SWARM model for developing spiritual skills
מודל נחי"ל לפיתוח מיומנויות רוחניות
"כל ניצוץ אורה המקרב את האדם להסתכלות של אמת יותר טהורה
היורד אל תוך נשמתו, משנה הוא את כל העולם כולו בעדו. ובכל פינות שהאדם פונה אחרי
שהניצוץ המאיר החדש חדר אל תוכו, מוצא הוא בהן חדשות ונצורות שלא היו בעדו בתחילה,
בעוד שבמקום התפשטות הארתו של הניצוץ החדש ההוא שלטה אפלה." (הרב קוק, שמונה קבצים, ד', מ"ה)
"נִיצוֹץ
אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן
– אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא
שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי
מִמֶּנִּי וּבִי הוּא."
(לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר/
תרס"ב/ חיים נחמן ביאליק)
למידת נחי"ל שייכת לאסכולה
הסולאגוגית Soulagogy השמה את תהליך ההתפתחות נפש הלומד
במרכז. לנפש שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה.
שלושת הלבושים של נפש הלומד משתנים וגדלים במעבר בין שלבי המודל: נוכחות, חיפוש, יצירה ולימוד
האחר. למידת נחי"ל הוא מודל שפותח ע"י ניר גולן לרכישת מיומנויות
במאה ה-21.
מימוש שלושת
הלבושים הוא Dobeing To
do my Being- לעשות את ההווייה שלי, משמע
"הנני"- הנה אני נוכח (הווייתי) במציאות. הממד בו מתקיימת למידת
נחי"ל במהותה הוא הממד הרוחני, הכולל שני יסודות מרכזיים: טרנסצנדנטיות
(transcendence) ומשמעות. בעזרת למידת נחי"ל מתחזק הקשר אל הוויה נשגבת הנמצאת מעבר
למציאות הנגלית והגשמית, הוויה הנתפסת כמאחדת ומלכדת את כל הקיים ומצויה בו. למידת
נחי"ל מאפשרת מציאת חיפוש אחר מענה לשאלות לגבי אופי הקיום, תכליתו ומשמעותו,
שאלות המובילות לתובנות לגבי ההוויה הנשגבת. תהליך ההתפתחות הרוחנית על פי למידת
נחי"ל נתפש כהתפתחותה של היכולת לחזק את הנוכחות בממד זה ויישומו בחיי
היום-יום.
מטרת למידת נחי"ל
"כל ניצוץ אורה המקרב את האדם להסתכלות
של אמת יותר טהורה היורד אל תוך נשמתו, משנה הוא את כל העולם כולו בעדו." הלומד מזהה את
ניצוץ האורה שבו, יורד אל תוך נשמתו תוך הסתכלות טהורה לחיפוש האמת, ובכך משנה את
כל העולם ומתקן אותו.
תהליך הלמידה
מתחיל בניצוץ הפנימי האישי שלי "כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא" וממשיך
למחשבה: בחירה ותכנון, עובר לדיבור פנימי: דיוק המילים
והכוונות דרך המשגה ושיום, משם לדיבור החיצוני: הסבר של מחשבותי
וכוונותי, ולמעשה: יישום בפועל של הווייתי דרך תיקון עולם. המעשה
משפיע ומעצב את המציאות (לעיתים יוצר מציאות חדשה: "מוצא הוא בהן חדשות ונצורות שלא היו
בעדו בתחילה").
במרכז המודל נמצא Dobeing To do my Being מימוש ההוויה של הלומד.
הגישה הסולאגוגית מתבססת על הנחות יסוד מן הפסיכולוגיה
העל-אישית (transpersonal
psychology) של אברהם מאסלו (Abraham Maslow) המוסיפה שלב הנמצא מעבר לשלב המימוש העצמי. למידת
נחי"ל מסייעת ללומד לממש את הפוטנציאל הרוחני הקיים בו והנתפש כהיבט מהותי
בטבעו של האדם. תוצר למידת נחי"ל הוא אדם שהצליח להגיע לחיבור בין תודעתו
האישית לבין מודעות רוחנית רחבה יותר. במהלך תהליך הלמידה תודעתו מתרחבת לכדי הכרה
רוחנית שהיא מעבר לגבולות הרגילים של האגו ומעבר למגבלות של חלל וזמן, ומתמזגת
בסופו של דבר עם כל הקיים. השלב העל-אישי איננו היבט תיאורי אלא ערכי, ומייצג את
הדרגה האפשרית הגבוהה ביותר בהתפתחותו של האדם.
למידת
נחי"ל מטפחת את האינטליגנציה הרוחנית של הלומד ומשפרת את היכולות הבאות
שהגדיר רוברט אמונס (Robert Emmons) :
1.
היכולת לזהות
נוכחות של הממד הרוחני מעבר ל"אני" דרך פליאה לנוכח הבריאה: טרנסצנדנטיות המתבטאת בתפיסת הוויה הנמצאת מעבר לעצמי.
2.
היכולת לזהות רגשות של אהבה ויראת הבורא: להיות במצבי תודעה רוחניים גבוהים.
3.
היכולת להיות מודע ולייצר את תנועות הנפש (רצוא ושוב), תוך תרגול
עבודה רוחנית: לחוות את המקודש בפעילויות היום-יום, באירועים ובמערכות יחסים.
4.
היכולת ללמוד מקורות דתיים/פילוסופיים/שירה תוך התפעלות והשתאות מחוכמת האדם
והיקום, ולהשליכם על אתגרי היום-יום. להסתייע במקורות
רוחניים כדי לפתור בעיות בחיי היום-יום.
5.
היכולת לחוש ולהביע הוקרה, שבח והודיה: לבטא מידות טובות כגון סליחה, ענווה, תודה וחמלה.
שלבי למידת נחי"ל:
נוכחות Participating בלקיחת אחריות
חיפוש Searching הקשבה והתבוננות
יצירה Naming שיום היצירתיות
לימוד האחר Adaptive
learning
בשיתופיות
פירוט שלבי למידת נחי"ל:
נוכחות
נוכחות (השתתפות): הלומד לוקח אחריות על
ההתפתחות הרוחנית שלו. בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על
תהליך הלמידה ובוחר לגבש ולפתח את הזהות הרוחנית שלו. הוא בוחר להרחיב את המודעות
שלו. מודעות, נוכחות מתמדת ואחריות על התהליך הופכת את הלומד בשלב זה להיות
ער יותר לממד הרוחני בחייו.
מודעות לממד הרוחני- הלומד מודע, חווה את הממד
הרוחני ונוכח בו דרך:
1.
פליאה לנוכח הבריאה.
2. לימוד מקורות דתיים/ פילוסופיים/ שירה
תוך התפעלות והשתאות מחוכמת האדם והיקום.
זיהוי מרחב של רוח- הלומד מזהה ומגדיר מרחבים של
רוח בחיי היום יום:
1.
חווה קרבה אלוקית (השגחה פרטית).
2.
מודע לנשמה שבתוכו תוך השתוקקות אל העל והנשגב.
3.
חווה את הקשר לכלל יצורי הבריאה תוך עיסוק באומנות ובשירה.
4.
מקים "מקדש קטן" או "בית תפילה" לנוכחות רוחנית.
חיפוש
חיפוש (הקשבה): בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית
לעצמו ולסביבה תוך תרגול רוחני מתמשך, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הלמידה
מתרחשת במהלך תרגול מבוסס חיפוש: איתור הזדמנויות לפיתוח רגשות של אהבה ויראה, הוקרה,
שבח והודיה.
עבודה רוחנית- הלומד מתרגל עבודה רוחנית/ מפתח את
עבודת הנפש:
1.
מודע ומייצר את תנועות הנפש (רצוא ושוב).
2.
מתרגל עבודה רוחנית דרך ריטואלים כלליים ואישיים.
3.
מזהה רגשות של אהבה ויראת הבורא (דחילו ורחימו).
4. חש ומביע הוקרה, שבח והודיה.
היצירה מהווה
את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק את תוצרי
הלמידה ומשיים (ממליל ומסביר) את זהותו הרוחנית. הוא מסביר ומתאר את חווית הנצחיות
בקשר שלו עם העולם ובוראו. היצירה מושפעת בעיקר מיכולת הלומד לזהות את הקשר,
להעמיק ולדייק אותו.
יצירת זהות רוחנית- הלומד מייצר את הקשר הנצחי
שבין האדם המאמין לעצמו לקהילה ולעולמו:
1.
מגדיר ומחזק את הקשר המיוחד והנצחי עם הנשגב.
2.
חווה שייכות לעצמו לקהילה ולעולמו.
3.
מגדיר, ממשיג וממלל את זהותו הרוחנית דרך השייכות ל"משהו הגדול
ממנו".
4.
מסביר ומתאר את חווית הנצחיות בקשר עם בעולם ובוראו.
לימוד האחר
בשלב
האחרון במודל נחי"ל הלומד משתף את הסובבים אותו בתהליך
הלמידה שעבר ובתוצריו: זהותו הרוחנית. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית:
1. זיהויו
הממד הרוחני בחייו של הלומד
2. שהייה,
תרגול רוחני
3. המשגת
הזהות הרוחנית
4. הפיכתה
לכלי המשמש את הלומד והסובבים אותו ל"תיקון עולם" ("משנה הוא את כל העולם כולו בעדו").
תיקון
עולם הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; שיפור, תמורה ואף מהפכה בחיי
האנושות. למידה מכוונת תיקון עולם מתאפיינת בחיבור
הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב
בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being.
תיקון עולם דרך
לימוד האחר- הלומד מאמין ומיישם את תפישת תיקון עולם בסוגיות לאומיות וגלובאליות.
1.
מגדיר את שליחותו ואת המיוחד והנצחי שבו בהקשר לתיקון עולם.
2.
משתף בזהותו הרוחנית ובתכולתה, לעודד תיקון עולם.
3.
מפתח דרכי פעולה ליישום תיקון עולם.
4.
מגלה אכפתיות, אחריות, מעורבות, סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים
מתרבויות וקבוצות אחרות.
סיכום
"כל
ניצוץ אורה המקרב את האדם להסתכלות של אמת יותר טהורה היורד אל תוך נשמתו (נוכחות וחיפוש), משנה הוא את כל העולם כולו בעדו (יצירה ולימוד האחר/ תיקון עולם). ובכל פינות שהאדם פונה אחרי שהניצוץ
המאיר החדש חדר אל תוכו (חיפוש), מוצא הוא בהן חדשות ונצורות שלא היו
בעדו בתחילה (יצירה), בעוד שבמקום התפשטות הארתו של
הניצוץ החדש ההוא שלטה אפלה (תיקון עולם)."
תגובות
הוסף רשומת תגובה