iGROW Model based Soulagogy

מודל iGROW מבוסס סולאגוגיה

מודל GROW נפוץ במגזר העסקי, מודל iGROW פותח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בהתאמה לעולמו של התלמיד במאה ה-21. המודל נקרא מודל:iGROW  individual GROW  ומטרתו "לראות את האדם שבלומד ואת הלומד שבאדם".

סולאגוגיה Soulagogy היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד", המניחה כי בתהליך הלמידה הסולאגוגית נפתחת המחשבה מתוך הנשמה, ולכן קיים ממד רוחני או אמוני בתהליך.

המילה סולאגוגיה Soulagogy: להוביל את הנפש או הובלת הנפש, נוצרה מחיבור שתי מילים: נפשSoul    ולהובילAgogy . 
המודל מתחיל בזיהוי הבש"ם של הלומד:

מודל iGROW

שלבי השיחה:

iGoal: הגדרת המטרה מה הלומד רוצה להשיג ביחס לעצמו ל- individual

המטרה מנוסחת: כהתנהגות לא שיפוטית ועל דרך החיוב.

iReality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה מצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות).

·        חייבת להיווצר הסכמה על תפישת המציאות בכדי לעבור לשלב הבא.

iOptions: הלומד מציע בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי.

iWay forward: הלומד בוחר את האופציה או הכלי הנבחר ליישום מיידי.

הנחות היסוד של הסולאגוגיה כפי שבאים לידי ביטוי במודל iGROW:

1.    האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. הסולאגוגיה מתבססת על עקרון הבחירה: דרישת עצמאות וחופש האדם הלומד לבחור בעצמו. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

·        בשלב ה-i מברר הלומד לעצמו, בעזרת מוביל השיחה, על מה הוא רוצה לעבוד ובאיזה אזור הוא רוצה לגדול: מה מניע אותו פנימית- הלהט לגדילה, מהן היכולות אותן הוא רוצה לשפר, ומהו הערך המוסף הייחודי לו עליו הוא רוצה לעבוד.

2.    הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

·        הלומד מגדיר בשלב ה-G את המטרה של התהליך על-פי הצורך המיידי שלו. הלמידה הסולאגוגית כנותנת מענה לצורך: חיפוש מענה לצורך פיסיולוגי, נפשי, רוחני. כל משימה או נושא למידה מומלץ שיהיו מחוברים לצורך, כך הם יתנו לו מענה ויבוצעו בצורה מיטבית.

3.    הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. הלמידה הסולאגוגית כנותנת מענה ייחודי: בקשת פתרון בהתאמה אישית, חדשני. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם.

·        בשלבים ה-R וה-O חשובה לו מאד הזהות הייחודית שלו, הסטייל האישי. לכן לא יסתפק ב"פתרון מדף", הוא רוצה פתרון חדשני, מענה ייחודי לצורך שלו, המבדיל ומייחד אותו מהשאר, אך עדין מקובל ומוכר על-ידי הקהילה שלו. ישנה חשיבות גבוהה לאופן בו מתוקשרת לו ולסובבים אותו הייחודיות, היצירתיות והחדשנות בפתרון או ברעיון שהוצע לו. 

4.    הלמידה כנותנת מענה מעשי מיידי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן. תוצר הלמידה הסולאגוגית מיידי: הציפייה היא ליישום מיידי ללא דחיית סיפוקים.

·        בשלב ה-W בוחר הלומד את הפתרון או הכלי אותו הוא הולך ליישם בצורה מיידית בהתנהגותו. הצלחת השיחה היא במידת המסוגלות העצמית של הלומד ליישום מיידי של הפתרון/ הכלי הנבחר בצורה מיידית.

5.    הלמידה כחלק מקבוצת שייכות/ קהילה:  ל"אדם הדיגיטלי" קיים צורך עמוק ובסיסי להיות שייך ל"משהו גדול ממנו". צורך זה נותן מענה לתחושת אפסותו וחוסר חשיבותו של הפרט במערכת. הצורך בשייכות לקהילה היה קיים גם בדורות הקודמים, אך הוא התעצם בדור הנוכחי כתוצאה מריבוי הקהילות הוירטואליות שלהן הוא יכול להשתייך. יצירת שייכות לקהילה חברתית בכלל ולומדת בפרט, מעניינת אותו כשהיא תורמת לו באופן אישי, חברתי ומקצועי.

·        במהלך תהליך ה iGROW מוקמת קהילה בית-סיפרית המורכבת מהלומדים ומהצוות החינוכי, המדברים בשפת המודל, וחיים אותו כשגרת תרבות בית-סיפרית. הלמידה הסולאגוגית מבוססת קהילה: תחושת שייכות למסגרת חברתית "דוברת" iGROW.

מודל זה נוסה בהצלחה בארגון עסקי קונצרני גדול, בו כל דרגי הניהול מבצעים תהליך iGROW לכל עובד, ומקבלים תהליך זה בעצמם. שיחות ה iGROW והתהליך מתועדים בקובץ משותף בפורמט אחיד. נוצרה תרבות iGROW בארגון, כארגון לומד. כעת מנוסה המודל בפעם הראשונה במסגרת חינוכית פורמאלית, כמודל iGROW מבוסס על הגישה הסולאגוגית, ומהווה דוגמה למסגרות חינוך נוספות.