The Bosem model for Spiritual Care Community
מודל הבֹש"ם שלפניכם פותח במהלך פעילותי לאורך השנים, בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך בפרט, שם זכיתי לראות כיצד בעזרת המודל, ממשיג הלומד את תהליך הלמידה האישי שלו בחיים בכלל. תהליך למידה זה הוא הכרחי לתפקודו השוטף של מלווה רוחני כחלק מה-Self care שלו. תהליך הלמידה מתחיל בהיכרות עם המודל, תוך הבנה עמוקה של כל מעגל, המשגת הבש"ם הייחודי לו ופיתוחו מכאן ואילך.
מודל הבֹש"ם מורכב משלושה מעגלים החופפים חלקית זה את זה.
שלושת מעגלי הבש"ם:
בטן: מאוויים Passion
שוטף: יכולות Capabilities
מיוחד: ייחודיות Uniqueness
בעזרת המודל מלווה רוחני יכול לבצע התבוננות פנימית ולהעלות את המודעות העצמית שלו לכדי הגדרה של ההוויה המעשית. הגדרה זו היא תנאי הכרחי למימוש עצמי. ברגע שמלווה רוחני מזהה מה מניע אותו, מה הלהט הפנימי שלו, מהם מאוויו, הוא ינסה להשתמש בכל היכולות שלו כדי לממש את עצמו ולהוציא לפועל את ייחודו במהלך מפגש ליווי. כל זאת הוא חלק מתהליך ה-Self care ומשלים את כישורי האמפתיה, ההכלה וההקשבה לאחר. החלק המרכזי המשותף לכל שלושת המעגלים הוא מימוש ההוויה המעשית של המלווה הרוחני, והוא מכונה: Dobeing – "הנני". המימוש בא לידי ביטוי בזיהוי ויצירת הבֹש"ם, פיזורו והפצתו מסביב, כדי שהסובבים "יריחו" ויושפעו ממנו.
בכדי לזהות את הבֹש"ם האישי של כל מלווה רוחני ניתן להיעזר בשאלות הבאות:
1. מה אני אוהב בתפקידי כמלווה רוחני?
2. למה הייתי רוצה להקדיש את רוב זמני בתפקיד?
3. במה אני טוב במיוחד?
4. מה התחום שבו יגידו האחראים עלי/המלווים שלי שאני מצטיין בו?
5. מה הקולגות שלי יגידו שאני עושה הכי טוב?
6. איזו ייחודיות אני מביא לארגון בו אני מקיים מפגשי ליווי?
7. באיזו צורה אני תורם מעבר לארגון?
8. איזה ערך מוסף אני מביא לסובבים אותי?
שאלות 2-1 הן הבסיס לזיהוי הבטן: מאוויים Passion.
שאלה 3 מהווה מעבר לשוטף: יכולות Capabilities המורכב משאלות 5-4.
שאלות 8-6 מובילות לזיהוי המיוחד: ייחודיות Uniqueness.
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, פילוסוף יהודי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, כתב בסִפרו ימי זיכרון:
"השבועה, שאותה משביעים את האדם לפני צאתו לאוויר העולם, היא בעצם נוסחת מינוי השליחות. האדם נברא בתור שליח. עצם הלידה, מכילה בתוכה את מינוי השליחות. אדם נולד בתקופה מסוימת ובמקום מוגדר. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו; באילו נסיבות, באילו תנאים ובאיזו חברה, יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. אין ספק, שבורא העולם נוהג על פי ההלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו, כי זו שליחות, שאי-אפשר לקיימה, והיא חסרת כל ערך. לכן נברא אדם בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את שליחותו." (עמ' 15-10)
ה"מיוחד" לכל אדם, על פי תפיסתו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק, נקבע לפי צירוף הנסיבות, התנאים והחברה שבה הוא חי. תפיסה זו, שבבסיסה היא מהות צרופה של אופטימיות, היא הבסיס ל"הַקְהֵ֣ל"- קהילה מקצועית לומדת. הרעיון שמאחורי המושג "הוויה מעשית" הוא הנחת היסוד שלכל אדם ישנו תפקיד שנועד במיוחד עבורו, בכל זמן ובכל מקום, והיכולת המלאה לבצעו (שליחות אישית). ב"הַקְהֵ֣ל" ימצא המלווה הרוחני את הדרך להגיע אל ייעודו הנובע מתשוקותיו - כוחות הנפש האצורים בו, מיכולותיו - כוחותיו וכישוריו הפיזיים, ומייחודו וכישרונו המולד - השליחות שלה נועד. אל המימוש העצמי יגיע באינטראקציה עם הקבוצה, תוך יצירת מרחב משמעותי ללמידה המסייע למלווה הרוחני להמשיך ולדייק את הבש"ם שלו בזמן מפגשי "הַקְהֵ֣ל" וביניהם.
בכל תקופת חיים יכול הבֹש"ם האישי של המלווה הרוחני להריח מעט אחרת, בהתאם לתהליך של אותו הזמן. כאשר מלווה רוחני במודע "מפזר" את הבש"ם שלו סביבו "מריחים" אותו, מזהים את נוכחותו וזוכרים אותו.
ב"הַקְהֵ֣ל" של מלווים רוחניים, כדי שכל מלווה רוחני יבוא לידי ביטוי, נדרש שיח אותנטי היוצר אווירת שייכות וביטחון בקבוצה. בהיכרות הראשונה על המלווה הרוחני להציג את הבש"ם האישי שלו באמצעות "משפט Dobeing": משפט המגדיר את המכנה המשותף המרכזי של שלושת המעגלים, שהוא תמצית "הוויתו המעשית כמלווה רוחני". במהלך המפגשים במרכז שוורץ המלווה הרוחני משתף כל הזמן בבש"ם שלו ובאופן מימושו, וכך מתקיים שיח פורה ב"מרחב הַקְהֵ֣ל" ללמידה, שנגדירו בהמשך. ה"ערבוב" בין הבשׂ"מים השונים יוצר "ניחוחות" חדשים, שהוא הבש"ם החדש של קהילת המלווים הרוחניים של מרכז שוורץ.
מבוסס על פרק הבש"ם מתוך הספר "הַקְהֵ֣ל"/ ניר גולן/ הוצאת אוריון/ 2019/ עמ' 24-21.
תגובות
הוסף רשומת תגובה