Coronavirus: Death, Loneliness, Meaningless and lost of Freedom
וירוס הקורונה: מוות, בדידות, חוסר משמעות ואובדן החירות
מוות, בדידות, חוסר משמעות ואובדן חירות.
הגישה הקיומית האֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם, מתארת ארבע מצוקות אותן יכולים לחוות אנשים בבידוד, חולים או אוכלוסיה בהסגר:
1. עיסוק במוות- חווית המציאות היא שהמוות הוא ממשי יותר מבעבר. הוא מקבל ממדים מוחשיים דרך מספרים, גרפים ומודעות אבל.
2. פגיעה במעגלי שייכות- האדם מבודד מן הסובבים אותו ומחיי החברה. סיטואציה המציבה סימני שאלה לגבי אמינותם וחוסנם של מעגלי השייכות השונים מן העבר והרלוונטיות שלהם להווה.
3. חוסר משמעות- צצות שאלות נוקבות לגבי מהות החיים, תכליתם והתפקיד שלי בייקום.
4. אובדן החופש לבחור, לנוע, להתבטא, לקבל החלטות באופן עצמאי, ללא תלות בגורם נוסף.
על פי התפישה הסולאגוגית Soulagogy קיימות תובנות קיומיות המסייעות להתמודדות עם ארבע המצוקות:
א. נוכחות המוות המאיים, מאפשרת לגלות ערך בחיים. ניתן לסייע לאדם לחפש את הגדרתו וזהותו כאדם, לחפש מקורות להכרת הזהות שלו, להתבסס עליה בשיחות וטקסטים, לבנות קשר ייחודי עם אדם אחר. לעזור לו לחזק את הרוח הייחודית שלו בעולם. לכתוב "סיכום רוחני" המביע את נפשו וזהותו.
ב. סעד וחמלה מחזקים שייכות. ניתן להציע להקים מערכת קשרים, הערכה, חיבה, לאפשר קשרים עם אחרים (בודדים וקבוצות בצורה וירטואלית). לטפח את תחושת החיבור והקשר, ההרגשה של להיות חלק ממרקם החיים ונתמך על ידי הטוב והחום של אנשים ו/או אלוהים.
ג. משמעות החיים שיש בעיסוק במה שההווה מציע לנו. כדברי ניטשה: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". להרגיש שהחיים שלו/ה משמעותיים, ולשמור על כבוד עצמי. לדעת שלמעשים שלו/ה בעבר, הווה ועתיד ישנה חשיבות. לקחת אחריות על חייו ומצבו ולמצוא משמעות וערך בעיני האחרים. המטרה לחקור את המשמעות של חוויות, להציע הזדמנויות להשתתפות משמעותית בחיי היום יום, לעשות תהליך של סיכום החיים עד כה. לחזק את המחויבות לכך שהחיים עצמם מלאי משמעות. למצוא ערך ייחודי לו שמשפיע על האחר.
ד. חמלה וסעד מגלים לנו שחירות קשורה באחריות.
לקחת אחריות על חייו של אדם תוך הפעלת שיקול דעת ללא פחד. למצוא הזדמנויות לבטא את החופש ולקבל החלטות. להציע הזדמנויות לקחת אחריות על הטיפול, תרופות, יחס האנשים. תמיכה בחופש הביטוי והבעת דעה. סיוע בהבעת עמדה אסרטיבית מול הסובבים אותו ובעמידה על שלו.
המציאות כיום היא של חורבן, וההגבלות הן ממשית. השיבוש הוא של המציאות עצמה, של מושגי האמת והצדק.
דווקא המקומות המרוחקים ביותר טומנים בחובם את הניצוצות הגבוהים ביותר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה