Soulagogic beauty and technological ugliness

היופי הסולאגוגי והכיעור הטכנולוגי

·         כל הציטוטים המובאים הינם מתוך הספר: זן ואמנות אחזקת האופנוע/ רוברט מ. פירסינג (עמ' 137-141)

סולאגוגיה Soulagogy היא אסכולה חינוכית חדשה מבוססת "הובלת הנפש", שבמרכזה נמצאת למידת נחי"לSwarm learning המובילה את הלומד לפתח את ה- Dobeing שלו. תהליך הלמידה הוא נפשי והעיסוק בנפש ובשיפור יכולותיו של הלומד חשובים יותר מן העיסוק בהישגים. אדם שנפשו מובלת בתהליך למידה סולאגוגי, על-ידי עצמו או על-ידי הסובבים אותו, מתפתח באופן אישי וחש כי הוא ממש את עצמו דרך תהליך הלמידה. המימוש העצמי של האדם הלומד הוא תהליך הלמידה הסולאגוגי ולכן אין לו צורך ב"מימוש עצמי חיצוני" נוסף או בהערכה דרך הישגים ותחרות חיצוניים. "אדם מביט אל המקום שאליו הוא הולך ואל המקום שבו הוא נמצא כרגע- ואינו מצליח להבין את עצמו: אך בהביטו לאחור אל המקום שבו נמצא קודם- מתחילה תבנית להצטייר מול עיניו. ואז, אם ממשיך הוא בהתקדמותו לאורה של תבנית זו, עשוי הוא להגיע למשהו. תבנית זו מצטיירת מתוך החיים האישיים. היא מייצגת חריגה אל מעבר למשהו, רבים מנסים לחרוג מעבר לו."

סולאגוגיה Soulagogy היא אסכולה חינוכית ל"הובלת נפש הלומד", המניחה כי בתהליך הלמידה המחשבה נפתחת מתוך הנשמה ומחברת את האדם לעולמו בדרך עשירה, מעודנת ומורכבת. חיבור שתי המילים יצר את המונח  Soulagogy  סולאגוגיה: "להוביל את הנפש" או "הובלת הנפש". לפי אסכולה חינוכית זו יש לראות כל לומד כאדם בעל נשמה, ולא כמכשיר מועיל או כלי להגשמת תכניות. הגישה הסולאגוגית Soulagogy מאפשרת ללומד לזהות את "הכבוד הסגולי שלו שאינו בר-הפקעה" בחיים, בבריאות, בשלמות הגופנית, בחופש הפוליטי, ובחינוך. מטרה נוספת היא להקנות ללומד יכולות הקשורות אל מדעי הרוח והאמנויות: היכולת לדמיין בצורה סימפתית את הקשרים עם הזולת, היכולת לחשוב בצורה ביקורתית סוקראטית, היכולת להתעלות מעל תפישות קיימות מקומיות ולפתח תודעה גלובאלית בכדי להתמודד עם פתרון בעיות עולמיות. "מה שבוקע מתוך תבנית חיי האישיים היא האמונה, שהמשבר נגרם עקב אי-התאמתן של צורות-המחשבה הקיימות להתמודדות עם המצב. אין ניתן לפתרו באמצעים רציונאליים מפני שהשכליות עצמה היא שורש הבעיה. היחידים הפותרים את המצב עושים זאת על מישור אישי: הם מוותרים כליל על השכליות ה"מרובעת" ומכוונים את דרכם על פי הרגש בלבד. אולם גם כיוון זה אין בו משום ישועה. כלומר, פתרון הבעיה אינו בנטישת השכליות, אלא בהרחבת טבעה כדי שיהא ביכולתה להצמיח את הפתרון מתוך עצמה."

לקיחת אחריות היא הבסיס לתחילת תהליך למידת נחי"ל בשלב הנוכחות Participating במודל הסולאגוגי. המוטיבציה להתחיל את תהליך הלמידה הסולאגוגי נובע מלקיחת אחריות על המצב ואל עצמי והצורך להתקדם הלאה. התבנית המצטיירת אל מול עיניו של הלומד היא תבנית ה-Dobeing  שלו, אותה הוא מזהה בהביטו לאחור אל המקום שבו נמצא קודם. המידה והוא מתקדם במודל לאורו של ה-Dobeing  שלו, הוא עשוי להגיע בעזרת שלבי למידת נחי"ל ל"משהו". תבנית ה-Dobeing  מצטיירת מתוך החיים האישיים ומטרת הלמידה היא לחרוג מעבר ל"משהו". "העניין הוא באי-ההתמזגות שבין השכל והרגש. מה שלקוי בטכנולוגיה הוא שאין היא מחוברת די-צורכה עם עניינים שברוח ושבלב. וכך עושה היא, לגמרי באקראי, דברים שיש בהם משום אטימות וכיעור- ונשנאת משום כך. בעבר לא נתנו הבריות את דעתם על כך, מפני שהדאגה העיקרית היתה נתונה להגשמת היעד של מזון, מלבוש ומחסה לכול- והטכנולוגיה היא שסיפקה את הדברים האלה. אולם עתה, במקום שדברים אלה כבר הושגו, מתחילים הבריות, קמעה קמעה, להבחין בכיעור ולשאול, אם מוכרחים אנו לסבול לתמיד מבחינה רוחנית ואסתטית כדי לספק את הצרכים החומריים. לאחרונה זה הפך כמעט למשבר לאומי- תנועות נגד זיהום הסביבה, קומונות- "היפים" וסגנונות-חיים אנטי-טכנולוגים וכל כיוצא בזה."

"הנפש של הלומד מקבלת את רשמיה מתוך חירות מלאה הניתנת לה לחקור ולהתנסות ובה בעת לחשוב בעצמה- המחשבה נפתחת מתוך הנפש והנפש משיגה חירות אמיתית תוך גיבוש עצמה ומידות השיפוט שלה דרך יצירת מחשבות משלה."/ טאגור. בכדי להרחיב את טבעה של השכליות יש להשתמש בלמידת נחי"ל Swarm learning (נוכחות Participating, חיפוש Searching, יצירה Naming, למידה מותאמת Adaptive Learning) המאפשר לנפש לקבל את רשימותיה, דרך מחשבותיה הבוקעות מתוכה. תהליך זה מוגדר באסכולה הסולאגוגית Soulagogy. הפתרון למשבר ויצירת צורות-מחשבה חדשות להתמודדות עם המצב, ימצאו מתוך הנפש עצמה. ברגע שהמחשבות תבקענה מתוך הנפש עצמה, הן תרחבנה את צורות-המחשבה הקיימות, כדי שיהא ביכולתה של הנפש להצמיח את הפתרון מתוך עצמה.

נוכחות -Participating המחשבה נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש, כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים. המודעות המתהווה בשלב זה היא תנאי הכרחי להמשך תהליך הלמידה.

חיפוש -Searching המחשבות מסתובבות ומחפשות, כתוצאה מחירות מלאה הניתנת לנפש, לחקור ולהתנסות בעצמה. החושים נקראים קודם כל, להציג את הנפש, עד שבעזרת "מצב הדמיון", היא מפרידה את אותם סוגים חיצוניים של עצמה, מההקשר החישתי. היא מחפשת ומזהה בשלב זה את המגמות, האיומים וההזדמנויות ללמידה.

יצירה -Naming הנפש מזהה שוב את עצמה, כאובייקט ייחודי בחלל ובזמן, כמכלול של סמלים של החיים הפנימיים והסופר-חישתיים, אשר שום דבר חיצוני אינו יכול לתאר במלואו. הנפש מגבשת לעצמה אמות מידה לשיפוט משלה, תוך יצירת המחשבות שלה, החוזרות לנפש ומשתקפות בה. זהו תהליך של Self-realization זיהוי המציאות של עצמי.

למידה מותאמת -Adaptive Learning הנפש יוצרת שפה בינה לבין תמונת הדברים הסובבים אותה, בה היא חיה. היא, המחפשת לדעת את עצמה, מחפשת את עצמה תמיד בדברים החיצוניים, בתווך השפה שהיא יצרה, ועל-ידי כך היא יכולה למצוא ולחקור את האור הפנימי ביותר שלה.

"יש כאן מחסום שכדי להתגבר עליו אין השכל יכול להסתייע אלא בעצמו. הדבר דומה למחסום שנתקל בו סיר איזק ניוטון, כאשר רצה לפתור את הבעיות של קצבי-שינוי מידיים. בזמנו נחשב הדבר כבלתי-הגיוני להניח שמשהו יכול להשתנות בפרק-זמן ששיעורו אפס. ובכל זאת, הרי כמעט הכרח הוא מבחינה מתימאטית לעבוד עם גדלי-אפס אחרים, כגון נקודות בחלל או בזמן, שבהגיונותם לא הטיל איש ספק, על אף שאין הבדל ממשי בין שני המקרים. מה עשה ניוטון? הוא למעשה אמר: "אנו נניח כ א י ל ו שינוי מיידי הוא דבר קיים, ונראה אם נצליח למצוא דרכים כדי לקבוע מה טיבו במצבים שונים." תוצאת ההנחה הזו היא ענף המתימאטיקה הידוע כחשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי, שבו משתמש כל מהנדס בימינו. ניוטון ה מ צ י א צורה חדשה של שכל. הוא הרחיב את השכל כדי שיוכל לטפל בשינויים זעירים לאין-סוף, ומה שנחוץ עכשיו היא הרחבה דומה של השכל כדי לטפל בכיעור הטכנולוגי. הצרה היא שעל ההתרחבות להיעשות בשורשים, ולא בענפים, משום כך קשה לראות כיצד לעשות זאת." בכדי להתגבר על המחסום השכלי ולהמציא צורה חדשה של שכל יש להרחיב את השכל דרך הנפש, בתהליך בו מחשבת Dobeing נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש, כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים. זהו תהליך של Self-realization זיהוי המציאות של עצמי (בשונה מתהליך של Self-actualization מימוש עצמי). תהליך זה מתרחש בשלב ה-Participating במודל נחי"ל: הנוכחות המתמדת והמעורבות במהלך ההתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת הלמידה במציאות. הלמידה אינה יכולה להיות בכיתה, עליה להיות באזור ההתרחשות עצמו, בזירת ההתרחשות. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. על הלומד להיות נוכח Dobeing בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. הכלל הנגדי הנגזר מכך, מחייב את הלומד להבין גם היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, היכן שהניסיון ללמוד יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים של לומדים אחרים. הלומד דן בהחלטות הקשורות לסוגיות מחיי היום-יום שלו בצורה עצמאית תוך חירות אינטלקטואלית. הלומד רואה את חיי היום-יום שלו ברצף אחד עם מה שהוא לומד בבית ספר. התמקדות כזאת בפעילות מהחיים האמיתיים, מייצרת לומד מלא חיים, מרוכז יותר וכחלק מן הערך האנושי הגדול. נוצר קשר הדוק בין שאילת שאלות לדמיון אמפאתי: הבנת עמדות אחרות מבפנים תוך קריאת תיגר על מסורות קיימות. כשהלומד רואה כיצד קבוצה אחרת של בני אדם חושבת, הוא רואה את העולם אחרת, הוא מזהה כיצד כל תרגום הוא פירוש לא מושלם, ובכך הוא לומד שיעור חיוני בצניעות תרבותית. מתפתחת היכולת לחשוב כיצד זה להיות במקומו של אדם אחר שונה, להבין את רגשותיו, מאווייו ומשאלותיו.

"אנו חיים בתקופה של מבוכה ובלבול, מה שגורם לתחושת הבלבול היא אי-התאמתן של צורות המחשבה הישנות להתמודדות עם החוויות של העידן החדש. אומרים שאפשר להגיע לידי ידיעה אמיתית רק מתוך היתקלות במחסום, המאלצת את האדם לעצור: ואזי תחת להרחיב את הענפים של מה שכבר ידוע לו, עליו להיסחף זמן מה לצדדים עד שיפגוש במשהו שיאפשר לו להרחיב את ה ש ו ר ש י ם של מה שכבר ידוע לו. מצב זה מוכר לרבים: וחושבני שמצב דומה חל בחייהן של ציביליזאציות בשעה שמתעורר הצורך בהרחבת השורשים." בלמידה הסולאגוגית Soulagogy מחוזקים המשאבים הרגשיים והיצירתיים של אישיות הלומד, ניתנות ללומד היכולות להבין הן את עצמו והן את האחרים בעזרת למידת נחי"ל דרך יצירות אומנות. תפקיד האומנויות הוא להזין ולהרחיב את המסוגלות לאמפתיה. קל ללומד לראות את ה"אחר" כגוף בלבד ולחשוב שהוא יכול להשתמש בו למטרותיו. בניתוח יצירות אומנות בעזרת שלבי מודל למידת נחי"ל, יראה הלומד ב"אחר" יצור רחב ועמוק, בעל מחשבות, שאיפות רוחניות ורגשות. הישג הלמידה הסולאגוגית Soulagogy הוא לראות נשמה בגוף, דרך השירה והאומנויות, המבקשות מהלומד לתהות על עולמה הפנימי של הצורה שהוא רואה- המחשבה נפתחת מתוך הנפש, נקשרת עם אובייקטים חיצוניים ומוחזרת אל תוך הנפש, כך נוצרת המודעות לממשותם וצורתם של האובייקטים, ובכך לתהות על עצמו ומעמקיו. חינוך סולאגוגי Soulagogy אמנותי יכול וצריך להיקשר אל החינוך של אזרחי העולם, שכן יצירות אמנות הן לעיתים תכופות דרך רבת-ערך להבין את הישגיה וסבלותיה של תרבות שונה. טיפוח מסוגלות לאמפתיה דרך פעילות הדמיון החוקר חיים פנימיים אחרים לפיתוח יחס מוסרי לאחרים, שמירה על כבוד האדם של הזולת ועל חמלה לצרכיו. "אם מתבוננים על שלושת אלפי השנה האחרונות מתוך חכמה-שלאחר-מעשה, נדמה שרואים תבניות ברורות ושרשרות של סיבה ומסובב שהביאו את הדברים לידי מצבם הנוכחי. אולם אם חוזרים אל המקורות וקוראים בספרותה של תקופה מוגדרת, מגלים כי הסיבות האלה לא היו ברורות כלל בזמן שבו פעלו. בתקופות של הרחבת שורשים נראים הדברים מבולבלים ונטולי-מגמה כפי שהם נראים בעולם של ימינו. כל תקופת הרינסאנס כולה לא צמחה אלא מתוך המבוכה והבלבול שנגרמו עקב גילוי אמריקה על-ידי קולומבוס. תגלית זו עירבבה על הבריות את תמונת-עולמם. תחושת המבוכה והבלבול ששררה אז ניכרה בכל צדדי החיים. בהשקפת-העולם-השטוח של התנ"ך והברית החדשה לא היה דבר שהיה בו כדי לחזות מראש את התגלית: ובכל זאת- אי אפשר להכחישה. הדרך היחידה שבה יכלו הבריות להטמיעה ברוחם היתה לנטוש את כל השקפת-העולם הביניימית ולהיכנס לעידן חדש של הרחבת השכל." בלימודי ההיסטוריה, ניתן להראות כיצד היא בנויה ממקורות וראיות רבים, ללמוד להעריך ראיות וללמוד כיצד להעריך נרטיב היסטורי אחד לעומת אחר. לעודד ביקורת דרך שאלות על הבדלי כוחות והזדמנויות, על המקום של נשים ושל מיעוטים, על מעלותיהם וחסרונותיהם של מבנים שונים של ארגון פוליטי. נוצרת יכולת להעריך ראיות היסטוריות, להשתמש בעקרונות כלכליים ולחשוב עליהם באופן ביקורתי, להעריך תיאורים של צדק חברתי, לדבר שפה זרה, להעריך את מורכבותן של דתות העולם הגדולות, ליצר וויכוחים ציבוריים ולשתף פעולה כדי לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות. "קולומבוס נעשה לדמות כה נדושה בספרי-הלימוד, עד כי קשה לנו לצייר לעינינו את דמותו כפי שהיתה במציאות. אולם אם ננסה להרחיק ממחשבתנו את מה שידוע לנו על תוצאות הפלגתו ונציב את עצמנו במקומו, כי אז נוכל אולי לראות שחקר הירח (והמאדים) בימינו כמוהו כמסיבת-תה בהשוואה למה שעבר עליו. חקר הירח אין בו משום הרחבה אמיתית בשורשי המחשבה: אין כל סיבה לפקפק שצורות המחשבה הקיימות מסוגלות להתמודד עם המשימה. זו האחרונה אינה אלא שלוחה המסתעפת ממה שעשה קולומבוס. חקר חדש באמת, שיפתח בפנינו אופקים כאלה שפתחה אמריקה בפני קולומבוס, צריך להתנהל בכיוון חדש לגמרי."

האמצעים באסכולה הסולאגוגית Soulagogy, בכדי לחנך את הנפש בעצמה ולשקף את רעיונותיה, הם החומרים המוצעים בעולם החיצוני. השיח סביב ה-Dobeing של הלומד מתחיל כאשר הנפש מזהה שוב את עצמה, כאובייקט ייחודי בחלל ובזמן. ה-Dobeing מופיע כסמלים של החיים הפנימיים והסופר-חישתיים שלה. כל זאת מתרחש בשלב ה-Searching כשהנפש מבינה בשלב זה ששום דבר חיצוני אינו יכול לתאר אותה במלואה ולכן עליה להמשיך בחיפוש עד שתמצא. בשלב ה-Naming יש להנהיג שפה בין נפשו של הילד לבין תמונת הדברים הסובבים אותו, בה הוא חי. הוא, המחפש לדעת את עצמו, צריך לחפש את עצמו תמיד בדברים החיצוניים, ועל-ידי כך הוא יוכל הכי טוב, למצוא ולחקור את האור הפנימי ביותר שלו: ה-Dobeing שלו. האור הפנימי ה-Dobeing בא לידי מימושו המלא בשלב ה-Adaptive Learning. "השכל של ימינו מקביל לכדור-הארץ השטוח של ימי הביניים. מי שחורג מעבר לקצהו חזקה עליו שיפול- אל תוך אי-שפיות-הדעת: ומכך חוששים הבריות ביותר. הפחד בן-ימינו מהשגעון אפשר להשוותו לפחד שהיה בעבר נחלת הבריות, שמא יפלו מעבר לקצה העולם: או שמא יפלו בידם של כופרים. יש כאן הקבלה מדויקת ביותר."

הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: סביב התהוות ויצירת ה-Dobeing של הלומד. תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ במציאות, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה ביצירת ה-Dobeing של הלומד. חינוך מבוסס למידת נחי"ל לפי קונספט Dobeing עוסק במימוש התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לקהילה: הקניית מיומנויות של תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים, חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם וחירותו. "אולם מה שקורה הוא שמשנה לשנה פוחת כוחו של השכל הקונבנציונאלי, כוחו של כדור-הארץ הישן והשטוח שלנו, להתמודד עם החוויות שאנו מתנסים בהן, ודבר זה מביא להתפשטות רגשי המבוכה והבלבול בקרב שכבות רחבות. כתוצאה מכך רואים אנו, שיותר ויותר אנשים מוצאים את דרכם אל אזורי-מחשבה אירציונאליים- תורות מסתורין, מיסטיקה, סמים פסיכדליים וכיוצא בזה- וזאת משום שמרגישים הם באי-התאמתו של השכל הקלאסי להתמודד עם התנסויות-חיים שבממשותן אין הם מטילים ספק."

הגורם העיקרי לתחושת הבלבול הוא אי-התאמתן של צורות המחשבה הישנות להתמודדות עם החוויות של העידן החדש. במצב שמתעורר בו הצורך ב"הרחבת השורשים" קיימים מבוכה ובלבול והם הגורם העיקרי למעבר משלב נוכחות  Participating לשלב חיפוש  Searchingלכן יש לעודד את קיומם או את השהייה בהם ולא לזרזם. אפשר להגיע לידי ידיעה אמיתית רק מתוך היתקלות במחסום, המאלצת את האדם לעצור: ואזי תחת להרחיב את הענפים של מה שכבר ידוע לו, עליו להיסחף זמן מה לצדדים מעבר. בשלב יצירה Naming הוא יפגוש במשהו שיאפשר לו להרחיב את השורשים של מה שכבר ידוע לו.

"היוונים הקדמונים שהיו ממציאיו של השכל הקלאסי, השכילו שלא להשתמש רק בו לצורך חיזוי העתיד. הם הקשיבו גם לרוח וחזו את העתיד מתוך כך. דבר זה נשמע היום כדבר-טירוף. אנשים רבים נוחים יותר להקשיב בימינו: במיוחד הנוער. הם באמת מקשיבים... 

ולא רק ל מ י ל י ם   ש ב ד ב ר י ך, אלא גם למה שאתה מ נ ס ה  ל ה ב י ע בהן. וזה הבדל גדול."