Dobeing in Learning Community

מהות קהילה לומדת 

בתהליך למידה אדם יכול להימצא תמיד בשני מצבים  Doingאו .Being הוא נע ממצב אחד למשנהו בהתאם לסגנונו האישי ואורח חייו כאדם. מצבBeing  הוא מצב של הוויה, הקשבה פנימית וחיצונית- האדם עוצר, מקשיב ושוהה בהווייתו. במצב זה מופעלים חוש השמיעה "החיצוני" וחוש השמיעה "הפנימי". ההקשבה בקהילה מקשרת בין בני האדם ומאפשרת יצירת הרמוניה על-ידי צמצום המרחק בין הפרטים השונים וניסיון לייצר מרחב שייכות בטוח אחד. תנאי זה הכרחי ליצירת קהילה לומדת. השמיעה היא כלי להבנת הזולת, ומתן ביטוי לקולות של האחר. ההקשבה לתהליך הפנימי, המתרחש במקביל להקשבה החיצונית, מובילה להוויה. ה-ו-י-ה ראשי תיבות "הסכת ושמע ישראל היום" (דברים כ"ז ט'). הסכת: עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה/ רש"י: הס= עשו, כת= כתות כתות. עיסוק בתורה באמצעות לימוד קבוצתי היוצר אינטראקציה והשפעה הדדית של הלומדים זה על זה. שיטת לימוד זו מפרה את החשיבה היוצרת, ומייעלת את הבנת החומר הנתון.

ההקשבה מונחית על-ידי הרצון האמיתי לשמוע על-פי בחירתו האישית של האדם. בחירת הנשמע מולידה בנפש האדם את הוויתו. הקשבה אמיתית יוצרת אחדות ומתחברת לנושא החסד: 

"חסד מעשה שנעשה מתוך אהבה אמיתית ללא כל מחשבה על גמול או תועלת"/ רש"י. קהילה לומדת מבוססת "חסד" היא קהילה לומדת ברמת התפתחות מאד גבוהה, כל הפרטים לומדים באחדות תוך הקשבה מלאה אחד לשני לא למטרה אישית אלא לשם למידה מתוך אהבה הדדית. האחדות בקהילה מגיעה מתוך החיבור השלם המושתת על שמיעה והקשבה מלאים לנפש הזולת. המטרה להשתחרר מראוותנות ומאגוצנטריות, לפתח מודעות עצמית, להתרחק מהתנשאות והשתלטות, להוביל מתוך ענווה.

כאשר שני המצבים Doing Being מחוברים למונח אחד הם יוצרים מונח חדש: Dobeing מימוש הוויה עצמית "הנני": מימוש הבחירה או השאיפה. ההוויה מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל הקשבה פנימית ומודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. בראשית א: וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. הנני זו המילה היחידה, הכי מדויקת בעברית, בניסיון לחבר את שתי המילים Doing Being ל Dobeing משמעותה- הנה אני כאן- ה נ נ י. אברהם מתחיל את תהליך הלמידה שלו במילת הזהות האישית ה- Dobeingשלו הכי חשובה. חינוך הוא תהליך בו מחשבת Dobeing נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש, כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים. זהו תהליך של Self-realization  זיהוי המציאות של עצמי (בשונה מתהליך של Self-actualization  מימוש עצמי).

תפישת סנהדרין לקהילות לומדות, אותה פיתח ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות, מבוססת על המושג הויה Dobeing. קיימות הגדרות רבות למילה הויה: התהוות, היות, מציאות, מהות, קיום, הימצאות, ישות, חיים. מהותה של הלמידה בקהילת סנהדרין היא החיפוש אחר הויה: מהות הקיום האישי, המקצועי, החברתי והקוסמי. 

Dobeing ה-ו-י-ה: הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם

בדברי הגמרא על הפסוקים בפרשת כי תבוא "אין התורה נקנית אלא בחבורה" - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱ- לֹהֶיךָ. (דברים, כז, ט)/ הסכת לפי רש"י: הס= עשו, כת= כתות כתות. עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה (מסכת ברכות, דף סג, עמ' ב). מימוש הוויה עצמית Dobeing הוא בחירה או שאיפה, ומצטייר כבעל אופי התפתחותי. ההוויה מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל הקשבה פנימית ומודעות עצמית כישות נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. הגמרא יוצרת קשר בין לימוד תורה בחבורה (הסכת ושמע) לבין "היום הזה נהיית לעם". הלימוד בחבורה הוא צעד ראשון אל המעשה החברתי. שכן, בשונה מן הלימוד הנשאר בד' אמותיו של הלומד היחיד, הלימוד בחבורה יוצר בסיס שממנו אפשר לצאת ולפעול לשינוי חברתי. קהילה לומדת על-פי תפישת סנהדרין, היא "מעבדה חברתית" שיוצרת את הפלטפורמה לניסוי והתנסות למטרת הובלת שינוי. זו הדרך שבה מתרחש תהליך הלמידה בקהילה בה עושים ולא רק לומדים.

הלמידה בקשת סנהדרי"ן היא שוויונית כך שכל משתתף הוא במעמד כפול של לומד ומלמד. בזכות שיתוף וחיבור הידע, הכישורים, היכולות והניסיון האישי של כלל חברי הקהילה נוצרות תובנות ודרכים ליישומן. מודל סנהדרי"ן מקדם את כישורי המנהיגות החינוכית של השותפים לתהליך ומשמש ככלי ניהולי חינוכי, להובלת תהליכי למידה ולטיוב איכות ההוראה.

בכדי להעריך את איכות תהליך הלמידה בקהילה זוהו בכל שלב במודל תכולתו וערכיו:

·        סבב: כל משתתף מציע נושא או אירוע. קיימת מעורבות השותפים בשלב הצגת הנושאים.

o       הערכים הם: רלוונטיות, אותנטיות והקשבה לאחר.

·        ניתוח: ניתוח הנושא או האירוע הנבחר. מעורבות כל השותפים דרך הכנת שאלות אינפורמטיביות, להעמקת הידע וההכרות עם הנושא.

o       הערכים הם: קבלת האחר והשונה ללא שיפוט או פרשנות. 

·        הבנה: בירור מעמיק דרך שאלות אינפורמטיביות/ הבהרה. מעורבות כל השותפים דרך שאילת שאלות אינפורמטיביות, להעמקת הידע וההכרות עם הנושא.

o       הערכים הם: שמירה על כבוד האדם תוך הרתמות למענו.

·        דילמה: ניסוח דילמה ניהולית/ חינוכית/ פדגוגית דרך עקרונות מתנגשים. הגדרת הערך כדילמה, והדילמה כהתנגשות של שני ערכי ליבה או יותר.

o       הערכים הם: כבוד האדם וחירותו בבחירת ערכיו והתנהגותו.

·        ריבוי: מגוון רחב של פתרונות מעשיים. רלוונטיות ומעורבות מקסימום שותפים.

o       הערכים הם: זולתנות, יצירתיות וייחודיות.

·        יחיד: בוחר, מיישם ומדווח בפעם הבאה. היחיד בוחר, מתעד ומדווח בפעם הבאה.

o       הערכים הם: הכרת תודה לשותפים בתהליך הלמידה.

·        נוכחים: ממשיגים את תהליך למידה. כל השותפים מבצעים רפלקציה אישית תוך מודעות עצמית, יכולת המשגה גבוהה, על תהליך הלמידה.

o       הערכים הם: אותנטיות וביטחון בקבוצה.

כוחה של קהילה לומדת נמדד ביכולתה להתמיד בתהליך הסנהדרי"ן לאורך זמן. מודל סנהדרי"ן מאפשר לפרט לבטא את משמעותו, במרחב המשמעותי לו: "להוסיף ערך לקהילה מוערכת". מכיוון שטבורו של המודל היא הדילמה בה נפגשים לפחות שני ערכים בו זמנית, הפרט תורם את משמעותו למרחב הלמידה לאורך כל שלבי המודל. כל השותפים לתהליך "נראים" לכל אורכו: בשלב הסבב הוא תורם את ניסיונו, בשלב הניתוח במידה ומתאר בעצמו את האירוע או הנושא, בשלב ההבנה כשהוא מקשיב ושואל שאלות עומק והבהרה, עוזר בניסוח ודיוק הדילמה, מציע פתרונות, בוחר, מיישם ומתעד במידה והוא בעל האירוע או הנושא, ומשתף ברפלקציה בשלב הנוכחים. שלב הגדרת הדילמה ייחודי ובסיסי במודל סנהדרי"ן. מקור המילה ביווניתdílēmm  מהמילהdi  שמשמעותה שניים או כפול, והמילה lemma שמשמעותה הנחה, השערה. הדילמה מוגדרת בשלב האמצעי והמרכזי של המודל, והיא משמשת כ"אבן ראשה" למודל.

דילמה היא התנגשות של שני ערכים שונים ומנוגדים, בעלי חשיבות דומה. ערך הוא מדד או קריטריון שבעזרתו אדם מעריך את מחשבותיו והתנהגותו. האדם קובע בעזרת הערך את איכותה של התנהגותו הקוגניטיבית או המוטורית. האדם מחליט האם היא טובה או לא. ההערכה היא בדרך כלל איכותית ופחות כמותית ולכן הערך הוא מדד איכותי. הוא מעריך את איכות הביצוע הקוגניטיבי (תהליך קבלת החלטות) והמוטורי (התנהגויות שונות הניתנות לצפייה). לכל אדם סולם ערכים משלו המדרג את ערכיו לפי חשיבותם. כל עוד אין התנגשות בין שני ערכים, תהליך הערכת הביצועים הוא משוב אשר לפיו ממשיך אדם במעשיו. כאשר בסיטואציה מסוימת, שני ערכים מנוגדים או שונים מקבלים אותה חשיבות, הם ממוקמים באותו גובה בסולם הערכים. במצב "ערכי" זה הם מייצרים צומת החלטה: לפי איזה ערך לפעול? מהו הערך הקובע? נוצרת ומוגדרת דילמה. דילמה היא ערכית, והיא נובעת או מעצבת את זהותו של האדם. במודל סנהדרי"ן שלושת השלבים הראשונים: סבב, ניתוח והבנה, נועדו להוביל להגדרת דילמה: הדילמה מחזיקה את "הקשת" של המודל. מודל סנהדרי"ן מייצר "מרחב למידה משמעותי" התורם לכל השותפים, כל שותף חש משמעותי למרחב הקהילה הלומדת. הנחה זו תלויה בהגדרת דילמה אמיתית: אם לא קיימת דילמה אמיתית, המרחב מפסיק להיות משמעותי לכולם, ולא כולם חשים משמעותיים במרחב. הדילמה מייצרת משמעות לכולם כי היא ברמת חשיבה של הערכה, ועוסקת בזהות האישית ומקצועית של כל השותפים למרחב.
השלבים: סבב, ניתוח, הבנה, נועדו להכין את הקרקע לגדילת או התפתחות הדילמה.
במידה והיחיד בעזרת הנוכחים, מזהים כי לא קיימת דילמה אמיתית (יתכן אתגר מקצועי או ניהולי, תתכן דילמה "מדומה" או "בעיה" המייצגת ניגוד אינטרסים ולא ניגוד ערכים), יש לעצור את התהליך. המרחב מפסיק להיות משמעותי לכולם, ולא כולם משמעותיים למרחב.
במקרה בו לא זוהתה והוגדרה דילמה, היחיד מסכם את התהליך שבוצע עד כה, תוך הסבר הסיטואציה שהציג בשלב ניתוח האירוע, בפרספקטיבה החדשה שנוצרה וההבנה כי אין דילמה. הנוכחים משתפים בתהליך הלמידה שחוו בניסיון להגדיר דילמה, עד להחלטה המשותפת כי הדילמה אינה קיימת.

מודל נשלי"ם ליצירת קהילה לומדת

הגאון מווילנה בפירושו מסביר: "כמו המים שמראים פני האדם כפי שמראה עצמו למים, אם יעקם פניו גם המים יראו כן, כן לב האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם, אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו".

·         נושא או עולם תוכן משותף

נושא או עולם התוכן משותפים נבחרו על-ידי כל חברי הקהילה והם רלוונטיים לכולם.

הלמידה על-פי מודל נשלי"ם היא תהליך נפשי: כמו הפנים שבמים, המשתנים כשאנחנו משנים את הבעתנו, כך לב האדם, הרגשות שבלב הזולת, משתנים כאשר אנחנו משנים את רגשותינו כלפיו. תהליך הלמידה המתרחש בקהילה מתבצע דרך השתקפות פניו של האדם דרך הנושא או התוכן המשותפים, הוא רואה במקביל את בבואותיהם של כל השותפים לתהליך הלמידה בקהילה. ההשתקפות היא מצב רוחני: כמו הפנים שבמים, המשקפים לנו את הפגמים בפנים שלנו, כך לב האדם, הפגמים שבאופיו של הזולת, משקפים את הפגמים שלנו.

·         שילוב בין תיאוריות ופרקטיקה

לאורך כל המפגשים משולבים זה בזה תיאוריות ומודלים בפרקטיקות המיושמות, נבדקות ומתורגלות בין המפגשים.

·         ליווי ע"י גורמים אקדמים

הקהילה משתמשת בביבליוגרפיה, מקורות אקדמיים או בליווי מומחה תוכן מן האקדמיה, לאורך כל התהליך או במקומות הנדרשים.

בקהילה לומדת מבוססת מודל נשלי"ם המים הם הנושא או התוכן המשותפים המהווים פלטפורמה לתהליך ההשתקפות, הפנים לפנים הוא השילוב בין התיאוריה לפרקטיקה, וככל שהליווי האקדמי איכותי יותר- המים נקיים וזכים יותר, והבבואה מדויקת, חדה וברורה יותר. הבבואה מתבהרת דרך השילוב בין התיאוריה לפרקטיקה ומגיעה לידי דיוק מרבי בהתבסס על מאמרים, ליווי וייעוץ אקדמי. תהליך האקדמיזציה מסייע ליצירת הבהירות והשקיפות של תהליך זיהוי הבבואה.

·         יצירת מרחב בטוח ותחושת שייכות

בקהילה נוצרה אווירת שיתוף, אינטימיות, מרחב בטוח ללא חשש מ"דליפה" מחוץ לקהילה. חברי הקהילה סומכים ואחראים אחד על השני.

בפירוש רש"י על הפסוק: "לפי מה שאדם יודע שחברו אוהבו, כן הוא מראה לו פנים." רבים מפחדים להביע את אהבתם, עד שידעו כי גם הצד השני מרגיש תחושות דומות. בשביל לדעת שהשני אוהב, כנראה שצריך לגלות אהבה, המערכות הן מעגליות, וההשתקפויות הדדיות. דרך ההשתקפויות ההדדיות נוצר המרחב הבטוח לשיתוף אמיתי ואותנטי בקהילה ונוצרת אחריות הדדיות תוך העצמת תחושת השייכות.

"מצודת דוד" לפסוק: כמו דרך המים מראה את הפנים בדומה להפנים המסתכלים בה, אם שוחקות שוחקות, כן לב האדם לאדם אם לבו טוב על חברו ייטיב גם לבו, ואם רעה תרע גם היאכשם שבמים נראים בדיוק תוויות פניו של המסתכל בהם, כך יחס הזולת אלינו הוא שיקוף מדויק של יחסינו אליו אם ברצוננו להיות אהובים, עלינו להיות אוהבים, אם ברצוננו להיתפס באור חיובי, עלינו מוטלת המשימה להתבונן ב"עין טובה". בקהילה לומדת נוצר מרחב קבוצתי. לב-האדם הוא מקום שכינתה של הנפש. ככל שנוצר בקהילה מרחב בטוח יותר לשתף ולחשוף את המחשבות, הרגשות ואת מהלך הנפש, כן גדלה תחושת השייכות והאחריות המשותפת. נוצרת הדהוד בין הנפשות הפועלות. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם פי' כמו שכדמות וצורת הפנים שהאדם מראה במים כן נראה לו שם במים אותה צורה עצמה ככה ממש לב האדם הנאמן באהבתו לאיש אחר הרי האהבה זו מעוררת אהבה בלב חברו אליו ג"כ להיות אוהבים נאמנים זה לזה בפרט כשרואה אהבת חברו אליו." (תניא מו) אדמו"ר הזקן. קהילה לומדת מבוססת על נאמנות חברי הקבוצה אחד לשני ועל אהבת האדם את רעהו.

·         מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו

לאורך כל תהליך הלמידה ובמיוחד בסוף כל מפגש, מתבצע שיתוף כל הלומדים בחווית הלמידה שהתרחשה במהלך המפגש. יישום היכולת המטה-קוגניטיבית להמשיג את תהליך הלמידה שהתרחש במפגש.

המודעות בקהילה לומדת היא ההכרה המלאה בחווית הלמידה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או עושים ברגע מסוים בתהליך הלמידה הקבוצתי, ובמתרחש סביבנו בקבוצה בעודו מתרחש. המודעות במהלך הלמידה  היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן התהליך. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר: מייצר רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקת יותר בתהליך. נוצרת מודעות לתהליך הלמידה הפנימי כתוצאה מהדהוד תהליך הלמידה החיצוני. הלומד מדייק, ממשיג ומשיים את תהליך הלמידה הפנימי שחווה בעקבות "לב-האדם לאדם". ההמשגה מסתייעת בידיו משום שגם רעהו לקהילה משתף בתהליך הלמידה אותו חווה. העוצמה של תהליך הלמידה מועצמת דרך ההמשגה האישית תוך שיתוף בפורום הקהילתי. הלמידה ברובה היא למידה רפלקטיבית המבוססת על הלמידה מהצלחות העבר. השיטה מבוססת על תשומת לב סלקטיבית ללמידה מהעבר (הגברת המודעות) ולזיהוי ידע המכוון לפעולה עתידית מתוך ההנחה שבעשייה-היום יומית חבויים ידע רב וחכמה ושהעלאתם אל פני השטח תתרום לעבודה עם אוכלוסיות אלו. למודעות תפקיד חשוב בזיהוי ההתנהגויות שהובילו להצלחה- שחזור התחושות, המחשבות והרגשות.

סיכום:

מודל סנהדרי"ן לקהילה לומדת מייצר מושג פסיכולוגי חדש: Dobeing. המושג Dobeing הוטבע ע"י ניר גולן ומשמעותו מימוש עצמי של כל תשוקותי, יכולותי והערך המוסף שלי לסובבים אותי. המושג תורגם לעברית למילה "הנני"- אני נוכח כאן- Here I am. תהליך ה-Dobeing מתחיל על-פי המקורות בשמות פרק לה א:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם.

"סנהדרין" היא מילה ביוונית synedrion συνέδριον, לטינית synedrium, שפירושה "ישיבה ביחד"– הרכב, אסיפה, כינוס או מועצה. זהו תהליך למידה קבוצתי המתקיים בפורמט של קהילה לומדת. במהלך תהליך הלמידה הקבוצתי נע הלומד בין ה-Being ל-Doing שלו למימוש ה-Dobeing. הוא הופך להיות יותר ויותר "הנני" בקהילה.

תהליך הלמידה הקבוצתי על-פי המודל, מסתיים בירמיהו לא לג:

וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד׃

במודל סנהדרי"ן בכל אחד מהשלבים קיים מעבר בין ה-Doing ל-Being תוך כדי גיבוש ומימוש ה-Dobeing. שני השלבים הראשונים במודל עוסקים יותר ב-Doing שבוצע בעבר או מתקיים בהווה. השיח הוא סביב אירוע או נושא המעסיקים את הקבוצה ואת היחיד. תתכן למידה סביב צורך קיים או שלב בחזון שרוצים לממשו בעתיד. הראי"ה כתב במאמרו 'טללי אורות':

"שתצא השאיפה הדמוקרטית החיצונה על ידי ההשתלמות השכלית והמוסרית הכוללת, כשלא ילמדו עוד איש את רעהו… כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם" (מאמרי הראי"ה, עמ' 26).

המודל מסכם בכל פעם מחדש את תרומתה של הקבוצה לתהליך הלמידה של הפרט, ובכך מעצב כל פעם מחדש את הוויית הקבוצה כקהילה לומדת על פי תפישת מודל סנהדרי"ן. בדברים אלה מדגיש הראי"ה את העובדה שאמנם כן, החינוך הינו במהותו תופעה אנטי­-דמוקרטית. אחרית הימים מהווה הישג ומימוש החזון המוסרי, ובתוכו גם חזון הדמוקרטיה האמיתית והשלמה, הכולל את עקרון "לא ילמדו עוד לדעת את ה' כי כולם ידעו אותו". במודל סנהדרי"ן העיסוק הוא באירוע או בנושא בעל השלכות לעתיד. מצב ה-Being הוא מצב בו עוצר האדם את עשייתו ושוהה בהווייתו- הוא מחפש את ה-Dobeing שלו, את ה"הנני" שלו, היכן הוא נוכח. העצירה מאפשרת לו להגדיר לעצמו את זהותו, ערכיו, תפקידו בחיים. הוא מודע למחשבותיו, תחושותיו ורגשותיו. מצב זה מאפשר לו לראות  דברים מנקודות מבט חדשות. הוא מתמקד בהווה, בהוויה, מה שמאפשר לו לבנות תובנות חדשות על נושאים בחייו שאולי לא שם אליהן לב בשלב הDoing. 

על חזון זה עמדו חז"ל במדרש תנחומא (עקב, ס' יא): "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ולא עוד אלא שאינכם צריכים לאדם שילמדם שנאמר ולא ילמדו עוד איש את רעהו". כשאנחנו עוצרים וחושבים על הפעולות שלנו, בשלב הסבב, הניתוח וההבנה, אנחנו יכולים למצוא דרכים לשפר אותן, ולהפוך אותן ליותר אפקטיביות. העצירה וההתבוננות מאפשרות לנו גם לזהות את המשימות החשובות באמת, ובהתאם לרכז את האנרגיה במקומות הנכונים. תהליך זה מועצם בשלב ההבנה ע"י שאלות עומק, לזיהוי הערכים המתנגשים, ומגיע לשיאו בשלב הגדרת הדילמה. הדילמה הערכית היא שלב העוסק בהוויה, ב-Being בלבד. זהו שלב ייחודי למודל, המחייב את הלומדים לשהות בהווייתם האישית מקצועית, ולזהות את ערכי הליבה שלהם. זהו שלב העוסק בזהותם, בהגדרת תפקידם ובתחומי האחריות. שלב זה קריטי להגדרת ה"הנני" של הלומד. דברים קרובים נאמרו על ידי הרמח"ל:

ימות המשיח הם הנהגת הגדלות השני… עד שהחומר עצמו מתקדש, והנבואה פשוטה על כל ישראל, כמו שנאמר "אשפוך רוחי על כל בשר", ואז תהיה החכמה מוטבעת בבני אדם בחוקם, כמו שהיא במלאכים, ולכן לא ילמדו עוד איש (כללים ראשונים, כג). הדיוק בהגדרת הדילמה הוא קריטי למעבר לשלב הבא שלב ה-Doing. בשלב זה מוצעים על ידי השותפים לתהליך ריבוי פתרונות, והוא פתוח גם לרעיונות הקיימים מחוץ לקבוצה. בשלב היחיד ממשיך תהליך ה-Doing דרך בחירת פתרון, תיעוד התהליך וההבטחה לדווח על התוצאות של יישומו במפגש הבא. 

לכאורה הסתיים תהליך הלמידה מבחינת המעבר בין ה-Being ל-Doing ומומשה ההוויה המקצועית Dobeing, הושלם תהליך "הנני". אך על פי המודל קיים שלב אחרון החשוב להווייתו של השותף בתהליך כלומד. בשלב הנוכחים ממשיג ומשתף כל אחד מהמשותפים בתהליך הלמידה שעבר במפגש, וכיצד תהליך למידה זה השפיע על הווייתו האישית מקצועית. שלב זה קריטי להוויות הקבוצה כקבוצה לומדת: מבוצעת רפלקציה על תהליך הלמידה, משוב על האווירה בקבוצה, תרומתה ליחיד והעצמת הלכידות. 

הראי"ה רואה בעיקרון דמוקרטי-מוסרי זה ביטוי לעובדה שהידיעה האמיתית חייבת להיות מושרשת בעצמיות ובאותנטיות של האדם אפילו היום בעולם שטרם נגאל: "כל מה שנכנס בנשמה אחת מהשפעת חברתה, אף על פי שמועיל לה הדבר מאיזה צד, שסוף כל סוף הוא מקנה לה איזו ידיעה, או איזו הרגשה טובה ומועילה לפעמים, הוא עם זה מזיק לה גם כן, במה שהוא מערב יסוד זר במהותה, ואין העולם משתלם כי אם במעמד של שלילת ההשפעה הזרה, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ערפלי טוהר, ירושלים תשמ"ג, סב). מודל סנהדרי"ן מסייע ליחיד לעבור משלב ה-Doing לשלב ה-Being לגיבוש ומימוש עצמי "הנני", בכדי ליישם את התהליך מיידית. הוא מתעסק בזהות היחיד כבעל תפקיד ולכן מעצב בכל פעם מחדש את הווייתו המקצועית, ועוזר לו לממש אותה: Dobeing.