Yonit Shaked Golan: folk singer and huge soul
במשך שנים מבצעת יונית שקד גולן את המיסה קריאוז'ה מאת אריאל רמירז, שנכתבה למקהלה ומבוצעת על ידי מקהלה וסולן (בדרך כלל טנור), כלי הקשה וכלים אותנטיים דרום-אמריקאיים. רק זמרות מעטות זכו לבצע את המיסה כסולניות, ואחת מהן היא מֶרסֶדֶס סוֹסָה שהייתה הזמרת הארגנטינאית הנערצת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית ובייחוד במולדתה. שירתה נבעה משירי העם הארגנטינאים, והיא בלטה בקול קונטרה אלט העמוק שלה. כיום מבצעת את היצירה יונית שקד גולן, זמרת עם המתמחה בשירה עממית בהגשה אומנותית. שקד גולן היא בעלת מנעד עשיר מקונטרה-אלטו ועד למצו-סופרן, בוגרת תואר אומן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים.
https://youtu.be/AyrKpjQcbl0
ביצירה יש שילוב של מקצבים עממיים ואלמנטים של ליטורגיקה עתיקה. זהו גם ייחודה – היא שואבת את עוצמתה מההיצמדות אל המקורות המוזיקליים, השפה המקומית, והפולחנים שהשתמרו ברחבי המדינה. דרך המקורות המקומיים נוצרה מוסיקה עממית המבוצעת בצורה קלאסית. שקד גולן מתמחה בחיבור בין העממי לקלאסי ולכן הביצוע שלה ליצירה מעמיד אותה כאחת מ"זמרות העם" הטובות בעולם.
רמירז סיפר כי לצורך כתיבת היצירה הוא עבר בכל רחבי ארגנטינה, ביקר בכפרים הנידחים ביותר וליקט מקצבים וסגנונות שונים. את החומר שריכז בידיו ערך בצורת מיסה. המיסה הפכה להיות בזכות חומרים אלו, "מיסת נשמה", יצירה עממית המוגשת בצורה קלאסית. חיבור זה דורש מהסולנית להפיק מגרונה מנעד צלילים רחב המעורר את רגשות השומע. כיאה למיסה היא מייצרת חוויה רוחנית אצל השומע. שקד גולן ניחנה ביכולת זו בזכות קולה העמוק בעל גוון כהה וחם. עוצמתו הגדולה ממלאת את חלל האולם ונוגעת בלב כל שומע. לא פעם ניגשים אליה בתום קונצרט, אנשים שמוצאם בדרום אמריקה או כאלה שעברו שם במסעותיהם, ומבקשים לשתף ולספר לה שהיא מרגשת עד כדי כך, שלאורך כל היצירה הם בוכים, שירתה מחזירה אותם לזיכרונות מדרום אמריקה וגורמת לחוות מחדש את "קולה של ארגנטינה".
סגנונה של שקד גולן הוא עממי המבוסס על תשתית קלאסית, מקצועית, מגוונת.
היא בעלת מנעד קולי רחב, עשיר וקולה נובע מתוך הרגש ומגיע הישר ללבבות הקהל.
"אל הבמה עלתה אישה גדולה ומפוארת, עיניה שילחו ברקים של צחוק על סביבותיה וקול אדיר מילא את האולם. קול נהדר ומוזר: מצו-סופרן היכול לשיר אופרה אבל גם לדבר ברחוב. קול חריף ומלא גוונים, חולי מעט בכמה זוויות, חם, כהה, שוצף חיוניות. ויש בו תו ברור של מזרחיות. לא במבטא, לא בסלסולים מנייריסטיים, אלא באיזו גנטיקה אמנותית עמוקה... אחד הדברים המפתיעים בנוכחותה ובדרך פרשנותה של שקד-גולן, הוא העדר הפחד מפני הרגש הטמון בשירים. אין המדובר באיזה יגון כפייתי חלילה, או בנטייה לאנקות כאב ותשוקה בפתח כל פראזה, אלא בהטענה אמינה וגלויה מאוד של רגש בכל מלה, בטעם רב ובמידה(!). למרות יופיו הרב של הקול, אין בשירתה מן הנרקיסיות. משהו בפשטות ובעוצמה של הקול הזה חיברו את הדיבור לאמנות הנעלה..."
אריאל הירשפלד/ בין דבקות לדביקות.
מרגש
השבמחק