Brith model for spiritual development
מודל ברי"ת לעבודה רוחנית
ה'עבודה הרוחנית'
היא כלי המתחדש בדור האחרון בבתי מדרש שונים (גם אם בשמות אחרים ובדגשים אחרים) ורובו
עדיין סמוי מן העין. היא יוצאת אל מחוץ לאדם ללא נמען,
אבל היא ממצה את הווית האדם. העבודה הרוחנית מאחדת בין האדם לבין עולמות עליונים. בדרך כלל בעבודה רוחנית האדם נעזר בתירגול
רוחני בכדי לחוות חריגה ממציאות ההווה הקונקרטית אל מרחב
אחר, אשר ממנו הוא שב בתום התירגול אל ההווה. התירגול הרוחני נתפש כאחד הביטויים
של הקיום האנושי. העבודה הרוחנית היא אינסופית ובאמצעותה האדם מתייחס לעצמו
ולקיומו. האדם מתייחד עם
עצמו.
עבודה – התפתחות רוחנית היא אינה דבר מיידי
ופשוט, אלא היא דורשת תרגול, עמל ומאמץ. "לעבדו בכל לבבכם", כלומר עבודת
הלב ויגיעת הנשמה. עבודת לב זו נועדה, כהנחייתו של רבי נחמן מברסלב, "לעשות
מהתורות תפילות", כלומר להוסיף ללימוד השכל את המגע לחיים, ללב ולנפש.' לחפש – כי אין הדבר נמצא בנקל, וכי פעמים יש לעמול
ולטרוח, להתבונן, להקשיב ולהטות את הלב כדי לגעת בלבם של הדברים ושיגעו הדברים
בלבנו.
רוחנית –הממד החורג מהחשיבה והלימוד הרגילים
אל עבר מרחבי הרוח והפנימיות. 'רוחנית' גם כביטוי לדברי חז"ל, שעל המורה
להיות 'איש אשר רוח בו – שיודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד', ובעיקר כדאי לזכור
את דברי קהלת – 'אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח'.
רוחניות על פי
מודל מב"ת-על: על פי מודל מַבָּ"ת-עַל תירגול
רוחני נחווה על ידי הלומד כמפגש מחודש ואופטימי עם העצמי על רבדיו, לתחושת העצמה
אישית ולגילויי עוצמות וכוחות חיים, יחד עם יכולת להגיע למקומות של שקט ושלווה
פנימיים וקבלת הקיים. המודל פותח ע"י ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות ומלווה
רוחני מוסמך.
ארבעת הקודקודים במודל מַבָּ"ת-עַל:
משמעות- חיפוש אחר משמעות וייעוד
בין אישי- חיבור לבני אדם אחרים
ולעולם
תוך אישי- חיבור לרגע, לעצמי
על "מעבר"/נשגב/עליון- חווית
החיבור למשמעות שמעבר, ואף למקודש
מודל ברי"ת
מודל ברי"ת פותח בכדי לסייע למתרגל עבודה רוחנית ולמורהו, לטייב את תהליך העבודה/ למידה:
בחירה (של הצורך/ ריטואל רוחני)
לאור הצורך של המתרגל והמקומות בהם הוא רוצה לעשות עבודה רוחנית, הוא בוחר בכלי/ בריטואל או בשגרה מתוך בנק כלים קיימים או חדשים. מטרת הבחירה לסייע לו לבטא ללא חשש את מחשבותיו, דעותיו ואמונותיו. לקבל החלטות בצורה עצמאית ללא השפעת גורמים חיצונים. לקחת אחריות על העבודה הרוחנית תוך הפעלת שיקול דעת ללא פחד. העדר בחירה יכול לבוא לידי ביטוי במחשבות על חוסר-ערך ותלות באחר.
רפלקציה (התבוננות ושיקוף עצמי)
לאורך כל העבודה הרוחנית ובמקומות החשובים, בעיקר בתחילתה ובסופה, על המתרגל להיות מודע לעצמו ולהווייתו. תוך התבוננות עצמית הוא מזהה את ההתפתחות הרוחנית שלו בעקבות בתרגול. כתוצאה מתהליך הרפלקציה וההתבוננות הפנימית האדם חווה איחוד בינו לבין עולמות עליונים. הרפלקציה נותנת לגיטימציה לרגשות המתעוררים אצל האדם, מעלה את המודעות למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו, נקודת מבטו והיכן הדברים פוגשים אותו במהלך התירגול הרוחני ולאחריו. הרפלקציה יכולה להיות בצורה מילולית ובלתי מילולית. היא מסייעת לאדם לשמוע את עצמו. דברי המתרגל כוללים בתוכם את מחשבותיו, המשמעות שהוא נותן ופרשנותו האישית לעבודה הרוחנית שביצע.
יצירה (התפתחות/ תובנה/ חוויה רוחנית)
כמו עבודה גופנית על שריר אשר מתחזק, מתרחב ומתעבה, המתרגל חש את התחזקותו במקום רוחני עליו הוא עובד, מזהה איכויות רוחניות חדשות או משפר, מדייק ומזקק את הקיימות. ניתן לזהות לעיתים כתוצאה מתירגול אחד משמעותי או לאורך זמן, שינוי בתודעה, באמונה, בהוויה העצמית. היצירה הרוחנית החדשה או המתקדמת תבוא לידי ביטוי בשלושת הלבושים של נפש הלומד: מחשבה, דיבור ומעשה. הם יהיו רוחניים יותר. לעיתים מתרחשת חוויה של חריגה ממציאות ההווה הקונקרטית אל מרחב אחר, אשר ממנו הוא שב בתום התירגול אל ההווה. כתוצאה מן היצירה האדם יתייחס לעצמו ולקיומו בצורה מדוייקת וגבוהה יותר.
תירגול (שגרה/ טקס/ פורמט לאורך זמן)
מכיוון שהעבודה הרוחנית היא אינסופית
ובאמצעותה האדם מתייחס לעצמו ולקיומו, מומלץ כי יאמץ אל ליבו תירגול רוחני או סדרת
תירגולים אותם יקיים באופן קבוע או על פי הצורך.
יתרונות התירגול:
1.
סדר, ארגון: ברגע שהתירגול מתקיים
בשעה קבועה ובמקום קבוע הדבר מקל על האדם המתרגל ומפנה אותו להעמיק בחוויה הרוחנית
ולא לעסוק במסביב.
2.
אירוע המתנהל על פי תכנית קבועה מראש;
לפי המסורת, לפי התקנות, לפי תכנון מוקדם: העבודה על פי תבנית קבועה מראש מייצרת
סוג של אוטומט המאפשר לאדם לא להשקיע אנרגיות בתכנון התירגול אלא להתעמק בחוויה.
3.
פעולה המתבצעת לפי כללים מקובלים:
מייצרת תחושת שייכות וביטחון בפורמט התירגול- "אם כולם עושים כך, או שהתירגול
עוזר לעוד אנשים, אמונתי בתירגול מתגברת והיא סוחפת אותי ביתר קלות לעבודה".
4.
פעולה הנעשית בחגיגיות יתר: חגיגיות
יתר מקנה הוד והדר לתירגול, נוכחות גבוהה יותר בעבודה הרוחנית. היא מאחדת ביתר
קלות בין האדם לבין עולמות עליונים.
סיכום
"וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ
בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם." יחזקאל טז ס
ברית היא נאמנות, מחויבות עמוקה בין
איש לרעהו, בין איש לאשתו, בין אדם לאלוהיו. אבל הנביא ירמיהו קורא לעם ישראל לא
רק לשמור את הברית אלא לכרות ברית חדשה: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'
וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה" (ל,
לא).
בעזרת מודל ברי"ת: בחירה, רפלקציה, יצירה ותירגול, אנו חווים התחדשות של משהו
שלא היה קודם לכן; והנה אותה ברית שכבר הייתה קיימת מימים ימימה מקבלת פנים חדשות.
הברית היא חלק מהגדרת הזהות של האדם. העבודה הרוחנית מאחדת בין האדם לבין עולמות
עליונים. בדרך כלל בעבודה רוחנית האדם נעזר בתירגול רוחני בכדי לחוות חריגה
ממציאות ההווה הקונקרטית אל מרחב אחר, אשר ממנו הוא שב בתום התירגול אל ההווה,
מחדש את הברית עם עצמו ועם אמונותיו. העבודה הרוחנית היא אינסופית ובאמצעותה האדם
מתפתח עם עצמו ולעצמו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה