Heart attention during prayer
כוונת הלב היא התבוננות פנימית, אימון או תרגול המתמקדים באופן שבו אנו "נוכחים" ברגע ההווה. כוונת הלב היא המודעות ותשומת ליבנו הנתונות ל"כאן ועכשיו" במציאות המשתנה, לכן אין כוונת הלב בתפילה אחת דומה לרעותה. בכל פעם כוונת הלב בתפילה מקבלת משמעות אחרת. משמעותה משתנה בזכות זרם החיים המשתנה ללא הרף. הרגע שאותו אני חווה עכשיו בתפילתי אינו דומה לרגע הבא. המציאות משתנה תדיר ועמה כוונת הלב שבתפילה.
במאמר "מצווה אחת", כותב הרב יהודה אשלג שעבודת ה' וקיום המצוות, צריכה להיות "לשמה", שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז"ל, לעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, כדי "שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה". אדם אינו יכול להתחיל את עבודתו מתוך "לשמה". אלא, בכל דור ודור, מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעבודה "מתוך שלא לשמה", אשר מתוכה יבוא אל "לשמה". הדרך להגיע לדרגה זו, אינה תלויה בזמן, אלא במידת שליטתו של האדם על כוונת לבו, ועל כן רבים יכולים לעבוד כל חייהם בבחינת "שלא לשמה", ולהיפטר מן העולם מבלי שיזכו להגיע "לשמה". לדיברי הרב אשלג הגדרת כוונת הלב מבוססת על הבנת מה הכי חשוב לנו, ועל התחייבות לפעול בעולם בהתאם לערכינו הפנימיים. כל מצווה, מכל סוג שהוא, צריכה תמיד לכלול בתוכה את ביטויה של כוונת הלב דרך מחשבה, דיבור ומעשה. המעשה בעצמו מוכיח על הכוונה, שהיא לשם יוצרו, כי אחרת אין שום מקום לאותו המעשה. ככל שאנו משיגים תובנות רבות יותר באמצעות כוונת הלב, מהרהרים בתבונה ומנהלים חיים מוסריים, יכולתנו לפעול מתוך כוונת הלב שלנו הולכת וגדלה. זהו תהליך המתחדש ללא הרף, ולכן הוא נקרא אימון או תרגול. האימון או התרגול הטוב ביותר נמצא בתפילה. הדרך היא לחיות את כוונת הלב מידי יום. כוונת הלב היא ה"רצון", המנטלי העיקרי הקובע מה נמצא בתודעתנו בכל רגע ורגע. כוונת הלב פשוטה כמשמעה, משפיעה על האופן שבו אנו מפרשים את מה שחודר לתודעתנו, בעיקר במהלך תפילה.
במאמר "מצווה אחת", כותב הרב יהודה אשלג שעבודת ה' וקיום המצוות, צריכה להיות "לשמה", שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז"ל, לעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, כדי "שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה". אדם אינו יכול להתחיל את עבודתו מתוך "לשמה". אלא, בכל דור ודור, מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעבודה "מתוך שלא לשמה", אשר מתוכה יבוא אל "לשמה". הדרך להגיע לדרגה זו, אינה תלויה בזמן, אלא במידת שליטתו של האדם על כוונת לבו, ועל כן רבים יכולים לעבוד כל חייהם בבחינת "שלא לשמה", ולהיפטר מן העולם מבלי שיזכו להגיע "לשמה". לדיברי הרב אשלג הגדרת כוונת הלב מבוססת על הבנת מה הכי חשוב לנו, ועל התחייבות לפעול בעולם בהתאם לערכינו הפנימיים. כל מצווה, מכל סוג שהוא, צריכה תמיד לכלול בתוכה את ביטויה של כוונת הלב דרך מחשבה, דיבור ומעשה. המעשה בעצמו מוכיח על הכוונה, שהיא לשם יוצרו, כי אחרת אין שום מקום לאותו המעשה. ככל שאנו משיגים תובנות רבות יותר באמצעות כוונת הלב, מהרהרים בתבונה ומנהלים חיים מוסריים, יכולתנו לפעול מתוך כוונת הלב שלנו הולכת וגדלה. זהו תהליך המתחדש ללא הרף, ולכן הוא נקרא אימון או תרגול. האימון או התרגול הטוב ביותר נמצא בתפילה. הדרך היא לחיות את כוונת הלב מידי יום. כוונת הלב היא ה"רצון", המנטלי העיקרי הקובע מה נמצא בתודעתנו בכל רגע ורגע. כוונת הלב פשוטה כמשמעה, משפיעה על האופן שבו אנו מפרשים את מה שחודר לתודעתנו, בעיקר במהלך תפילה.
כוונת הלב היא כמו שריר שניתן לפתח לאורך זמן על ידי כך שמפעילים אותה בצורה מודעת יום יום דרך התפילה. כשמאבדים את כוונת הלב יש צורך להתחיל מחדש. אין צורך לשפוט את עצמנו או לוותר כאשר איננו מצליחים לחיות בהתאם לכוונות הלב שלנו. אנו מפתחים את ההרגל של כוונת לב דרך שגרת התפילות היומית כך שהיא הופכת לדרך חיים לא מודעת- תגובה אוטומטית בכל המצבים בהם נדרשת כוונת הלב במציאות. כוונת לב היא מודעות צומחת, ולכן כאשר מטפחים אותה היא צומחת וכאשר מזניחים אותה היא נובלת. התפילה כשגרה מייצרת דרך התבוננות פנימית את כוונת הלב, תוך אימון ותרגול המתמקדים באופן שבו אנו "נוכחים" ברגע ההווה.
כוונת הלב/ ניר גולן
תן לי להרגיש את שבלבי
ולייחד את מחשבותי.
תן לי לנוע לפי רגשותי
ולגלות את הידוע והנסתר.
הצילני מקנאה באדם אחר,
ותן לי לראות רק את מעלותיו.
אפשר לי לדבר עם האחר
בכנות, בצדק ויושרה.
אפשר לי לאהוב את האחר,
ללא יראה ושנאה.
תן לי את הכוח לחיות בנחת,
בשלוות נפש ובכוונת הלב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה