שלהב"ת במפגש ליווי רוחני על פי מודל iSOUL

* לאורך כל הפוסט מכונה מקבל הליווי- "מטופל", בכדי להקל על הקריאה.

הוגדרו 5 מימדים להובלת מפגש ליווי רוחני שאוגדו תחת ראשי התיבות של המילה שלהב"ת:

שליחות

ליווי עצמי

השגחה

"בועת מפגש"

תפילה

·        שליחות

מחשבה ותחושת משמעות הקיימת אצל המלווה הרוחני בדבר חשיבות ומטרות תפקידו. שליחות זו היא אמונה פנימית בצדקת הדרך. האדם היחיד נברא בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו. תחושת השליחות מלווה בענווה. שליחות זו היא אישית וייחודית לכל מלווה באשר הוא.

·        ליווי עצמי

תהליך מודעות עצמית אותו מקיים המלווה לפני, תוך-כדי ואחרי כל מפגש ליווי. התבוננות פנימית על התהליך האישי אותו הוא חווה במהלכו והמשגתו. הליווי העצמי הוא חלק מתהליך הלמידה האינסופי של המלווה והself-care שלו. תפישת "המטפל הפצוע" המודע לפצעיו האישיים, מסייעת בתהליך הליווי. כאשר הפצע משולב בתוך חוויית החיים השלמה של המטפל, הוא יכול להפוך לנגיש עבורו ולהשתלב במפגש הליווי.

·        השגחה

הרגשה או תחושה כי כוח עליון שומר על המלווה והמטופל בתהליך ומאפשר למפגש ביניהם להיות "אלוהי". השגחה זו יכולה הרגשה של שכינה השורה על אחד מהם או על שניהם והופכת את המפגש לחוויה רוחנית משותפת.

"When two people relate to each other authentically and humanly, God is the electricity that surges between them." - Martin Buber

"כששני אנשים מתייחסים אחד לשני באותנטיות ובאנושיות, אלוהים הוא החשמל ששורה ביניהם." - מרטין בובר (חוקר, מחנך ופילוסוף)

·        "בועת המפגש"

מרחב אינטימי, אותנטי ובטוח הנוצר בין המלווה למטופל בו קיימים רק שניהם. המרחב מבוסס האמפתיה שמגלה המלווה. הוא נוצר דרך קשר עין, מגע, והקשבה על פי מודל חשפת"ה (מפורט בהמשך). בועה זו מכילה את חווית הקדושה או ה"ניצוץ אלוהי" השורה ביניהם.

המפגש מסתיים באות ב' נוספת: ברכה. ברכה הדדית הנוטעת תקווה ומחזקת את שניהם. הברכה מעניקה למטופל ולמלווה כוח להמשיך בדרכם הרוחנית. הברכה, בשונה מתפילה, אינה מייצרת מציאות חדשה אלא מחברת בין המציאות לכוחות הרוחניים הקיימים בכל אחד מהם. הברכה מבטאת את מה שהמלווה מבקש לאחל למטופל ולהפך.

·        תפילה
תפילה אישית של המטופל ולפעמים של המלווה, המעניקה מענה לצורך הרוחני של המטופל. התפילה האישית נוצרת מחדש בכל מפגש על ידי המטופל. מומלץ כי גם לכל מלווה תהיה תפילה אישית יומית המותאמת לצרכיו הוא. התפילה היא אין סופית ובאמצעותה מתייחס האדם לעצמו ולעצם קיומו.

שלהב"ת זו מזינה את מפגש הליווי הרוחני לכל אורכו ואת התפתחותו המקצועית של המלווה הרוחנית לאורך חייו. היא באה לידי ביטוי במבנה מפגש ליווי רוחני על פי מודלiSOUL  :

מודל iSOUL פותח כמענה לצורך של סטודנטים לליווי רוחני, למבנה יותר מאורגן למפגש ליווי. המודל מורכב מחמישה שלבים המייצרים תהליך ליווי מלא ולכן יכול לשמש גם למפגש ליווי חד פעמי.

פירוט שלבי המודל:

 i- individual ראיית המטופל כשלם
בשלב הראשון מזהה המלווה ומתייחס למטופל כיישות שלמה, כאדם. הוא מתוודה למאווייו, יכולותיו וייחודו כאדם. הוא מזהה את מצבו: כאבו, מצוקותיו, "קו השבר" עליו הוא יושב ומייצר את "בועת המפגש" הראשונית. בכדי לזהות את האדם השלם על המלווה לתת לו מקום על ידי צמצום עצמי שלו כמלווה, ובכך לייצר "כלי" להכלתו. תהליך הצמצום העצמי מתואר בפסוק במשלי כ"ז י"ט:

כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים
  כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃

בספר הנודע "בעש"ט על התורה", אמר הבעש"ט על הפסוק: "דרך משל כשאדם עומד אצל נהר אזי נראה צל של האדם במים, וכשמקטין האדם את עצמו נעשה הצל גם כן קטן, וכשהאדם מקטין הקטנה אחר הקטנה עד שמגיע הפנים שלו אצל המים כן פנים של הצל בא נגד הפנים של האדם, כן הנמשל, לב אדם שמקטין את עצמו נגד חבירו, ואז חבירו מקטין גם כן את עצמו, עד שלב האדם מקטין את עצמו עד שלא יוכל להקטין יותר, כן חבירו עושה גם כן ונעשו על ידי זה רעים דלא מתפרשין."

הבעש"ט מתאר שלושה שלבים:

1.    השלב בו המלווה עומד על שפת הנהר- שפת המפגש, ורואה עצמו כצל במים.

2.    בשלב השני מתחיל להיווצר מרחב המפגש: המלווה מתקרב למי הנהר, מקטין את עצמו ומאפשר מקום למטופל. בבואתו האישית מתבהרת ונהיית מדויקת יותר. הצמצום האישי מאפשר למלווה להיות בקשר יותר אותנטי עם עצמו ולאט לאט להתחיל לפנות מקום למטופל.

3.    בשלב השלישי הוא מגיע למצב בו פניו ממוקמים במרחק נגיעה ממי הנהר: "עד שמגיע הפנים שלו אצל המים כן פנים של הצל בא נגד הפנים של האדם." פניו ממוקמים כל כך קרוב למי הנהר עד שבבואתו הנשקפת היא המדויקת ביותר והקרובה ביותר למקור: שיא האותנטיות. בשלב זה קורה ה'נס': "לב אדם שמקטין את עצמו נגד חבירו, ואז חבירו מקטין גם כן את עצמו, עד שלב האדם מקטין את עצמו עד שלא יוכל להקטין יותר, כן חבירו עושה גם כן ונעשו על ידי זה רעים דלא מתפרשין." הלבבות של שניהם קטנים יחד אחד אל מול לב זולתו. הם מגיעים למצב של צמצום עצמי מיטבי. נוצר חיבור עמוק שהופך אותם למקשה אחת של רעות שאינה נפרדת. עד בלתי מתפרשין- לא ניתן להפריש/להפריד את המטופל מן המלווה וכך נוצרת "בועת המפגש".

 S- Spiritual need זיהוי הצורך הרוחני של המטופל

המלווה מתייחס בשלב זה למשמעות שהמטופל נותן למה שקורה בחייו, לסבל שהוא עובר, לקשר שלו אל המעבר לגשמי, לתודעה שלו אל עצמו וכיצד הוא רואה ומסביר את חייו. מומלץ להיעזר במודל "משנת הרוח" תוך שימוש במיומנויות חשפת"ה.

מודל "משנת הרוח" לזיהוי הצורך הרוחני של המטופל:

  Boston, Massachusetts -Hebrew Senior Life

R. Mary Martha Thiel & R. Sarah Paashe-Orlow, suggested questions by R. Mike Schultz

·         מחילה וסליחה Forgiveness and Reconciliation

·         שייכות ואהבה Love and Belonging

·         נפש וזהות Identity

·         תקווה ועתיד Hope

____________________________

·         הודיה והוקרה Gratitude

·         רצון ומשמעות Meaning

·         וודאות ואמונה Trust

·         חירות ובחירה Freedom (תוספת של ניר גולן)

פירוט מודל חשפת"ה- 5 מיומנויות הקשבה:

מודל חשפת"ה לקטגוריות הקשבה במפגש ליווי רוחני (גרסה עברית: אלי שרון)

PRISE: listening categories model- R. Wood University Hospital- CPE Program

 O- Options מציאת בנק פתרונות כמענה לצורך הרוחני

המלווה בשיתוף המטופל מעלים את כל האפשרויות, בהתחשב בכוחותיו הרוחניים של המטופל לפי מודל "משנת הרוח".
המשך פירוט המודל בטבלה:

 U- Unique solution התאמת פתרון ייחודי

נבחר פתרון בהתאמה אישית לצורך הרוחני של המטופל. ההתאמה מתבצעת בשיתוף והדדיות בין המלווה למטופל. בשלב זה יתכן ויהיה צורך במיומנות "הערכה" ממודל חשפת"ה. הבחירה המשותפת היא קריטית להצלחת התהליך. זהו שלב משמעותי עבור המטופל והוא לוקח אחריות על עצמו ועל התהליך הרוחני שהוא רוצה לקיים. תפילה אישית היא דוגמה נפלאה לסוג של .Unique solution  תפילה אישית נוצרת בשיח משותף, תוך שימוש בשפה ובטקסט המתאימים למטופל.
על הפתרון הייחודי להיות מותאם למשאביו הרוחניים של המטופל. לא ניתן לדרוש מאדם תהליך רוחני מעבר לכוחותיו.

 L- Looking forward תיאום ציפיות משותף להמשך התהליך

המלווה והמטופל מגדירים ביחד לעיתים דרך תפילה אישית או ברכה, מה הם מצפים/מקווים שיקרה בטווח הקרוב בעקבות המפגש. אין זה חוזה אלא התכוונות אמיתית של שניהם להטבה במצבו הרוחני של המטופל. סגירה זו חשובה במיוחד אם מדובר על מפגש חד פעמי. במקרה של תהליך ארוך טווח מומלץ לא להבטיח למטופל דבר לגבי המשך התהליך.

לסיכום נעזר בגרסה על משפטו של רבי ישראל מסלנט: "צרכיו הגופניים של זולתי הם צרכי הרוחניים". המלווה מודע לצרכיו הגופניים ולכאביו של זולתו- המטופל, והופך אותם לצרכיו הרוחניים שלו. בכך הוא מפתח את הזהות הרוחנית שלו עצמו. בכל מפגש ליווי המלווה מודע לחוויית המפגש שאינה דווקא הכרה שכלית בלבד. לרוב "בועת המפגש" מלאה ב"אהבה שאינה תלויה בדבר", חסד, חיבור אל "הלא מודע הקולקטיבי" לדבריו של יונג. אותה אהבה הנגזרת מהאהבה האלוהית, מן השכינה והופכת את מפגש הליווי לחוויה רוחנית משותפת. "בועת המפגש" מבוססת על יחסי אני-אתה בהם יוצא אדם מגבולות עצמו ופוגש ישות אנושית כסובייקט ולא כאובייקט. בעקבות יציאה זו, מתרחשת ההתגלות האלוהית. התגלות זו מכונה על ידי בובר "המפגש של האדם עם האתה הנצחי". לדבריו אלוהים מתגלה לאדם בכל רגע של מפגש אמיתי.

"רק מתוך אחדות הנפש יוכל לעשות את מעשהו באופן שלא יהא מעשה טלייה אלא מעשה יצוקה אחת." (מרדכי מ. בובר/ דרכו של אדם על-פי תורת החסידות/ עמ' 25)

הלכידות במפגש היא עד כדי כך ש: "...נעשו על ידי זה רעים דלא מתפרשין." בלשונו של מרטין בובר מפגש הליווי הוא הסוד שמלמדת אותנו החסידות. כשאדם מפנה מקום לזולתו ומתבונן בו תוך שהוא מסיר מעצמו את מסכות היוהרה, כך גם עושה חברו מולו, ואז מתאפשרת הפגישה, הרעות, או במילים אחרות – האהבה. עיקרון זה, הנלמד מיחסיהם של בני אדם, הוא גם רמז למהותו של הקשר האפשרי בין אדם לאלוהים במפגש ליווי רוחני.