Dobeing as Universalizing faith
המושג Dobeing כאמונה אוניברסאלית
משמעות המושג Dobeing היא מימוש ההוויה האישית To do my being. במצב של הוויה האדם נמצא במודעות טהורה- נשגבות transcendence! מצב זה הוא של אחדות המתעלה על השניות duality.
המושג Dobeing מתייחס ליכולת לבוא במגע עם מי שאני באמת, עם החלק בתוכי שהוא נצחי, אינסופי וחובק-כול
Universalizing faith.
להיות בעל מודעות פירושו להבין מה קיים ומה אפשרי, ללא שיפוט. המודעות אינה זקוקה להגנה, היא מתרחבת ככל שהיא צומחת (מודל ה- iGROW
http://soulagogy.blogspot.com/2020/07/igrow-model-based-soulagogy.html?m=1)
המודעות יכולה להיות חובקת-כול ולקרב אותנו למצב של אחדות
Universalizing faith.
זה המקום שבו מתרחשים
ניסים enlightenment החוויה היא כאילו האדם מחובר לעולם כולו ולכל מה שבו; ונדמה שהיקום שוקק חיים, דינמי ומודע.
כל מחשבה, רגש או פעולה, שבאים דרך הגוף הגשמי, משפיעים על הכלל.
למעשה, בעולם של אחדותUniversalizing faith התחושה היא כאילו העולם כולו הוא שלוחה של האדם.
ברגע שחושינו הארציים אינם מגבילים אותנו עוד, כל הרגעים מתקיימים בו בזמן. כל הרגעים מתקיימים בעת ובעונה אחת. הזמן פשוט נמצא ואנחנו נעים דרכו. פירוש הדבר שלא זו בלבד שכל הנקודות בזמן מתקיימות בו בזמן, אלא שבעולם האחר אנחנו יכולים להתקדם גם מהר יותר או לאט יותר, ואפילו אחורה ולצדדים.
כאשר אנחנו זורמים החוצה מתוך גופנו וחוצים את הזמן ואת החלל כולו באמצעות המודעות- ולא באמצעות הראייה, השמיעה, המישוש, הטעם או הריח- אנחנו מודעות טהורה Dobeing.
כל הנקודות בזמן מתקיימות בעת ובעונה אחת, ומאחר שכולנו מחוברים, אפשר להגיע למצבי מודעות שבהם הצצות למציאות של אחרים מחלחלות לרגע הנוכחי שלנו ונכנסות למודעות שלנו, כאילו היו זכרונות.
אנחנו הזרם האוניברסלי, איננו צריכים לעשות דבר, ואיננו צריכים להיות דבר או להוכיח משהו כדי תהיה לנו גישה אליו. כולנו יצורים נשגבים ורבי-עוצמה, ולכולנו יש גישה אליו משום שהוא ואנחנו חד הם.
הדבר היחיד שיכול למנוע ממני את המודעות לאנרגיה הזאת הוא מוחי- כלומר מחשבות, בייחוד אמונות מגבילות על האדם עצמו. השחרור הוא של האינטלקט. כשהאינטלקט משתחרר לחלוטין הוא לוקח עימו את האמונות שהגבילו את האדם, וכך התאפשר לאנרגיה האוניברסאלית לתפוס מקום ולהוביל. ברגע שהמוח יוצא מן התמונה, נפרץ הסכר, והצ'י זורם כרצונו.
המוח קשור ב'לעשות' 'doing' ואילו הנפש קשורה ב'להיות' 'being'. העצמי האינסופי הוא מהותנו. הוא מה שאנחנו באמת. Dobeing פירושו לחיות על פי הנפש, וזהו מצב שבו אנו מאפשרים, כלומר מניחים לעצמנו להיות מי ומה שאנחנו ללא שיפוטית.
"להיות" אין פירושו שאיננו עושים דבר, אלא שהפעולות שלנו נובעות מהקשבה לתחושות ולרגשות שלנו בכל רגע נתון To do our being Dobeing.
לעשות, לעומת זאת, פירושו להיות ממוקד בעתיד, ובמצב כזה המוח מייצר סדרה של משימות הלוקחות את האדם מכאן לשם כדי להשיג תוצאה מסוימת ללא כל התחשבות במצבו הרגשי.
כאשר אנחנו קשובים לרגשות שלנו אנחנו מתחברים לרוח הנשגבות שלנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה