Self-awareness in Learning Community
מודעות לתהליך הלמידה והמשגתו בקהילה לומדת
קהילה לומדת מקצועית בעלת נושא או עולם תוכן
משותף, מלווה ע"י גורמים אקדמים, המומחים לשלב את התיאוריות עם הידע
הפרקטי והניסיון הרב שמגיע מעשייתם בשדה. אחד האתגרים הגדולים ביותר על-פי מודל
נשלי"ם לקהילות לומדות, הוא העלאת המודעות לתהליך הלמידה והמשגתו.
במהלך
הפעילות בקהילה, הלומד לא תמיד מודע לתהליך הלמידה אותו הוא חווה, ואף אם הוא מודע
לו, קשה ללומד לשיימו- להמשיגו במונחים מקצועיים מדויקים. מודעות זו הכרחית לטיוב
התהליך ולהמשגתו ללמידה משמעותית. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה
תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.
מודעות
המודעות במודל נשלי"ם היא ההכרה המלאה
בחוויה שאנו עוברים במהלך תהליך הלמידה. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים
או עושים ברגע מסוים ובמתרחש סביבנו בעודו מתרחש.
המודעות היא הכרתו של אדם בעצם קיומו והווייתו,
והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו. כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו,
פירוש הדבר שאנו מכירים את עצמנו וחיים את חיינו בדרך עשירה יותר.
בכל אדם מתרחשים בו זמנית שלושה תהליכים:
התהליך החישתי – תחושה גופנית הנקלטת על ידי איברי חישה
פנימיים וחיצוניים ומתורגמת על ידי המוח לתחושה. ניתן למקם פיזית את התחושה בגוף;
התהליך המחשבתי – "דיבור פנימי", משפטים או מחשבות
המתהוות במוח;
התהליך הרגשי – רגשות המתעוררים בעקבות אירועים. אירוע נקלט
על ידי החושים, בעקבותיו עולים מחשבה ו/או רגש ולעתים אף תגובה חיצונית, וכך נוצר
קשר בין שלושתם. לדוגמה: בטני "מקרקרת" – תחושה. "אני רעב, כדאי
להכין כריך" – מחשבה. אני ניגש למקרר, מגלה שהוא ריק ומתעצבן – תגובה.
דוגמה נוספת: אני הולך ברחוב ולפתע אני שומע כלב
גדול נובח ורואה שהוא מתקרב בריצה לעברי. מחשבה: "הוא בא לתקוף אותי" –
גופי מצטמרר, הנשימה הופכת להיות מהירה. אני מפרש את הסיטואציה כמצב דחק, איום על
חיי. מחשבה נוספת: "עלי לברוח, שלא ינשוך אותי". הכלב מתקרב לעברי
במהירות, אני חש בזיעה הקרה השוטפת את גופי, קצב הלב מתגבר, אני קופא על מקומי,
הכלב מרחרח את רגלי, מכשכש בזנבו וממשיך לדרכו.
פירשתי את הסיטואציה כאיום על חיי, כמצב דחק
(מנגנון הגנה/ שריד הישרדותי אבולוציוני מהתקופה בה ריחפה על האדם סכנה מפני חיות
טורפות), כאשר בפועל לא נשקפה סכנה לחיי. באוטומט פירשתי את הסיטואציה לא נכון.
ברוב המקרים התהליך הוא אוטומטי ולא מודע. מכאן
ניתן להסיק שרוב תגובותינו הן אוטומטיות, ללא יכולת לשלוט במחשבותינו, בתחושותינו
וברגשותינו אשר צצים בעקבות הגירוי.
כאשר אנו פועלים מתוך אוטומט, אנו מגיבים ללא
מחשבה וכתוצאה מכך במקרים רבים עוצמות הרגש והאנרגיה אינן תואמות את האירוע
שהתרחש. למעשה האוטומט מונע מאיתנו להיות מודעים לגירוי ולתהליך שהוא מתחיל, וכן
לא מאפשר לנו לבחור האם להמשיך בתהליך זה, לעצור אותו או להמשיכו בדרך אחרת.
ניתן לחשוב על מקרים רבים בהם התגובה היא
"מהבטן"/אוטומט, והדבר לאו דווקא מקדם או מביא למקום רצוי. הדבר נובע
מרצוננו לחסוך באנרגיה אך לעתים התוצאה הפוכה. עם זאת, אנחנו בהחלט מסוגלים להיות
מודעים לרגשות, למחשבות, לתחושות ולתפיסות שלנו. כולנו יכולים להביא לשינוי כזה
באמצעות מודעותנו להווייתנו הנוכחית. המודעות העצמית מאפשרת בחירה. כאשר אנו
מפתחים מודעות (זיהוי, התבוננות) לגבי רגשותינו, מחשבותינו והתנהגותנו, אנו מקבלים
אחריות להיותנו מי שאנו, במקום להאמין ש"ככה אני, אין מה לעשות".
המודעות בקהילה לומדת
הלמידה בקהילה מבוססת על המושג הויה
Dobeing. קיימות הגדרות רבות למילה הויה: התהוות, היות, מציאות,
מהות, קיום, הימצאות, ישות, חיים. מהותה של הלמידה בקהילה היא החיפוש אחר הויה:
מהות הקיום האישי, המקצועי, החברתי והקוסמי.
Dobeing
ה-ו-י-ה: הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם (דברים, כז,
ט)
המודעות בקהילה לומדת היא ההכרה
המלאה בחווית הלמידה שאנו עוברים. כלומר זיהוי של מה שאנו מרגישים, חושבים או
עושים ברגע מסוים בתהליך הלמידה הקבוצתי, ובמתרחש סביבנו בקבוצה בעודו מתרחש. בדברי הגמרא
על הפסוקים בפרשת כי תבוא "אין התורה נקנית אלא בחבורה" - וַיְדַבֵּר
מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע
יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱ- לֹהֶיךָ. (דברים, כז,
ט)/ הסכת לפי רש"י: הס= עשו, כת= כתות כתות. עשו כתות כתות
ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה (מסכת ברכות, דף סג, עמ' ב). בחבורה
נוצרת ההקשבה המקשרת בין בני האדם, ומאפשרת יצירת הרמוניה על-ידי צמצום המרחק בין
הפרטים השונים, תוך יצירת מרחב שייכות בטוח אחד. תנאי זה הכרחי ליצירת קהילה
לומדת. ההקשבה היא כלי להבנת הזולת, ומתן ביטוי לקולות של האחר. ההקשבה לתהליך
הפנימי מתרחשת במקביל להקשבה החיצונית, ומובילה להוויה. עיסוק בתורה באמצעות לימוד
קבוצתי יוצר אינטראקציה והשפעה הדדית של הלומדים זה על זה. שיטת לימוד זו מפרה את
החשיבה היוצרת, ומייעלת את הבנת החומר הנתון.
ההקשבה מונחית על-ידי הרצון האמיתי לשמוע על-פי
בחירתו האישית של האדם. בחירת הנשמע מולידה בנפש האדם את הוויתו. הקשבה אמיתית
יוצרת אחדות ומתחברת לנושא החסד: חסד מעשה שנעשה מתוך אהבה אמיתית ללא כל מחשבה על
גמול או תועלת/ רש"י. מעשה שמעבר לחובה והבטחה; לפנים משורת הדין.
האחדות מגיעה
מתוך החיבור השלם המושתת על שמיעה והקשבה לנפש הזולת. המטרה להשתחרר
מראוותנות ומאגוצנטריות, לפתח מודעות עצמית, להתרחק מהתנשאות והשתלטות, להוביל
מתוך ענווה. מימוש הוויה עצמית Dobeing הוא בחירה או שאיפה, ומצטייר כבעל אופי התפתחותי. ההוויה מורכבת
ממכלול האפשרויות העומדות לרשות הפרט ומיכולות המימוש שלהן. הפרט, בעל יכולת מימוש
ההוויה העצמית, שואף להגשמה עצמית משום שהוא בעל הקשבה פנימית ומודעות עצמית כישות
נפרדת, ומשום ששאיפותיו נובעות מתוך תובנה פנימית והן בעלות ערך בעבורו. הגמרא
יוצרת קשר בין לימוד תורה בחבורה (הסכת ושמע) לבין "היום הזה נהיית
לעם".
המודעות במהלך הלמידה היא הכרתו של אדם
בעצם קיומו והווייתו, והתבוננותו במחשבותיו, בתחושותיו וברגשותיו בזמן התהליך.
כאשר אנו מודעים מודעות מלאה לעצמנו, תהליך הלמידה הופך להיות משמעותי יותר: מייצר
רלוונטיות, ערך ומעורבות מדויקים יותר בתהליך. להיות מודעים לתהליך הלמידה בקבוצה
פירושו להחזיר לעצמנו תכונות או היבטים של עצמנו שאיבדנו בשל חוסר שימוש (כגון
אינטואיציה), בשל הדחקה (כגון רגשות ומחשבות שלא בחרנו/רצינו להתמודד איתן) או בשל
סיבות רבות אחרות. משום כך המודעות מאפשרת לנו להתנהג במקרים השונים בחכמה ומתוך
בחירה, ולא מתוך הרגל אוטומטי. כמות הגורמים המשתנים המעורבים ומשפיעים על התהליך
בקהילה הלומדת רב, ולכן נדרשת מודעות ברמה גבוהה גם לתהליכים המתרחשים בקבוצה,
בקהילת השותפים ללמידה.
סיכום
הלימוד בחבורה
הוא צעד ראשון אל המעשה החברתי. שכן, בשונה מן הלימוד הנשאר בד' אמותיו של הלומד
היחיד, הלימוד בחבורה יוצר בסיס שממנו אפשר לצאת ולפעול לשינוי חברתי. קהילה לומדת,
היא "מעבדה חברתית" שיוצרת את הפלטפורמה לניסוי והתנסות למטרת הובלת
שינוי. זו הדרך שבה מתרחש תהליך הלמידה בקהילה בה עושים ולא רק לומדים. הלמידה ברובה היא למידה רפלקטיבית המבוססת
על הלמידה מהצלחות העבר. השיטה מבוססת על תשומת לב סלקטיבית ללמידה מהעבר (הגברת
המודעות) ולזיהויי ידע המכוון לפעולה עתידית מתוך ההנחה שבעשייה-היום יומית חבויים
ידע רב וחכמה ושהעלאתם אל פני השטח תתרום לעבודה עם אוכלוסיות אלו. למודעות תפקיד
חשוב בזיהוי ההתנהגויות שהובילו להצלחה- שחזור התחושות, המחשבות והרגשות. הארגון,
המאפשר ומעודד פעילותן של קהילות מקצועיות לומדות, זוכה לבניית ידע כללי וידע
מקצועי וצבירתו, ניהול ידע זה באופן יעיל והיזון חוזר מחזק את הארגון ומעשיר את
משאביו המקצועיים. במקביל זוכה הקהילה לזיכוך המקצועיות שלה ולהבטחת דורות חדשים
של חברים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה