאי הלמידה הסולאגוגית Soulagogy של הלומד, הוא אינו מסע היסטורי בעיקרו, אלא
מסע עכשווי, פנימי, עמוק. כוחו של המסע הוא בעוצמת האירועים ההיסטוריים-אנושיים
אותם חווה הלומד. הלומד נפגש באתרים השונים באירועים הסטורים שייצרו סיטואציות
אנושיות קיצוניות ובאופן ההתמודדות האנושית עמן. המודעות המתהווה בשלב זה אצל הלומד
היא תנאי הכרחי להמשך תהליך הלמידה בחזרה מהמסע. הבש"ם
ככלי למימוש הוויה עצמית Dobeing הוא בחירה או שאיפה, ומצטייר כבעל אופי התפתחותי. הבש"ם
מורכב ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת
מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות נפרדת,
ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. עם השיבה הביתה ממשיך תהליך הלמידה במציאות הקיומית
הנוכחית. על הלומד בשלב הראשון לזהות את שלושת מעגליו, ולבחור כיצד הוא מכין את הבש"ם
האישי שלו. תהליך הכנת הבש"ם
אורך שנים. יש לבחור את התמציות המתאימות, לערבב בחומר בסיס, להמתין, להריח ולתקן.
התהליך הוא ארוך ודורש השקעה ותשומת לב. כאשר הבש"ם
מוכן, ניתן להפיץ אותו דרך תרסיס. זהו המעבר משלב ההוויה לשלב העשייה. הלומד הופך
להיות משמעותי לאדם אחר. מעבר זה הוא מימוש ההוויה העצמית Dobeing. הבש"ם האישי
ומימוש משפט ה
Dobeing הופכים להיות עיקר השיח החינוכי לאחר המסע.
תגובות
הוסף רשומת תגובה