Flooding session
סיפור שטף
ליווי רוחני במפגש המבוסס על סיפור שטף הוא מאתגר ומציף.
לעיתים המלוה יוצא ממנו תשוש ומתוסכל משום שלא הצליח להוביל את המפגש או להתערב
בו.
סיפור שטף:
· בדרך כלל מתואר בזמן הווה
· הסיפור קופץ מנקודה לנקודה ללא נרטיב
קוהרנטי
· ההרגשה היא שהסיפור נמשך לנצח
· המלווה והמלוה מרגישים חוסר אונים
· קשה מאוד להאזין לסיפור
· לעתים קרובות המלוה רוצה להציע
פתרון ו"להציל" את המלווה ולהקל על סבלו.ה
· המלווה מדבר ללא הפסקה
למלוה אין אפשרות "להשחיל" מילה
אלא אם כן הוא יעצור בצורה ישירה את המלווה.
1. כשהמלווה מספר על אירועים קשים מן העבר
עם או בלי ריבוי פרטים, כדאי להזמין לשיח רגשי בכאן ועכשיו:
·
"אני מרגיש שהאירועים האלה מן העבר קשים לך ומשפיעים עליך גם היום. אתה
רוצה לשתף כיצד זה משפיע עליך עכשיו?
·
"את העבר לא ניתן לשנות, בוא נחשוב ביחד איך אפשר שההווה והעתיד יהיו יותר
טובים."
·
"בוא נחזור למה שקורה עכשיו. איך אתה מרגיש כרגע?"
·
"מה אתה חושב ברגעים אלה?"
2. מיקוד המלווה מסייע באיסוף חווית הפיזור
במפגש. ויסות ההצפה התכנית והרגשית.
·
"הנושאים שאתה מעלה חשובים מאד אך לצערי לא נוכל לדבר על כולם במפגש היום.
בוא תבחר נושא אחד כדי שנוכל להתמקד בו."
·
מומלץ לפרוס בפניו בקצרה/ כותרות את רשימת הנושאים שהעלה בכדי לסייע לו
בתהליך הבחירה.
3. כשהמלווה מרבה בפרטים או מוצף רגשית, עלינו
לסייע לו ולעצור לסיכומי ביניים המכילים שיקוף אמפטי:
·
"ממה שסיפרת לי נשמע שאתה חווה בדידות... העדר שייכות... עצב רב.... כאב
עמוק..."
·
"אלה הן חוויות קשות."
·
"בכית כשסיפרת, האם אתה מרגיש כעת הקלה?"
·
"ממה שאתה מספר... אני מבין שהסביבה בה אתה נמצא כרגע אינה תומכת, נעימה...
לך במיוחד."
4. כשהמלווה מדבר על נושאים לא אישיים כדאי
לקשור אותם לעולמו הפנימי:
·
שיקוף: "נשמע ששיוויון, ביטחון, צדק ואמינות הם ערכים שחשובים לך."
·
"כיצד זה משפיע עליך ועל סדר יומך?"
·
"מה אתה מרגיש כלפי אדם/ מצב זה?"
·
"אם יכולת לומר לו, מה היית אומר?"
5. חשוב לשמור על גבולות המפגש ומראש לתחום
אותו בזמן. מומלץ להתריע כמה דקות לפני סיום המפגש ולהזמין את המלווה לסכם אותו.
·
"אתה מעלה עכשיו נושא חדש ולצערי לא נוכל לשוחח עליו כעת. בוא ננסה לשוחח
עליו במפגש הבא."
·
"אני פה בכדי להקשיב לך גם במפגש הבא, נוכל להעלות נושא נוסף/ אחר..."
מחלה היא כמו ספינה שטבעה
היא המקום שבו כמעט טבעת, ובו איבדת את המפה ואת היעד.
לספר את הסיפור יתווה את הדרך החוצה מהריסות הספינה.
בכך שאנחנו מספרים את הסיפור אנחנו מוכיחים לעצמנו
ולאחרים ששרדנו את טביעת הספינה. הסיפור עצמו עוזר לנו לשרטט מפה חדשה.
(ג'ודית
זרוכס)
תגובות
הוסף רשומת תגובה