Good morning Rav Kook

"הַקַּדְרוּת הַנַּפְשִׁית בָּאָה מִתּוֹךְ הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה הַפְּנִימִית שֶׁל הַנְּשָׁמָה, מִתּוֹךְ הַתְּשׁוּקָה הַקְּדוֹשָׁה לְאוֹר הָעֶלְיוֹן, הַמָּרוֹם וְקָדוֹשׁ, חֵשֶׁק הַקֹּדֶשׁ אֶל הַשִּׂיגּוּב הָאֱלֹהִי. וּמִתּוֹךְ שֶׁכַּמָּה שֶׁאָדָם רָץ אַחַר אוֹשֶׁר עֶלְיוֹן זֶה, מַכִּיר הוּא בְּתוֹכִיּוּתוֹ כַּמָּה אֵינוֹ מַגִּיעוֹ, מִצְטַיֶּירֶת קַדְרוּת נַפְשִׁית בְּקִרְבּוֹ, שֶׁגּוֹנָהּ הוּא שָׁחוֹר וּתְכוּנָתָהּ עִצָּבוֹן. אֲבָל אֵין זֶה הַתּוֹכֶן הֶחָשׁוּךְ וְהֶעָצוּב הַבָּא מִתּוֹךְ טִמְטוּם הַלֵּב וּדְרִישׁוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כִּי אִם יְסוֹד הָאוֹר הַפְּנִימִי הַמַּחְשִׁיךְ בִּבְהִירוּתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם קוֹלֵט אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבְּקַדְרוּת זוֹ, הֲרֵי זֶה נִגְאָל וְיוֹצֵא מֵאֲפִילָה לְאוֹרָה." (הרב קוק שמונה קבצים ח׳: כ״ו)

ישנה עצבות שמקורה הוא התשוקה של הנשמה אל האור האלוהי. ככל שאדם רץ אחרי האושר העליון, שבאור האלוהי, הוא מכיר כמה אינו יכול להגיע אליו, על כן הוא מתמלא עצבות. עצבות זו הבאה מתוך תחושת הריחוק מהאור האלוהי, איננה אותה עצבות הבאה מאטימות הלב ומעניינים חיצוניים מכבידים. עצבות זו היא יסוד האור הפנימי, שדווקא מפני גודלו הוא גורם להחשכה נפשית. כשאדם מכיר את ההארה שבחשכה זאת בעצמה, הוא נגאל ויוצא לאורה. (ילכ"ר דש)