Informality according to Swarm Learning

אי-פורמליות לפי למידת נחי"ל

עקרון אי-הפורמליות הוא אחד מששת העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) ומהווה את ספינת הדגל של הגישה הסולאגוגיתSoulagogy . העיקרון קשור בתופעה של למידה אנושית המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות ומוסדיות פורמליות, שבאופן מסורתי היו אמונות על תכנונה, ניהולה והערכתה. למידה זו, על-פי הגישה הסולאגוגית, היא למידת נחי"ל Swarm Learning. טכנולוגיות ודפוסי פעולה חדשים מייצרים שפע הזדמנויות חדשות ללמידה אנושית אי-פורמלית, בעלת ערך רב לפרט ולחברה, המאפשרת לפרט העצמת יכולות והישגים ומיצוי פוטנציאל הזדמנויות למידה במרחבי החיים. ההנחה היא שלמידה במרחבי חיים על-פי מודל נחי"ל, תחליף את הלמידה הפורמלית ותשלב בתוכה את תחום החינוך הבלתי פורמלי. תמונת העתיד המצטיירת מתוך הנחה זו, היא מסגרות חינוך חברתיות שאינן פורמליות הנותנות מענה להתפתחות הרגשית חברתית של הלומד, ומנגנון סולאגוגי תומך למידת נחי"ל, הנותן מענה להתפתחות הקוגניטיבית ולרכישת הידע והמיומנויות.

למידת נחי"ל (Swarm learning) ב"מרחב הַקְהֵ֣ל"

המילה נחי"ל היא ראשי תיבות של ארבעה שלבי למידה:

1.    נוכחות (השתתפות) Participating

2.    חיפוש Searching

3.    יצירתיות (שִׁיוּם) Naming

4.    למידה מותאמת Adaptive Learning

(מתוך הספר "הקהל"/ ניר גולן/ הוצאת אוריון/ 2019/ עמ' 152)

נוכחות (השתתפות): הלומד לוקח אחריות על השימוש בבֹּש"ם שלו ושיפורו.

בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר את רכיב הבש"ם שהוא רוצה לשפר, לשמר ולטייב. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן בסיסי את יכולת שיפור הבש"ם ב"הַקְהֵ֣ל". הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד נוכח בבש"ם שלו, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הבש"ם שלו אינו משפיע - היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שאינן רלוונטיות, בהן הניסיון ללמוד יפגע בבש"ם, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים שלו ושל לומדים אחרים.

חיפוש: הקשבה

בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הלמידה מתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות להעשרה. כחלק ממודל הבש"ם מחפש הלומד כל הזמן את הזהות האותנטית שלו - הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד שבו, ומניע את המערכת לפעולה. ב"הַקְהֵ֣ל" פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהויות בש"ם משותפות לפרטים השונים. אלו מניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבות מצד שני אחת בשנייה. כוחו של החיפוש על-פי מודל הבש"ם הוא בהיותו מאפשר עמימות תחילה ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייהDoing  ובהוויה Being גם יחד: Dobeing.

יצירתיות (שִיוּם - Naming):

היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה. ב"הַקְהֵ֣ל", ללא יצירה לא תיווצר למידה חדשה, ועקב כך גם לא ישתפר הבש"ם האישי. יצירה מכוונת מטרה מסייעת באיתורן של מגמות שינוי במציאות אם הן קיימות. היצירה מושפעת בעיקר מהמעגל ה"מיוחד" שבמודל הבש"ם, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות החדשות בהתהוותן. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך ומתוצרי הלמידה למשך זמן ארוך יותר, לפני שהמגמות תשתננה או תעלמנה.

למידה אדפטיבית: שיתופיות

בשלב האחרון במודל נחי"ל, במהלך מפגש "הַקְהֵ֣ל", הלומד משתף את הקבוצה בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית: זיהוי של המגמה הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה כך שהוא מייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות.

הלמידה האי-פורמלית נעשית באמצעות מודל "למידת נחי"ל", דרך אחריות ונוכחות הלומד, הקשבה וחיפוש המגמות, תוך שימוש במודל הבש"ם. דרך ההמשגה והיצירה נלמדים בשיתופיות מאפייניה וכיוונה של הלמידה. תהליכים כאלה ב"הַקְהֵ֣ל" מביאים לתוצרים משותפים או משיגים מטרות משותפות באופן מיטבי.

ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת ללומד לבצע בקלות וביעילות פעילויות לא פורמליות בעלות ערך המספקות הזדמנויות חדשות ללמידה בכל עת ובכל מקום. עם זאת, האתגר המהותי לעוסקים בפעילות לא פורמלית הוא לקבל את הכרתה של החברה בידע, בניסיון, בכישורים ובהישגים שנצברו במסגרת פעילות זו. לשם כך נוצר המודל הסולאגוגי המגדיר את עקרונות ותהליך למידת נחי"ל. בעזרת מודל זה ניתן יהיה להעריך את הלמידה האי-פורמלית במרחבי החיים השונים ולקבל עליה קרדיטציה בהתאם. יישומים מתקדמים ומתפתחים של פעילות לא פורמלית קיימים במגוון רב של תחומי חיים. בתחום החברתי רשתות חברתיות והתארגנויות עצמיות מאפשרות אי-פורמליות של קבוצות וקהילות בכל רמה. כאן באה לידי ביטוי חשיבותה של קהילה מקצועית לומדת Professional  Learning Community  על-פי מודל נשלי"ם. בתחום הכלכלי והתעסוקתי, העבודה הופכת בהדרגה ממקום פורמלי שהולכים אליו, למשהו שעושים אותו כחלק מהחיים, העבודה הפכה להיות אורח חיים. מחקרים מראים כי 80% מהלמידה היא למידת נחי"ל אי-פורמלית, המתרחשת מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות תוך ניצול הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים, דרך פלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות. יישום עקרון האי-פורמליות בחינוך מסייע להתמודדות עם אתגרי המציאות המשתנה ועם הרלוונטיות בחינוך באופנים האלה:

1. הוא מעצים את יכולת הלמידה של הלומדים באמצעות מגוון הזדמנויות למידה מעבר להזדמנויות הפורמליות.
2. למידת נחי"ל היא מוטת עתיד ומפגישה את הלומדים עם אתגרי והזדמנויות המציאות המשתנה עוד לפני שמערכת החינוך הפורמלית נערכת לעסוק בהם.
3. סביבת הלמידה האי-פורמלית היא מוטת עתיד, פתוחה וחדשנית יותר, שכן היא מבוססת על מגוון עצום של ספקי למידה הפטורים ממגבלות רבות של מערכת החינוך הפורמלית שאינן מאפשרות לה להשתנות בקצב דומה.
4. עקרון האי-פורמליות בחינוך הוא חלק מפרדיגמת אקולוגיית המכונה שטפי הלמידה Learning flows שבה משאבי הלמידה נפוצים וזמינים, הזדמנויות למידה מצויות בשפע במרחבי החיים, והלומדים יכולים להיכנס ולצאת באופן עצמאי משטפי למידה פוטנציאליים בסביבתם וללמוד בכל מקום, זמן ומצב.

פרדיגמה זו, שבה תומכים מגוון טכנולוגיות, מקורות חינוך פתוח וכלים ליצירת תכנים מקוונים, מאפשרת ללומדים להשתחרר ממודל הלמידה המסורתי המעוגן במוסדות חינוך פורמליים וללמוד ולהתפתח מקצועית ואישית על-פי למידת נחי"ל.