Ora Namir TheMalchutha Leader
אורה נמיר מנהיגה
דמלכות"א
אורה נמיר פעלה במשך עשרות שנים
לקידום נשים ואף עמדה בראש ועדה ממלכתית שעסקה בנושא. נמיר כיהנה בארגון
"נעמת" במשך 12 שנים כמזכ"ל סניף תל אביב וחברה במזכירות הפעילות. ב-1975 הטיל עליה ראש הממשלה יצחק רבין לעמוד בראש ועדה ממשלתית לבדיקת
מעמד האישה בישראל. אורנה
נמיר הייתה דוגמה נפלאה ליישום מודל דמלכות"א למנהיגות נשית. ביטוי המודל
בחייה היה כפול: סגנון המנהיגות שלה מחד-גיסא ועולם התוכן בו הובילה שינוי: שוויון
זכויות למעמד האישה בישראל, מאידך.
נמיר יצרה מציאות חדשה לאחר
מלחמת יום כיפור כמענה לצורך בשייכות לקבוצה או לכידות קבוצתית לאור השבר
החברתי הגדול. נמיר יצרה חזון רגישותי Compassionate vision
שהוא חזון מבוסס
אמפתיה ועליו בנתה את הדרך הרגישותית, שבעזרתה מימשה כמנהיגה את החזון הרגישותי
שלה והובילה ללכידות קבוצתית בקרב הנשים בישראל. עד מלחמת יום הכיפורים רווחה
התפיסה, כי בישראל מתקיים שוויון הזדמנויות לנשים. המלחמה היוותה נקודת מפנה
בהתייחסות הציבורית והממשלתית לנושא, כי הוכח עד כמה תלוי המשק הישראלי בכוח אדם
גברי. כתוצאה מגיוסם של הגברים למילואים למשך שנה תמימה חלה האטה קשה במשק,
התחבורה הציבורית הסדירה שובשה והתעשייה סבלה מהעדר כוח-אדם מיומן.
ההכרה בנחיצותן של נשים בתפקידים חיוניים במשק הביאה להקמתה, בשנת
1975, של הוועדה לבדיקת מעמד
האישה בישראל. הקמת הוועדה
על-ידי ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, נועדה גם
לשמש מחווה לרגל שנת האישה הבינלאומית עליה הכריז האו"ם באותה שנה. הוועדה,
בראשותה של אורה נמיר,
כללה 90 חברים, רובם נשים. היא בחנה את הנושא במשך שנתיים, ובראשית
1978 הגישה את מסקנותיה והמלצותיה. בדו"ח הוועדה הועלו לראשונה
נתונים מהימנים אודות חוסר השוויון בין נשים וגברים בחברה הישראלית. בין השאר,
הצביע הדו"ח על מיעוט נשים בתפקידים בכירים, על ריכוז נשים במקצועות שאינם
מוערכים ומתוגמלים דיים כגון הוראה, סיעוד ועבודה סוציאלית, והתריע על חוסר ייצוג
נשים במערך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות בכנסת, בממשלה ובשלטון המקומי. לאורך כל התהליך נמיר כמנהיגה, התאימה את הדרך
לחזון ואת החזון לדרך. בעקבות יישום הדרך הרגישותית השתנה מצבה של מעמד האישה. במשך
השנים נחקקו חוקים נוספים, החשובים מביניהם:
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע כי מעביד חייב לשלם לעובדת שכר שווה לשכרו של עובד באותו
מקום עבודה בעד עבודה דומה.
- חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד קובע כי עובדת רשאית לעבוד עד גיל 65 או לפרוש בגילאים 65-60 לפי בחירתה.
- חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על המעביד לסרב לקבל לעבודה אישה בשל מינה, היותה נשואה או בעלת
מעמד אישי אחר, או בגלל היותה אם.
התקיים "הדהוד" תמידי בין החזון לדרך
ובין הדרך לחזון. נמיר תפשה את העם שמולה כישות בעלת צרכים ורגשות, זיהתה את הלך הרוח
ואת רגשותיו, והגדירה את משמעותם. היא פיתחה רגישות להבנה זו. נמיר כמנהיגה רגישותית
הכירה באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית של עמה, כל זאת באופן שהעם
חש שהוא הובן.
הדרך הרגישותית Compassionate
Roadmap לפי
מודל דמלכות"א מובילה ללכידות קבוצתית. היא מורכבת מחמישה כישורים/ יכולות:
1. מודעות עצמית וענווה
2. כושר חשיבה רשתי
3. אמפתיה והכלה
4. ודאות והתמדה בפרטים
5. תחושה אמונית
אינטואיטיבית
1. מודעות עצמית וענווה
ראשיתו של החזון הרגישותי הוא במודעות העצמית
והענווה של המנהיגה: הקשבה פעילה של המנהיגה לעולמה הפנימי ובמקביל לרחשי ליבו של
העם, הקשבה פעילה זו היא תוך התרכזות והתכוונות לדברי העם. הקשבה זו היא תוך
התרוקנות של המנהיגה מעמדותיה וממה שנמצא באותו הרגע בתודעתה, כדי להיות בשירותו
המלא של העם. תנאי להקשבה אפקטיבית זו היא הענווה: היכולת לשים את עצמה כמנהיגה
בצד, להיות במקום המשרת באמת את צורכי העם, ולא כמנהיגה השמה במרכז את המיצוב שלה.
2. כושר חשיבה רשתי
החזון הרגישותי מגובש בהקשר למציאות הקיימת
וראיית העתיד. ראיית המציאות הקיימת בהקשר הכולל דורש כושר חשיבה רשתי. כושר זה
מאפשר למנהיגה לתפוש את עמה, המציאות הקיימת וההקשרים ביניהם ממבט-על: ראיית
מטה Meta.
המנהיגה עוזרת לעמה לגשר על הפער בין הכוונות למעשים של העם, בין הצורך שלו כעם
להתנהגותו בפועל. המנהיגה רואה בעזרת כושר החשיבה הרשתי את החזון הרגישותי ואת
המציאות החדשה מתוך נקודת מבטו של העם.
3. אמפתיה והכלה
שיאו של התהליך הוא בהגשמת החזון, הודות להבנה
האמפתית ויכולת ההכלה של המנהיגה את עמה. חזון רגישותי הוא החזון הגבוה ביותר
אליו יכולה לשאוף המנהיגה, הוא הופך את המנהיגה לאפשר- Facilitator, "שליחת ציבור" אמיתית של עמה. מתוך
אמפתיה והקשבה אמיתית למצוקות העם ולצרכיו העמוקים ביותר תוך התייחסות בצורה מכילה
למציאות הכוללת. החזון הרגישותי נובע מן העם ולא מן המנהיגה. תהליך בניית
החזון כולל בתוכו לא רק הקשבה אמיתית למסר המילולי אלא גם למסר הרגשי. אמפתיה
והכלה מחייבות את המנהיגה לראות את עולמו הפנימי של עמה, לראות איך נראה העולם
בעיני העם, כאילו היה עולמה הוא. המילה "כאילו" היא קריטית לבניית החזון
הרגישותי. התהליך מחייב גם שמירה על מודעות עצמית מלאה של המנהיגה וגם הקשבה
טוטלית לצורכי ורגשות העם.
4. ודאות והתמדה בפרטים
לאחר שהחזון הרגישותי גובש נדרשת מהמנהיגה ודאות
והתמדה בפרטים בכדי לממשו ולהפוך אותו למציאות. הירידה לפרטים, השליטה בהם, ההובלה
דרכם, ניהול Hands On,
היא קריטית להפיכתו של החזון לדרך ואת הדרך לתרבות. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהצעה
לסדר-היום
נשים מוכות הצעה לסדר-היום מס 4501: נשים מוכות - מאת
חברת הכנסת אורה נמיר:
"אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני
שבועיים קיימה ועדת העבודה והרווחה סיור במקלט לנשים מוכות. המקלט הוא בן חמש שנים
וחצי. מקבלים אליו נשים מכל הארץ, על-ידי הפניה של עובדת סוציאלית, משטרה או חדר
מיון באחד מבתי-החולים. נוסף על הטיפול באותן נשים - שש פלוס תשעה ילדים נמצאו שם
באותו יום - מספק המקלט ייעוץ לנשים שאינן שוהות במקלט. בקצרה, רבותי חברי הכנסת, ובאורח
מאוד תמציתי אני רוצה לצטט כמה מהדברים שסיפרו נשים אלה: "נשואה שמונה שנים,
פלוס שני ילדים, בעלי בצבא הקבע. בזמן ההריונות היה מכה. הילדים בני 8 ו-5
נמצאת שלושה חודשים במעון." השנייה: "נשואה שלוש שנים וחצי. ילד בן
שלוש. התחלתי לסבול מאלימות חריפה ברחוב. קראתי למשטרה. עשו שלום-בית. הייתי
חוזרת, חוטפת מכות, בורחת. הוא מכה אותי, מקלל אותי ומשפיל אותי".
לאורך כל תהליך ההטמעה מתבצע מעבר הלוך וחזור בין
"העם" לבין ה"אני". מתקיים דיאלוג משמעותי, המאפשר לכל
אחד מהשותפים לתהליך, לבטא אי-הסכמות, כאשר יש התנגשות בין הצרכים שלהם. דיאלוג
משמעותי זה לא נועד לספק את צורכי המנהיגה, אלא לניסיון הדדי להבין את צורכי העם
תוך ודאות והתמדה בפרטים.
"מקרב הנשים המוכות, לפי אותו סקר שנערך
30.7% הן עקרות-בית... 63.4% מהנשים המוכות שפנו נישאו כשהיו בהיריון. משהו
מצחיק? אני לא רוצה להצחיק. בא לי לבכות, אבל אולי את מישהו מהיושבים כאן זה פשוט
מצחיק."
הדיאלוג מאפשר גם ביטויים ביקורתיים, תוך אמפתיה
וכבוד לרגשות ולדעות של העם. המטרה לנסות לטפל באופן בונה במצבי אי-הסכמה או
קונפליקט בין המנהיגה לבין עמה ובתוך עצמו. הדיאלוג הוא סביב הפרטים ולכן הודאות
וההתמדה בהם חשובות.
5. תחושה אמונית אינטואיטיבית
לאורך כל שלבי התהליך
על המנהיגה להקשיב ל"קול הפנימי" שלה, ל"תחושות הבטן" ובעיקר
להאמין בעצמה וביכולותיה. עליה לקבל החלטות המשלבות מחשבה שקולה ורציונלית עם
"תחושות בטן" עמוקות ועמומות תוך אמונה לאורך כל הדרך ביכולות שלה עצמה.
לסיכום:
אורה נמיר מנהיגה
דמלכות"א הצליחה בזכות כישוריה הבאים:
- להרגיש את מצוקת האחר: לחוש "בבטן" את מצוקתו, להיות מודעת
לרגשותיה.
- לראות איך אני יכולה לעזור: לשים במרכז את האחר ולחשוב אינטואיטיבית כיצד
ניתן לסייע לו. "פתרונות" שמגיעים מהבטן, הם פתרונות לא הגיוניים
אך לרוב יצירתיים יותר ומעצבי מציאות חדשה.
- פתרון בעיות לטווח הארוך: מתן מענה לצורך המיידי ולטווח הארוך, דרך
זיהוי הכיוון המתבסס על "תחושת בטן". קבלת ההחלטות מבוססת על תחושה
אמונית אינטואיטיבית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה