Good morning Rav Kook

"הִנְנוּ מִתְעַכְּבִים בַּדֶּרֶךְ הַהַשְׁלָמָה וְהִנְנוּ מְפַגְּרִים בָּהּ, מִפְּנֵי הַחֲרָדָה הַיְּתֵרָה שֶׁהִנְנוּ מַרְגִּישִׁים בַּנֶּפֶשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה עוֹבֵר לְפָנֵינוּ. הִנְנוּ נִשְׁאָרִים מְלֵאֵי חַלְחָלָה וּמְחֻסְּרֵי אֱיָל מִשִּׁפְעַת דִּכְאוֹתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. וּבִשְׁבִיל כָּךְ עַצְמוֹ דּוֹחִים אָנוּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַזֶּה, מְקוֹר כָּל הַהַצְלָחוֹת, מֵרִשְׁמִי נַפְשֵׁנוּ. וְהִנְנוּ נִשְׁאָרִים תּוֹעִים בַּמִּדְבָּר הַחַיִּים."


(הרב קוק/ אורות התשובה יז ו)

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Political Depression by Nir Golan

תמונה
  דִּכָּאוֹן מְדִינִי- מאת ניר גולן כמלווה רוחני וכאדם מן היישוב המתבונן סביבו, אני מזהה כי מאז השבעה באוקטובר, אנשים חווים סימני דיכאון אחרים מן המוכר והידוע. דיכאון זה אינו סוג העומד בפני עצמו אלא הוא ביטוי הייחודי לאזרחי המדינה ולחלק מן היהודים בעולם. תסמיני הדיכאון דומים אך הגורם להם הוא אינו פנימי, אלא חיצוני: חוויות אישיות קשות מתמשכות של תסכול וחוסר אונים מן המצב במדינה ובעולם, תוך חשיפה מתמדת לדיווחים וכתבות מאז השבעה באוקטובר. בחרתי לקרוא לו "דִּכָּאוֹן מְדִינִי". המונח "דיכאון מדיני" אינו מונח מקצועי רפואי או פסיכולוגי מקובל. הכוונה היא לתחושת דיכאון כללית או ירידה במצב הרוח הקשורה למצב הפוליטי או החברתי במדינה. דיכאון כהפרעה נפשית מאופיין בתסמינים כמו עצב מתמשך, חוסר עניין בפעילויות, שינויים בתיאבון ובשינה, תחושת חוסר ערך ואפילו מחשבות אובדניות. רגשות נוספים המאפיינים את הדיכאון המדיני: חוסר אונים, בושה, צער וכאב, גועל מעצמי או מהמצב, כעס ועצב עמוקים. הסבר מפורט: דִּכָּאוֹן מְדִינִי יכול להתבטא במגוון תסמינים המשפיעים על מצב הרוח, ההתנהגו...
המשך לקרוא

What's Left by Tuvia Rübner

תמונה
מרחביה, 31 בינואר 1953 לאה היקרה , ... וּמָה נוֹתַר לָנוּ עוֹד בְּעוֹלַם זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו בְּהִגָּיוֹן אַכְזָרִי, אִם לֹא שִׂמְחָה קְטַנָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת? וְלָכֵן אֲנִי הַהֶפֶךְ מִמְּךָ, דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהַחֶרֶב שׁוּב מֵעַל רָאשֵׁינוּ, דַּוְקָא בִּגְלַל כָּל אֵימַת הַלֵּילוֹת וְחֶרְדַּת הַיָּמִים וְקִרְבַת הַמָּוֶת, כֻּלִּי נָתוּן אֲנִי לְאוֹתוֹ "הַיָּקָר בְּיוֹתֵר", לְיַחֲסֵי־אָדָם, וְקָשׁוּב וּפָתוּחַ אֲנִי אֶל מוּל כָּל אָדָם שֶׁקָּרוֹב לִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם. הֲרֵי אוֹתָן הַנִּימוֹת הַדַּקּוֹת הַקּוֹשְׁרוֹת יֵשׁוּת חַיָּה בְּיֵשׁוּת חַיָּה חֲזָקוֹת בְּהַרְבֵּה מֵהַזְּוָעָה הַמְּפֹרֶרֶת וְהַמַּפְרִידָה וְאַף חֲזָקוֹת מִן הַמָּוֶת, כִּי קִשְׁרָם קֶשֶׁר שֶׁמֵּעֵבֶר לַמָּוֶת, קֶשֶׁר שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדְּמָמָה הַמּוֹלִידָה בְּכָל רֶגַע חַיִּים חֲדָשִׁים. וְכָל זְמַן שֶׁאֲנִי חַי, מַבַּט עַיִן וּמִלָּה טוֹבָה עֶרְכָּם עֲבוּרִי גָּדוֹל מִכָּל הַהַצְהָרוֹת וְכָל הַנְּבוּאוֹת עַל הָאֱנוֹשׁוּת - מֻשָּׂג שֶׁאֵין לֶאֱחֹז אֲפִלּוּ בִּקְצֵה שׁוּלֵי מְ...
המשך לקרוא

Advanced Moral Injury

תמונה
  פציעה מוסרית מתקדמת הפציעה המוסרית היא תופעה עתיקת יומין. בטרגדיה "הרקלס", שכתב אוריפידס האתונאי ב-416 לפנה"ס אומר גיבור המחזה : "הבושה מהרוע שעוללתי מכלה אותי". התופעה החלה לקבל את תשומת הלב הראויה של קהילה המחקר הפסיכיאטרית לפני כ-15 שנה בלבד. נמצא כי התופעה אינה ייחודית ליוצאי צבא. בין הקבוצות האחרות שנפגעות, בולטים באופן מיוחד אנשי מערכת הבריאות . בעקבות פציעה מוסרית עולים רגשות מוסריים שליליים המחולקים לשתי קטגוריות גדולות: 1.     משפחת הרגשות ש"מגנה את האחר" "other condemning" וכוללת בוז, כעס וסלידה. רגשות מוסרים ראשוניים אלו קשורים לרגשות משניים כמו כעס ותיעוב. גועל יכול להווצר עקב חשיפה לאלימות בלתי פרופורציונלית וכעס יכול לנבוע מחוויה של בגידה. 2.     משפחת הרגשות הנובעים מ"מודעות עצמית" “self-conscious" ומכילה את הרגשות העיקריים של אשמה ובושה ורגשות משניים כמו מבוכה, חרטה וצער. רגשות העולים כתוצאה מהפרה/ חריגה אישית מנורמות מוסריות: אשמה: אשמה ספציפית עצב/ צער חרטה יסורי מצפון בושה: השפלה ...
המשך לקרוא