The complete BoSeM model: from Uniqueness to Meaningful
מודל
הבש"ם השלם: ממיוחד למשמעותי
מודל
הבש"ם הוא כלי
המסייע ללומד להמשיג את תהליך הלמידה האישי שלו בחיים בכלל ובמערכת החינוך בפרט. תהליך
הלמידה מתחיל בהכרות עם מודל הבש"ם, תוך הבנת תכולתו של כל
מעגל. לכל אדם יש את הבש"ם הייחודי לו.
עליו לזהות אותו ולפתח אותו כל חייו. הוא מפזר אותו סביבו, מריחים אותו, מזהים את
נוכחותו וזוכרים אותו. תהליך זיהוי ויצירת הבש"ם מתחיל כבר
במערכת החינוך, כשנבנים יסודותיו: תמציות הריח הבסיסיות. ישנה חשיבות רבה לאבחנה
בין שלושת המעגלים, להבנת אזורי החפיפה ומודעות למרכז המודל. הלומד מתחיל את תהליך
הלמידה האישי בזיהוי הבש"ם הנוכחי שלו והמשגתו.
במהלך הזיהוי העצמי של הבש"ם, נפתח שיח אותנטי ונוצרת
אווירת שייכות וביטחון בקבוצה. המודל מורחב ומזוקק לתוך משפט Dobeing של הלומד. הלומד משתף בבש"ם שלו, במשפט ה
Dobeing שלו ואופן מימושו. כל לומד הוא בעל בש"ם מיוחד: לכל אדם יש את הבש"ם שלו, ומתקיים שיח פורה על מידת ואופן מימושו. המימוש העצמי מכיל בתוכו את
היצירה העצמית
:Self-realizationתהליך ההוכחה שהעצמי כשלעצמו איננו "ממשי" באופן השלם, ועליו
לעבור תהליכים אשר בסיומם הוא יגיע למימוש עצמי. המימוש העצמי נפרד מתהליך הגשמת
השאיפות של העצמי, מפני שלפעילויות של העצמי, החותר לקראת מימושו, יש מטרה שהיא
מעבר לתהליך זה.
הבש"ם
של כל אדם מורכב משלושה מעגלים:
·
בטן: תשוקות Passion
·
שוטף: יכולות Capabilities
·
מיוחד:
ייחודיות Uniqueness
החלק
המרכזי המשותף הוא מימוש ההוויה העצמית של האדם: Dobeing. המימוש הוא זיהוי ויצירת הבש"ם, פיזורו
והפצתו מסביב, בכדי שכל הסובבים יריחו וייהנו ממנו.
שלבי הבש"ם בלמידת נחי"ל:
נוכחות: הלומד לוקח אחריות על פיתוח הבש"ם שלו.
בשלב
הראשון הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר את רכיב הבש"ם אותו הוא רוצה לשפר, לשמר, לטייב. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן
בסיסי את יכולת למידת הבש"ם. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד
נוכח בבש"ם שלו, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הבש"ם שלו אינו משפיע- היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי
זירות התרחשות שהן לא רלוונטיות, הניסיון ללמוד יפגע בבש"ם,
וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים שלו ושל לומדים אחרים.
חיפוש: הקשבה
בשלב
השני הלומד מחפש דרך הקשבה אמיתית את הרכיב החדש. הוא מקשיב לעצמו
ולסביבה, הוא מחפש את התמצית החדשה, את הכיוון החדש. הלמידה המתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ואיומים
(מגמות) ללמידה. כחלק ממודל הבש"ם מחפש הלומד כל
הזמן את הזהות האותנטית שלו- הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד
בו, ומניע את המערכת לפעולה. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהויות בש"ם
משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני אחת בשנייה. בש"ם
הוא שילוב בין תיאוריות Being לפרקטיקות Doing מרכז המודל .Dobeing כוחו של החיפוש על-פי תפישת הבש"ם, הוא בהיותו מאפשר עמימות ביחס למטרות הלמידה
ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייה Doing ובהוויה Being גם יחד Dobeing.
יצירה: שיום
היצירתיות מהווה את
הבסיס לשלב השלישי. בצורה יצירתית הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את הרכיב החדש. ללא יצירתיות
לא תווצר תמצית חדשה, לא ישתפר הבש"ם, ונחזור
לנקודת ההתחלה. יצירה/ המשגה רלוונטית/ Naming (קריאת המגמות בשם) מייצרת היגיון,
מסייעת באיתורן של המגמות ומאפשרת את מימוש הבש"ם. השינוי
המואץ במציאות יוצר יתרון ברור למי שכלומד, מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות
הכאוטיות. המשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את
עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידת בש"ם מייצרת מציאות. היכולת לאתר מגמות, קשורה ישירות למעורבות
בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר, מיוחסת
לאותן תופעות מתהוות (Emerging
Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על המציאות באופן
קיצוני. ככל שהלומד יזהה וייצור את הבש"ם שלו מוקדם יותר, התופעות תהפוכנה עבורו משמעותיות יותר בטווח
הארוך. הוא יוכל ליהנות מהן למשך זמן ארוך יותר לפני שהן תשתננה או תעלמנה.
למידה אדפטיבית: שיתופיות
בשלב
האחרון הלומד מפזר תוך שיתופיות את תוצריו. הוא משתף
את הסובבים אותו ב"ריח" החדש אותו יצר: תהליך הלמידה שעבר ותוצריו.
למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית:
זיהוי של המגמה הנוכחית (שתתכן ותשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר) שיומה/ Naming, והפיכתה למציאות חדשה במציאות. למידת
נחי"ל מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה
לשדה: Dobeing. מהות מודל הבש"ם
היא ביצירת מצב המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. תפישת למידת נחי"ל משלבת בו-זמנית
בין התאוריה לפרקטיקה: נוצר תהליך למידה אדפטיבית מלא של הבש"ם:
דרך אחריות ונוכחות הלומד בהתרחשות, הקשבה וחיפוש המגמות נוצר הבש"ם.
דרך השיום והיצירתיות של אותה מגמה, נלמדים מאפייניה וכיוונה, והופכים אותה
למציאות חדשה דרך שיתופיות הבש"ם.
הבש"ם
החדש של כל אדם מורכב משלושה מעגלים:
·
בטן: תשוקות Passion
·
שוטף: יכולות Capabilities
·
משמעותי: השפעה
Meaningful
בשלב זה הופך הלומד למשמעותי
לאחר:
משמעותי
הוא מונח המתאר כיצד נתפש אדם בעיני האחרים. רק אנשים אחרים יכולים להעיד כי אדם
זה או אחר השפיע עליהם והפך להיות משמעותי עבורם. המעבר מ"מיוחד" ל"משמעותי"
הוא מטרת התהליך החינוכי. הצירוף אדם משמעותי מגדיר את חשיבות האדם ואופן השפעתו
או מידת השפעתו על המציאות והשלכותיו עליה, או את ההשפעה או ההשלכות אשר מיועדות
או עשויות להיות לו על המציאות בעתיד. את גודל
משמעותו של אדם מסוים ניתן לאמוד על־פי ההשלכות הנובעות ממצב קיומו הייחודי של האדם.
על-פי מודל הבש"ם משמעותו של אדם
נתון היא רבה יותר, אם לשינויים שהיו מתחוללים או מבוצעים באדם זה היו השלכות
חזקות יותר על אדם אחר, ולהפך: אם לשינויים באדם נתון יש השלכות מועטות, כי אז לאדם
זה יש משמעות מועטת. את משמעותו, כלומר מידת חשיבותו של אדם, אפשר
להעריך בעזרת הביקוש להיות במחיצתו של אותו אדם, תדירות ההתייעצות עמו, האופן שבו
הוא מובן במסריו ובהתנהגותו, או המידה שבה דבריו הם שימושיים. חינוך Soulagogy עוסק
במימוש התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לקהילה: חשיבה אוטונומית
וביקורתית, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם וחירותו. ה"מיוחד" בבש"ם של כל לומד
מתחלף בסוף התהליך ל"משמעותי". האות מ' קבועה אך
השיח עובר משיח פנימי המחפש את ה"מיוחד" שבי, לשיח
פנימי חיצוני המתעסק באיך אני הופך להיות "משמעותי"
יותר לסובבים אותי.
נקודת
המוצא והסיום לתהליך:
הבש"ם של הלומד
השתנה. התהליך הוא מעגלי, ברגע שהלומד הפך להיות משמעותי עבור אדם אחר- הוא השפיע
עליו, שיתף אותו בידיעותיו או בתהליך הלמידה שעבר, השתנה הבש"ם המקורי של
הלומד. הבש"מים של שניהם
השתנו- גם של הלומד וגם של האדם שהושפע ממנו. במידה והלומד בוחר להמשיך להיות
משמעותי, עליו לבצע שוב את התהליך המלא בכדי לחדש, להיות מומחה בתחומו, ובכך להיתפש
שוב כמשמעותי בעיני האחרים.
·
בשלב הראשון הלומד לוקח
אחריות על תהליך הלמידה,
בוחר באיזה מעגל ממעגלי הבש"ם הוא רוצה להשקיע,
לשפר, לשמר, לטייב.
·
בשלב השני הוא מחפש
דרך הקשבה אמיתית את הרכיב
החדש. הוא מקשיב לעצמו ולסביבה, הוא מחפש את התמצית החדשה, את הכיוון החדש. הוא
מזהה פערים והזדמנויות.
·
היצירתיות מהווה את
הבסיס לשלב השלישי. בצורה יצירתית הוא מגדיר, מדייק ומשיים את הרכיב החדש. ללא
יצירתיות לא תווצר תמצית חדשה, לא ישתפר הבש"ם, ונחזור
לנקודת ההתחלה.
·
בשלב האחרון הוא מפזר
תוך שיתופיות את תוצריו.
הוא משתף את הסובבים אותו ב"ריח" החדש אותו יצר, בתהליך הלמידה
שעבר ובתוצריו. הוא הופך להיות משמעותי בעיני האחרים הלומדים ממנו בכך שהוא משפיע על
התנהגותם.
סיכום
החינוך
הסולאגוגי Soulagogy עוסק
במימוש הבש"ם של
הלומד: התשוקות, היכולות והערך המוסף הייחודי של הלומד לחברה: הקניית מיומנויות של
תקשורת בין ותוך-אישית דרך יצירת תרבות דיבור ושיח, פיתוח אינטליגנציה רגשית
ושליטה עצמית דרך דחיית סיפוקים, חשיבה אוטונומית וביקורתית, ומחויבות ערכית
עליונה לכבוד האדם וחירותו. מימוש הוויה עצמית Dobeing היא בחירה או שאיפה ומצטיירת כבעלת אופי התפתחותי. היא
מורכבת ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל
יכולת מימוש ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל מודעות עצמית כישות
נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. במשך שנות
לימודיו כל תלמיד אחראי להפיק את הבש"ם האישי שלו תוך
הקשבה, יצירתיות ושיתוף. מחנך הכיתה בונה ומחזק את "ארון הבש"מים" של
תלמידיו, המורים המקצועיים מסייעים לתלמידים בהכנה ובשיפור הבש"ם בתהליך. שלושת
המעגלים יכולים להישאר רק בהוויה Being, אך תפקידה העיקרי של מערכת החינוך הוא לסייע ללומד לממשם
ולהעבירם לעשייה Doing. על הלומד בשלב הראשון לזהות את שלושת מעגליו, ולבחור כיצד הוא
מכין את הבש"ם האישי שלו.
תהליך הכנת הבש"ם אורך שנים.
יש לבחור את התמציות המתאימות, לערבב בחומר בסיס, להמתין, להריח ולתקן. התהליך הוא
ארוך ודורש השקעה ותשומת לב. כאשר הבש"ם מוכן, ניתן להפיץ
אותו דרך תרסיס. זהו המעבר משלב ההוויה לשלב העשייה. הלומד הופך להיות משמעותי לאדם אחר. מעבר
זה הוא מימוש ההוויה העצמית Dobeing. חשוב לזכור כי לכל אדם יש את הבש"ם האישי שלו
שמייחד אותו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה