SWARM learning for Moral Development

למידת נחי"ל להתפתחות מוסרית

רמתו המוסרית של אדם משפיעה על קבלת ההחלטות שלו, על איכות ביצועיו ועל התנהגותו בארגון ובחברה אליהם הוא שייך, לכן כל חברה וארגון שואפים להיות מוסרים יותר. בעזרת חינוך הולם ניתן להעצים את התפתחות המוסרית של הלומד. הנחת הבסיס בסולם התפתחות מוסרית על פי קולברג Kohlberg's stages of moral development   היא שאדם רוצה להיות מוסרי. הסולם בנוי משלש רמות, בכל רמה שני שלבים ושלב שביעי היפותטי. סולם זה מייצג את שלבי החשיבה המוסרית- אופן התייחסותו של אדם לסוגיה אתית שהוא נפגש בה, המשקפת התפתחות ומודעות אתית. בהמשך מחקריו, מצאו קולברג ועמיתיו מתאם גבוה בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית, אך עדיין כתנאי הכרחי אך לא מספיק להתנהגות אתית ניאותה. כלומר אדם יכול לדעת ולהבין מה הדבר הנכון, המוסרי שעליו לנקוט, אך בפועל, הוא יכול להתנהג כבעל רמת חשיבה מוסרית נמוכה יותר. בכדי לגשר על הפער בין הידיעה לפעולה או בין ההבנה לעשייה ולסייע ללומד להתנהג כבעל רמת חשיבה מוסרית גבוהה, "גוייס" מודל נחי"ל לתהליך.

פירוט שלבי ההתפתחות המוסרית על פי קולברג:

הרמה	שלבים	הערות
רמה קדם מוסכמות (טרום מוסרית) Pre-Conventional החלטות מוסריות הנובעות מתוך הימנעות מעונשים, קבלת פרס וציות לדמויות סמכותיות. אין בה תחושת צדק, מודעות וכוונה פנימית לעשיית טוב.	שלב 1 ציות לכללים מוסריים כדי להימנע מעונש או לקבל פרס.	המניע הוא אישי בלבד, ללא כל התחשבות באחר. האדם עושה טוב ו/או נמנע מעשיית רע כדי לא להיפגע: לחמוק מעונשים, לציית לבעלי סמכות.
	שלב 2 בנוסף לשלב 1, ישנה התחשבות מסוימת ברווחת האחר, ואף ניצני הגינות כאשר המעשה משתלם, והדדיות כמעשה חליפין.	הבנה שניתן לבצע עסקה של "אני לא פוגע בך", לצורך קבלת טובת הנאה אישית, אך לא מתוך מניע מוסרי פנימי.
רמת מוסכמות Conventional רמה של אתיקה המושתתת על ציות למוסכמות, חוק וסדר חברתי.	שלב 3 כיבוד מוסכמות מתוך שותפות בין אישית – המודעות המוסרית מתייחסת לדעת הקהל, להתנהגות מקובלת על ידי החברה הקרובה.	ההתנהגות נובעת מהצורך למלא את הציפיות של החברה. אין חשיבה עצמאית, התפיסה היא סטריאוטיפית בהתאם לדימויים של התנהגות הולמת לדעת הקהל.
	שלב 4 מוסר של חוק וסדר לשמור ולפתח את רווחת החברה – מניעי ההתנהגות המוסרית מושתתים על שמירת החוק, הסדר ומוסכמות החברה.	אדם מוסרי בשלב זה הוא אדם ששומר על חוק וסדר חברתי, ולשם כך הוא פועל לטובת רווחת החברה בעיניו. החוק מקודש, והוא הקובע את פני האתיקה.
רמת הבָּתַר קונוונציונאלי  Post-conventional רמה זו מתאפיינת במודעות לזכויות הפרט האחר: זכויות המעוגנות באמונות ומוסכמות. בשלב מתקדם יותר היצמדות לערכי צדק אוניברסאליים שאינם תלויים באמונות, דעות ותרבות של מגזרים שונים בחברה.	שלב 5 התנהגות מוסרית המושתתת על הסכם חברתי: התנהגות לפי חוזה חברתי שהוסכם עליו מראש, מתוך הבנה שהסכמה חברתית היא דבר הניתן לשינוי, אם מסכימים על כך. זו גישה ביקורתית ליעילות החוקים וזכויות הפרט. מחויבות לערכים מוסכמים באמונות, כללים וחוקים. אתיקה ברמת מודעות מוסרית זו, היא היצמדות לזכויות הפרט מוסכמות כמו גם בחוקים.	השוני בין שלב זה לשלב 4, שכאן ישנה מודעות שזכויות הפרט ועקרונות צדק הם מעל חוק שרירותי, ואם הוא סותר את עקרונות הצדק האוניברסאלי – יש לשנות אותו ולא להשלים שיש לנהוג לפיו, אך עדיין הקו המנחה הוא החוק והסדר לרווחת החברה, ולא ערכי הצדק.
	שלב 6 מצפון אישי כעיקרון מוביל. המצפון הוא הקובע מה נכון ומה לא בהתאם לעקרונות מוסריים שאומצו על ידי הפרט, בדגש על שוויון בזכויות אדם באשר הוא, כמו גם של בעלי חיים.	למעשה שלב זה הוא מחויבות לעקרונות צדק אוניברסליים: הם מעל הכל, כולל מעל החוק והסדר החברתי, ומכתיבים את ההחלטות המוסריות וההתנהגות המוסרית.
"מוסר מעבר לטבע" Transcendental Morality	שלב 7 מוסר עם אוריינטציה קוסמית, המחברת בין תפיסה דתית להנמקה רציונאלית. מודעות גבוהה של סדר מוסרי קוסמי, שמחוץ לעולם החומר, ותפיסה דתית המתבטאת בדבקות מלאה לסדר זה וכלליו, מעל כל נוהג, חוק וכללים בחברה.	תפיסה אתית שהיא דבקות בעקרונות צדק אוניברסאליים, שאינם תלויי מקום, תרבות נוהג או חוק. שלב זה לא הוכח על פי מחקרים, אך פורסם בערוב ימיו של קולברג כשלב נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו בהתפתחות מודעות (הלכה) והתנהגות (מעשה) מוסריים.

רמת המוסר היא המאפיין הקובע את בחירותיו של היחיד. יכולת ההתעלות מעל עצמו מאפשרת את החיבור לבורא עולם, כלומר לרוח. הרוח קשורה לזכות בחירה, לשיפוט מוסרי, למחויבות חברתית, ליכולת פיקוח עצמי, רפלקציה וליכולת התעלות מעל הצרכים האישיים לטובת צורכי האחר: מתקיים בשלב 4 ואילך. השיפור ביכולת השיפוט המוסרי, אמפתיה לאחר, ופיתוח מחויבות מוסרית חברתית, מבוססים על סולם התפתחות מוסרית על פי קולברג. ככל שאדם נמצא בדרגת התפתחות מוסרית גבוהה יותר הוא מסוגל לנהל רפלקציה עצמית על מעשיו בעזרת מודל נחי"ל.

פירוט מאפייני למידת נחי"ל לשיפור יכולת התנהגות מוסרית:
נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות מוסרית
חיפוש: Searching דרך הקשבה חוץ ותוך אישית
יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות
למידה מותאמת: Adaptive learning תוך שיתופיות

נוכחות (השתתפות): הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה.

בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות מוסרית על המצב ועל תהליך הלמידה. הוא בוחר להיות נוכח במצב הקונפליקטואלי-מוסרי החדש. הוא מבין שהוא רוצה לשפר, לשמר ולטייב את מצבו ואת מצב האדם האחר. מתעוררת בו מוטיבציה פנימית לתהליך הלמידה ונקיטת עמדה מוסרית. הוא לא רק נוכח במצב החדש, לא רק צופה באדם האחר, אלא הוא לוקח עליו אחריות. הוא מבין שהנוכחות שלו חשובה והוא רוצה להיות חלק ממנו, ללמוד אותו ואולי בעתיד אף להשפיע עליו או לשנותו. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן בסיסי למידת נחי"ל. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד נוכח במצב הקונפליקטואלי-מוסרי החדש, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הנוכחות שלו אינה נחוצה - היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע מוסרית, כלומר זיהוי זירות התרחשות שאינן רלוונטיות משום שהוא אינו יכול להשפיע או לסייע בהן לאדם אחר.

חיפוש: הקשבה

בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית חוץ ותוך אישית, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הקשבה חוץ ותוך אישית דורשת מודעות עצמית גבוהה לתהליכים הפנימיים המתרחשים אצל הלומד במקביל לתהליכים החיצוניים. הלמידה מתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות להתלבטות מוסרית ולעשייה אתית. הלומד מחפש כל הזמן את הזהות האותנטית שלו - הרצון האמיתי שלו המבוסס על סולם הערכים שלו, ומניע אותו להתנהגות אתית ניאותה. קיים מתאם גבוה בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית, אך עדיין כתנאי הכרחי אך לא מספיק. כלומר אדם יכול השלב זה לדעת ולהבין מה הדבר הנכון, המוסרי שעליו לנקוט בשלב החיפוש, אך בפועל, אינו נוהג עדיין לפיו. החיפוש הוא תוך כדי תנועה במרחב הקונפליקטואלי-מוסרי החדש. התנועה יכולה להיות גם במרחב הפיסי/וירטואלי אך גם פנימה והחוצה.

יצירתיות (שִיוּם - Naming):

היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה המוסרית. ללא יצירה לא תיווצר למידה מוסרית חדשה, ועקב כך גם לא תשתפר הזהות הערכית האישית של הלומד- "לוחות הברית האישיים שלו". התוצר המשמעותי ביותר של שלב היצירה (שִיוּם - Naming) הוא סולם ערכים חדש, שפה חדשה, מילון מונחים חדש, המתאר בצורה מדויקת יותר את המצב הקונפליקטואלי-מוסרי החדש. מילון המונחים המוסרי החדש מגדיר את מורכבות המצב החדש. הוא נותן מענה לאי ודאות ולעמימות ומייצר תרבות מוסר חדשה. השפה המבוססת על מִנּוּחַ, מַעֲרֶכֶת הַמֻּנָּחִים (טרמינולוגיה) חדשים, המעצבת התנהגויות מוסריות חדשות. היכולת לאתר ולזהות מגמות מוסריות חדשות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מוסריות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על תפישת עולם מוסרית באופן קיצוני. היצירה מושפעת בעיקר מה"מיוחד" שבכל לומד, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות המוסריות החדשות בהתהוותן. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה אתי מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך הלמידה ומתוצריו המוסרים למשך זמן ארוך יותר, לפני שהמגמות תשתננה או תעלמנה.

למידה אדפטיבית: שיתופיות

בשלב האחרון במודל נחי"ל, הלומד מיישם בעצמו את תוצרי הלמידה המוסרית המותאמת למצב החדש תוך שיתוף הקבוצה/קהילת הלומדים, בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. הוא מיישם מעורבות, יכולת אמפתיה, חמלה, אהבת הזולת, נתינה ואחריות חברתית. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית מותאמת מצב קונפליקטואלי-מוסרי חדש: זיהוי של המגמה המוסרית הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות מוסרית חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין בין שלב החשיבה המוסרית לבין התנהגות מוסרית- בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב של Moral Dobeing = "הוויה מוסרית מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים ודילמות מוסריות חדשות, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות המוסרית החדשה כך שהוא מייצר קוד אתי להתרחשויות הכאוטיות. 

בכדי שיהפוך למורה דרך, מתווה דרך חדשה, עליו לשתף את הסובבים אותו בתהליך הלמידה הערכי שחווה ובתוצריו. הוא ילמד אותם את מילון המונחים החדש שיצר, סולם ערכיו, אופן השימוש בו ומהי ההתנהגות האתית החדשה המצופה בהתאם. בדרך זו הוא משפיע, מעצב ומוביל במצב קונפליקטואלי-מוסרי חדש.

למידת נחי"ל מאפשרת מעבר מדויק ומהיר יותר בין שלבי ההתפתחות המוסרית על פי קולברג. חינוך לאדם מוסרי נעשה דרך מודל נחי"ל באמצעות קונפליקט קוגניטיבי וניסיון לבנות אורח חשיבה חדש: לחשוף את הלומד למצבים בהם קיים קונפליקט מוסרי מורכב (שיש מספר פתרונות אפשריים סבירים), בהם הוא יוכל באופן מובנה להבין סוגי פתרונות אפשריים ממספר נקודת המבט של המעורבים בסוגיה. מומלץ לעודד את הלומד להיות נוכח במצבים המעוררים שאילת שאלות סביב מעורבות, יכולת אמפתיה, חמלה, אהבת הזולת, נתינה ואחריות חברתית. חשוב לזמן ללומד מצבי קונפליקט, אי הסכמה, ויכוח, העלאת דעות אחרות, הקשבה לאחר, בחינת נקודות מבט שונות, התנסות במשחקי תפקידים – על מנת להביא את הלומד לחשוב על בעיה או ליקוי באופן חשיבתו, להכיר יותר נקודות מבט, והיבטים חדשים שלא ראה קודם, המהווים תנאי למעבר לשלב הבא.