The Bosem nodel according to Rav Kook
מודל הבש"ם על פי הרב קוק
"Every
person must know and understand
That a candle burns deep within him,
And his candle is unlike his friend's,
And no man without a candle exists.
That he must strive to uncover
The light of the candle publicly
And light it into a great torch
And light the whole world."
That a candle burns deep within him,
And his candle is unlike his friend's,
And no man without a candle exists.
That he must strive to uncover
The light of the candle publicly
And light it into a great torch
And light the whole world."
Rav Kook
"צריך
שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו
נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." הרב קוק
את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." הרב קוק
במהלך פעילותי לאורך השנים, בארגונים עסקיים ובמערכת החינוך בפרט,
זכיתי לראות כיצד בעזרת מודל הבש"ם, ממשיג האדם את תהליך הלמידה האישי
שלו בחיים בכלל Lifelong Learning. תהליך הלמידה מתחיל בהיכרות עם המודל, תוך
הבנה עמוקה של כל מעגל, המשגת הבש"ם הייחודי לו ופיתוחו מכאן
ואילך.
מודל הבֹש"ם מורכב משלושה מעגלים החופפים חלקית זה את זה.
בעזרת המודל אדם יכול לבצע התבוננות פנימית ולהעלות את המודעות העצמית שלו לכדי
הגדרה של ההוויה המעשית. הגדרה זו היא תנאי הכרחי למימוש עצמי. ברגע שאדם מזהה מה
מניע אותו, מה הלהט הפנימי שלו, מהם מאוויו, הוא ינסה להשתמש בכל היכולות שלו כדי
לממש את עצמו ולהוציא לפועל את ייחודו.
החלק המרכזי המשותף לכל שלושת המעגלים הוא מימוש ההוויה המעשית של
האדם, והוא מכונה: Dobeing - הנני. המימוש בא
לידי ביטוי בזיהוי ויצירת הבֹש"ם, פיזורו והפצתו מסביב, כדי שהסובבים
"יריחו" ויושפעו ממנו.
בכל תקופת חיים יכול הבֹש"ם האישי להריח מעט אחרת, בהתאם
לתהליך של אותו הזמן. כאשר אדם במודע "מפזר" את הבש"ם שלו
סביבו "מריחים" אותו, מזהים את נוכחותו וזוכרים אותו. מומלץ לשלב את
ההיכרות עם מודל הבש"ם במערכת החינוך כבר מגיל הגן, כשמתעצבים
יסודותיו של האדם ("תמציות הריח הבסיסיות").
מהות מודל הבש"ם
באה בדברי הרב קוק: "צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק
נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר":
בתחילה צריך כל אדם קודם כל
להסתכל פנימה לתוך נפשו ולהכיר בכך שבתוכו “דולק נר"- לזהות את הבש"ם
ה"מיוחד" שלו. גילוי עצמי של אור פנימי ושל יכולות ושל כישורים אישיים
הוא למעשה התוודעות אדם לניצוץ האלוהי שבו. כאמור “נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם",
(משלי כ פסוק כ"ז).
השלב הראשון הוא תנאי הכרחי לקיומו
של השלב השני, בו צריך האדם, שכבר הכיר בערכו, לכבד את ייחודו של האחר והשונה
ממנו. הבנה זו תאפשר לכל אדם לממש את ייחודו. בשלב השלישי, מתוך עוצמה פנימית
המאפשרת לכל אדם להיות שונה אמיתי ומיוחד, מגיעה ההכרה ש"אין איש שאין לו נר".
כל בני האדם זכו במתנה של נר פנימי שהוא הניצוץ האלוהי- הבש"ם
ה"מיוחד" שלו.
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, פילוסוף יהודי,
מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, כתב בסִפרו ימי זיכרון:
"השבועה, שאותה משביעים את האדם לפני צאתו
לאוויר העולם, היא בעצם נוסחת מינוי השליחות. האדם נברא בתור שליח. עצם הלידה,
מכילה בתוכה את מינוי השליחות. אדם נולד בתקופה מסוימת ובמקום מוגדר. ההשגחה יודעת
היכן וכיצד יכול הפרט, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו;
באילו נסיבות, באילו תנאים ובאיזו חברה, יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. אין
ספק, שבורא העולם נוהג על פי ההלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע
תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו, כי זו שליחות, שאי-אפשר לקיימה, והיא חסרת כל ערך.
לכן נברא אדם בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את שליחותו." (עמודים 15-10)
בהמשך מוסיף הרב קוק כי: "צריך
שכל איש יבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר
לעולם כולו"
חלק זה קורא לאדם לא רק לדעת
ולהבין, אלא גם לעשות "לגלות את אור הנר ברבים", וזאת בשני אופנים:
·
לגלות במובן של לחלק את האור
הפנימי של כל אחד "ברבים" במובן של בפומבי. לפי פירוש זה הפעולה
הנדרשת כאן מכל איש היא להפיץ את אורו- לפזר את הבש"ם שלו ואת הכישורים שלו
ולתיתם לרבים, ולא להשאירם רק לעצמו, להפוך את הבש"ם ה"מיוחד" שלו
לבש"ם "משמעותי" לאחרים.
·
לגלות במובן של לחשוף, אור הנר
כאן הוא זה הדולק בכל בני האדם. ואילו ברבים הכוונה במספר הרב של בני האדם בעולם.
הפעולה הנדרשת מכל איש היא לחשוף בכל בני האדם, רבים ככל שיהיו את האור הפנימי
הדולק בהם.
ברגע שבש"ם האדם הופך להיות משמעותי הוא מצליח להשפיע על הסובבים אותו. ה"מיוחד"
לכל אדם, על פי תפיסתו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק, נקבע לפי צירוף הנסיבות,
התנאים והחברה שבה הוא חי. תפיסה זו, שבבסיסה היא מהות צרופה של אופטימיות, היא
הבסיס ל"הַקְהֵ֣ל". הרעיון שמאחורי המושג "הוויה מעשית" הוא
הנחת היסוד שלכל אדם ישנו תפקיד שנועד במיוחד עבורו, בכל זמן ובכל מקום, והיכולת
המלאה לבצעו (שליחות אישית). ב"הַקְהֵ֣ל" ימצא הלומד את הדרך להגיע אל
ייעודו הנובע מתשוקותיו - כוחות הנפש האצורים בו, מיכולותיו - כוחותיו וכישוריו
הפיזיים, ומייחודו וכישרונו המולד - השליחות שלה נועד. אל המימוש העצמי יגיע
באינטראקציה עם הקבוצה, תוך יצירת מרחב משמעותי ללמידה המסייע ללומד להמשיך ולדייק
את הבש"ם שלו בזמן מפגשי "הַקְהֵ֣ל" וביניהם
לסיכום גרסת הבש"ם לדברי
הרב קוק:
צריך שכל איש ידע ויבין
שבתוך תוכו קיים בש"ם,
ואין הבש"ם שלו כבש"ם חברו
ואין איש שאין לו בש"ם.
וצריך שכל איש ידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות את הבש"ם שלו ברבים,
ולבש"מו לרוח גדולה
ולבש"ם את העולם כולו.
שבתוך תוכו קיים בש"ם,
ואין הבש"ם שלו כבש"ם חברו
ואין איש שאין לו בש"ם.
וצריך שכל איש ידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות את הבש"ם שלו ברבים,
ולבש"מו לרוח גדולה
ולבש"ם את העולם כולו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה