Abraham's Dobeing
ה-Dobeing של אברהם
במרכז הגישה החינוכית החדשה Soulagogy- הובלת הנפש, נמצא קונספט Dobeing המתבסס על ההנחה שאדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים Doing- עשייה או Being- הוויה. הוא נע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנון ואורח חייו כאדם, במיוחד כאשר הוא בתהליך למידה. בבראשית פרק כב מתואר תהליך למידה Soulagogy מרתק:
א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; הבורא מוביל את אברהם לחיפוש ומימוש ה-Dobeing שלו:
מאוויו Passion
יכולותיו Capabilities
ייחודו Uniqueness
גולן שילב בין Being ו- Doing למונח אחד משותף :Dobeing- משמעותו היא מימוש ההוויה של האדם דרך תהליך למידה אינסופי. שלושת המעגלים יכולים להישאר רק בתחום ההוויה ה-Being, אך ניתן לממשם ולהעבירם ל-Doing. מעבר זה מההוויה לעשייה, הוא מימוש ההוויה העצמית. הגשמת ההוויה העצמית Dobeing תבוא לידי מיצוי רק תוך סיפוק התשוקות העמוקות של הפרט. הפרט צריך להיות מודע לתשוקותיו, יכולותיו וייחודו, בהיותם המניע והאמצעי למימוש עצמי ולהגשמה עצמית.
המונח Dobeing מגדיר את מימוש ההוויה העצמית דרך זיהוי שלושה מעגלים:
מאוויים Passion
יכולות Capabilities
מיוחד Uniqueness
החלק המשותף לשלושתם, הוא מימוש ההוויה העצמית. התהליך מתרחש בסיפור העקדה בשלושה שלבים תוך מעבר ממעגל למעגל, כאשר בכל פעם הוא מתרחש מול ישות חיצונית אחרת ובמעגל אחר.
פעם ראשונה: מאווים Passion מול הקב"ה
פעם שניה: יכולות Capabilities מול יצחק
פעם שלישית: מיוחד Uniqueness מול המלאך
חינוך הוא תהליך בו מחשבה Dobeing נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש, כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים. זהו תהליך של Self-realization זיהוי המציאות של עצמי (בשונה מתהליך של Self-actualization מימוש עצמי). התהליך החינוכי אותו חווה אברהם מתרחש בשלושה שלבים סביב המילה "הנני": Dobeing בעברית.
אברהם עובר בכל שלב למעגל אחר, מדייק את ה-Dobeing שלו ומגיע בסוף התהליך להגדרה מושלמת של ה-Dobeing שלו: הנני.
מעגל המאווים, הלהט, התשוקה הפנימית ה-Passion:
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
הבורא פונה ישירות לאברהם לנסותו ובודק את מידת המוטיבציה הפנימית שלו, המאוויים, הלהט, הבערה הפנימית, התשוקה.
ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
הבורא משתמש במילה אהבת המתארת את התשוקה הגדולה הקיימת באדם לחיים, ובודק עד כמה אברהם אוהב את הבורא דרך הקרבת בנו יחידו. יש הרואים בילדיהם את מימוש ה-Dobeing שלהם.
בשלב השני מוגדר ה-Dobeing של אברהם דרך יכולותיו- Capabilities:
ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה.
יצחק מציב בפני אברהם שאלה פרקטית: היכן השה לעולה, שאלה זו עוסקת ביכולותיו של אברהם הקשורות למימוש התשוקה דרך מימוש הקרבת הקורבן.
ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.
כאן מתחיל תיאור של סדרת פעולות המעידות על יכולותיו של אברהם.
ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.
בשלב השלישי ישנו תיאור מעגל ייחודיותו של אברהם: שלב ה-Uniqueness:
יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן-הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
אברהם עובר בצורה מיידית בתהליך הלמידה שלו משלב העשייה והיכולות להגדרת ייחודו:
יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.
המעניין הוא האופן בו מוגדר ייחודו של אברהם דרך בנו יחידו. ייחודו של אברהם כאינדווידואל הראשון בעולם שירא את השם. אופן ההגדרה או המדידה של ייחוד זה הוא דרך המילה "יחידך".
בהמשך בספר בראשית חוזרת שוב המילה הנני במספר סיטואציות, ובכולן מתואר את ה-Dobeing של העונה:
בראשית פרק ל"א, פסוק 11: וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.
בראשית פרק ל"ז, פסוק 13: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי.
אף משה במפגשו המכונן הראשון עם הבורא משתמש בביטוי זה:
שמות פרק ג', פסוק 4: וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
מתוך המקראות הנזכרים לעיל אנו למדים שהמילה "הנני" מבטאת בצורה מדוייקת את הענותו של הדובר למימוש ה-Dobeing שלו דרך הצו האלוהי.
במציאות השמה את האינדיבידואל במרכז Individualism, המונח Dobeing מתאר מצב הווייתי (אונטולוגי) חדש Dobeing. יעדה של ההגשמה העצמית הוא בגדר יצירה עצמית, לאור דימויים אוטופיים ותכלית עתידית. יעדה של האקטואליזציה העצמית הוא הגשמת מטרות העצמי כאן ועכשיו. הצלחתה של האקטואליזציה העצמית נבחנת ביכולת של הפרט ליישם את מטרותיו באופן מיידי, במציאות המידית, תוך לקיחת אחריות אישית רבה יותר ב-Dobeing שלו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה