Benjamin Franklin and Musar movement

בנג'מין פרנקלין ותנועת המוסר

נושא המוסר מעסיק את הפילוסופים עד היום, במיוחד לאור התפתחותה של הבינה המלאכותית המעמידה דילמות מוסריות חדשות בהווה ובעתיד. תמיד ניסו גדולי הפילוסופים לנסח אמות מידה או עקרונות להתנהגות מוסרית. תנועת המוסר צמחה בליטא במאה ה-19, כתגובה לתנועת החסידות ולהשכלה היהודית, בניסיון לחזק את מגמות ההתרופפות במסורת היהודית, בעיקר בקרב צעירים. תנועת המוסר ביקשה להדגיש, לצד לימוד התלמוד את לימודי המוסר כחלק מתהליך מתמשך של חינוך האדם להתנהגות דתית ומוסרית ראויה. מנהיג התנועה היה ר' ישראל ליפקין מסלנט - הידוע גם כר' ישראל סלנטר (1810 - 1883). הוא קבע, שאין די בלימוד תורה בהתעמקות בדפי התלמוד, וכי יש צורך לעסוק באופן קבוע בלימוד  ספרות המוסר. אנשי המוסר נהגו לערוך חשבון נפש יומי על מעשיהם והתנהגותם באמצעות תיעוד ורישום בכתב, תוך התייחסות למידות מוסריות מרכזיות ובהן סבלנות, סדר וחריצות, ענווה, דיבור בנחת ושתיקה, הימנעות ממותרות ועוד. הם נהגו להתוודות על חטאיהם והתייחסו בבוז "להבלי העולם הזה". בישיבות של תנועת המוסר בליטא - בסלובודקה, במיר, בראדין ובטלז - הייתה ספרות המוסר חלק מתכנית הלימודים, והלימוד נעשה בלהט - אך בעצב: ניגון מיוחד של עצבות ליווה את לימוד המוסר והיה חלק מן האווירה המלכדת של אנשי המוסר. המשגיחים בישיבות המוסר היו למדריכים ומורי דרך רוחניים: הם קיימו שיחות קבועות עם התלמידים על ההתנהגות הדתית והמוסרית הראויה, והיו אחראים לחינוכו המוסרי של כל תלמיד בישיבה. מנהיג התנועה, ר' ישראל סלנטר, הקים בקובנה את "כולל האברכים" הראשון של תנועת המוסר, שאפשר לתלמידים ללמוד באופן רצוף וללא דאגות פרנסה. המקור לתרבות המוסר המתמקדת בעריכת חשבון נפש, דרך תיעוד ורישום המידות המוסריות במעשים, הוא חיצוני לחלוטין לעולם היהדות. מקור זה  מעורר מחשבה עמוקה על מידת הפתיחות וההשפעה של תרבויות אחרות על תנועת המוסר.

בנג'מין פרנקלין הוא אחד מאבות היציאה של האומה האמריקנית לחירות, אשר ליבן עם עצמו את הדרך להשיג שלמות מוסרית, מתוך הנחה בסיסית, שכך ראוי לחיות וכך החיים יהיו מוצלחים יותר וטובים יותר ומאושרים יותר, בכל המובנים. הוא הגדיר את סדרה של הרגלים טובים שצריך לרכוש ולמסד, ובמקביל, להיפטר מהרגלים רעים. "לבסוף הגעתי למסקנה, שהחלטה תאורטית הקובעת שכדאי להיות כליל שלמות אין בה די כדי למנוע מעידה. יש להיפטר מהרגלים רעים, לרכוש הרגלים טובים ולמסד אותם, ורק אז אפשר יהיה לסמוך על התנהגות ראויה, אחידה ומתמדת. למטרה זו תכננתי שיטה...". בשנת 1726, בגיל 20, פיתח פרנקלין שיטה לפיתוח אופיו. בביבליוגרפיה אותה כתב ציין פרנקלין 13 מידות. פרנקלין הגיע למסקנה שצריך להתקדם בהדרגה, מידה אחר מידה, ולאחר שירכוש כמה מידות טובות, יהיה קל יותר לרכוש את האחרות. פרנקלין בנה טבלה בה הוא מציין בנקודות את מידת הצלחתו ביישום המידות לפי ימים.

פרנקלין תיעד איך הוא אימץ בשלבים שלושה-עשר מידות טובות שנועדו להפוך את חייו לטובים יותר: הוא לא מתכוון לאמץ את כולם בבת אחת אלא להקדיש שבוע לכל מידה כך שבשנה יהיו לו ארבעה מחזורים (13 כפול 4 = 52 שבועות). סדר היום שלו מתחיל בשאלה על יעדי היום וארוחת בוקר, ומסתיים בשאלה של הישגי היום, ארוחת ערב או מוזיקה או שיחה. הוא לא היה מודע לכך, שהוא מגדיר למעשה את מקצוע האימון. הוא החליט להתחיל עם איפוק, וכך כתב: "כי מידה טובה זאת מעוררת שוויון רוח ובהירות, ואלה הכרחיים כשרוצים לשמור על דריכות ולהשיג הגנה מתמדת מפני המשיכה הבלתי נלאית של הרגלים ישנים וכוח הפיתוי שלהם. ולאחר שרוכשים איפוק, השתיקה קלה יותר". כל 13 המידות הטובות מסודרות בסדר הגיוני כאשר השגת כל אחת מקלה על השגת המידות הבאות אחריה. פרנקלין קרא לכללי המוסר שלו "קטלוג המידות הטובות" והוא ניסח 13  מידות, שכל אחת מורכב מהגדרה קצרה והסבר:

1.   Temperance. Eat not to dullness; drink not to elevation.

2.   Silence. Speak not but what may benefit others or yourself; avoid trifling conversation.

3.   Order. Let all your things have their places; let each part of your business have its time.

4.   Resolution. Resolve to perform what you ought; perform without fail what you resolve.

5.   Frugality. Make no expense but to do good to others or yourself; i.e., waste nothing.

6.   Industry. Lose no time; be always employ'd in something useful; cut off all unnecessary actions.

7.   Sincerity. Use no hurtful deceit; think innocently and justly, and, if you speak, speak accordingly.

8.   Justice. Wrong none by doing injuries, or omitting the benefits that are your duty.

9.   Moderation. Avoid extremes; forbear resenting injuries so much as you think they deserve.

10.               Cleanliness. Tolerate no uncleanliness in body, cloaths, or habitation.

11.               Tranquillity. Be not disturbed at trifles, or at accidents common or unavoidable.

12.               Chastity. Rarely use venery but for health or offspring, never to dullness, weakness, or the injury of your own or another's peace or reputation.

13.               Humility. Imitate Jesus and Socrates.

רבי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב (בקיצור רמ"ל) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש. הוא כתב את הספר "חשבון הנפש"- ספר מוסר העוסק בתיקון מידות הנפש ובחינוך עצמי. הספר מושפע מאוד מחיבוריו של בנג'מין פרנקלין (דבר זה יוכח בטבלה בהמשך). לפין לקח מן האוטוביוגרפיה של פרנקלין את שיטת השיפור העצמי המבוססת על קביעת שלוש עשרה מידות בנפש ועבודה עצמית עליהן לפי שבועות. הספר "חשבון הנפש" היה מיועד גם להציב אלטרנטיבה כנגד השקפות ודרכי התנהגות של החסידים בתחום ההשתלמות האישית, המוסר והתפילה. המהדורה הראשונה של "חשבון הנפש" יצאה בלבוב בשנת 1808. בספר מוצעת תכנית פעולה "להתרפאות מחליי המידות", וישנן בו עצות מעשיות על תיקון המידות ותכנית רחבה לשפר אותן על ידי תרגילים הדרגתיים. המחבר מונה שלש עשרה מידות ראשיות לעבודה (מנוחה, סבלנות, סדר, חריצות, נקיות, ענוה, צדק, קימוץ, זריזות, שתיקה, ניחותא, אמת ופרישות). סגנונו מושך את הלב והוא מתבל דבריו במשלים נאים.

ציטוט מעמוד הפתיחה של הספר: "ספר 'חשבון הנפש' היא תחבולה נפלאה, להתרפאות מחוליי המידות ע"י התמדת חינוך תיקוניהן בדרך חשבון והנהגה נוחה וקלה, ולהתמחות לרפאות גם אחרים, ולהקל חינוכיהם בדרך הטובה". ציטוטים נוספים מתוך הספר המפרטים את אופן השימוש בספר:

·        כב: לכתחילה מזמינים להם שלושה עשר פרקים של מוסר לתיקון שלושה עשר מידות שונות, דהיינו לאיש ואיש לפי צרכו לתיקון מידותיו הרעות.

·        כד: ולעינין זה צריך שתיחד לך פינקס קטן אחד של תשעה דפים, שהם י"ח עמודים י"ג מהם לי"ג מידות האמורות לעיל. בראש כל עמו כתוב רמז אחד מן הי"ג רמזים. ומפורש במקרא שלו. ותחתיו לוח ארוך לערך י"ג אצבעות על רוחב ז' באופן שתוכל לסמן לך בקולמס מרובע ארוך כולל צ"א מרובעים קטנים, דהיינו ז' ערוגות של י"ג מרובעים אצבע על אצבע...

·        כה: בכל בוקר תקרא בפיך הרמז השייך לאותו שבוע ותפסיק מעט בכדי להתבונן כיצד להשתמש בו היום... ובכל ערב קודם השינה חזור לאחורך: להבחין במה כלית היום הזה.

·        פירוט 13 המידות לפי לפין:

1.    מנוחת הנפש- התגבר על מאורעות פחותי הערך רעות או טובות שאינם כדאי לבלבל מנוחת נפשך.

2.    סבלנות- כשאירע לך פגע רע, שלא היה בידך ליזהר ממנו, אל תחמירנו עוד ע"י צער לריק.

3.    סדר- כל מעשיך וחפציך, יהיו מסודרים לך כל אחת ואחת במקום קבוע, וכל מחשבתך תהא פנויה תמיד למה שלפניך.

4.    חריצות- כל מעשיך יהיו על פי שיקול הדעת תחלה, ומשגמרת בלבך קום עשה ואל תרף.

5.    נקיות- לא ימצא רבב וכיעור בחפציך ובדירתך, וכ"ש בגופך ובבגדיך.

6.    ענוה- השתוקק תמיד ללמוד דעת מכל אדם להכיר חסרונותיך ולתקנם שעי"כ תלמד להסיח דעתך ממעלותיך, וממומין שבחברך.

7.    צדק- מאי דסני לך לחברך לא תעביד. (מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה)

8.    קמוץ- הוי חס על ממונך שלא להוציא אפילו פרוטה אחת שלא לצורך.

9.    זריזות- המציא לך עסק תמיד, לטובת עצמך או לטובת חבירך ולא תבלה רגע מחייך לבטלה.

10.                       שתיקה- קודם שתפתח פיך שתוק והמלך בדעתך, מה תועלת יהא בדיבור ההוא לעצמך או לאחרים.

11.                       ניחותא- דברי חכמים בנחת ומהיות טוב אל תקלי רע.

12.                       אמת- אל הוציא מפיך אפילו דיבור קל שאין לבך מעיד לך על אמיתותו מכל צד.

13.                       פרישות- התגבר להפסיק מהרהורי זמה ולאשתך לא תקרב אלא בשעה שדעתך פנויה לקיים מצות או פריה ורביה.

על החדשנות של השיטה יעיד מה שכתב המחבר בהקדמתו:
אכן לפני כמה שנים נתגלתה תחבולה חדשה, והיא המצאה נפלאה במלאכה זו. שכמדומה שיתפשט טבעה בעולם אי"ה במהרה כאותה של המצאת הדפוס, שהביאה אורה לעולם. תחבולה זו מקשרת ארבעה מיני תרופות הנ"ל ביחד דהיינו שעות שכיבה וקימה, חינוכים וחשבון הנפש (פתיחה אות כ).

בשנת תר"ה (1845) הדפיס רבי ישראל סלנטר את הספר "חשבון הנפש" בווילנא. ספר זה שימש גם כספר לימוד והדרכה בישיבות המוסריות בליטא, ונדפס שם בפעם האחרונה על ידי הסתדרות תלמידי סלבודקה בשנת תרצ"ז. השפעה מיוחדת הייתה לספר על רבי ישראל סלנטר ששאב רעיונות רבים ממנו – לרבות שלוש עשרה. 
י"ג מידות – רבי ישראל סלנטר ע"פ תנועת המוסר עם שינויי סגנון קלים:

א. אמת – שלא להוציא מן הפה דבר שאין הלב מעיד על אמתתו.
ב. זריזות – שלא לבטל רגע לבטלה. כן לעשות מה שדרוש לעשות.
ג. חריצות – לעשות מה שהוחלט לעשות בשקידה וברגש.
ד. כבוד – להזהר בכבוד כל אדם ואפילו של זה שאיננו עמו תמים דעה.
ה. מנוחה – מנוחת הנפש, לבלי היות מבוהל ולעשות כל דבר במנוחה.
ו. נחת – דברי חכמים בנחת נשמעים, ולכן השתדל לדבר כן.
ז. נקיון – נקיון וטהרה בגופו ובבגדיו.
ח. סבלנות – לסבול במנוחה כל מקרה וכל פגע בחיים.
ט. סדר – לעשות כל מעשה ועניניו בסדר ובמשטר.
י. ענוה – להכיר חסרונות עצמו ולהסיח דעת ממומי חברו.
יא. צדק – כפשוטו וכדרשתו: 'וותר משלך'.
יב. קמוץ – שלא להוציא פרוטה שלא לצורך.
יג. שתיקה – יחשוב את התועלת שבדבריו קודם שידבר.

טבלה המשווה את סקלת המידות של השלושה

ההשפעה החיצונית על היהדות אינה זרה: לדוגמה- בספר "חובות הלבבות" ישנו שימוש בתכנים מפילוסופים ערבים. "ספר חשבון הנפש" של רבי מנחם מנדל לפין, בנוי על רעיון שחידש בנג'מין פרנקלין. כמובן עם הרבה תיקונים, טיהורים ו'גיורים'. בהשוואה בין 3 השיטות ניתן למצוא הבדלים משמעותיים בשתי המידות הבאות:

המידה השישית לפי רבי מנחם מנדל לפין- ענווה, נתפשת שונה על-ידי בנג'מין פרנקלין: הוא טוען שלהיות ענו משמעו לחיות כמו סוקרטס וישו. רמ"ל ורי"ס מתייחסים להכרת החסרונות ותיקונם. המידה ה-13 שונה לחלוטין בין השלושה. פרנקלין מדבר על צניעות, רמ"ל מדבר על פרישות והרי"ס מדבר על צדק. השונות נובעת משימוש שונה במושגים, הנובע מפערי תרבות ואמונה. 

החשוב הוא לראות את השפעת שיטתו של פרנקלין על הספר אותו כתב הרמ"ל והאופן בו יושם בתפישתו של הרי"ס את תנועת המוסר.

הספר חזר ונדפס (בפעם החמישית) ע"י הסתדרות תלמידי ישיבת סלבודקה בליטא בשנת תרצ"ז (1937), כי "ספר נפלא זה יחיד הוא בין ספרי המוסר להאיר עיני העוסקים בחינוך המוסר" (מתוך הקדמת המו"ל). אף ראש ישיבת סלובדקה , רבי יצחק אייזיק שער, הוסיף הקדמה חשובה ובה הפליג בחשיבותו:
"בספר נכבד זה יתבארו ענינים חשובים מתורת המוסר שלא מצאנום בשאר ספרי המוסר שבידינו... על כן עלינו להחזיק טובה למחבר ספר נכבד זה המשתדל למסור לנו מפתחות חכמה נפלאה זו בעצות ותחבולות היאך לפקח על מהלך יצירת מחשבותיו שמהם תוצאות כל פעולות האדם".