SWARM Learning in VUCA age

למידת נחי"ל בעידן ה-VUCA

האקוסיסטם כיום היא מציאות רב-מערכתית, מורכבת-משתנה, רבודה, ללא חוקים קבועים, ובעלת אופי סינגולארי ולכן תפישת הלמידה/הוראה צריכה להיות מותאמת למאפייני האקוסיסטם. VUCA הם ראשי תיבות המתארים את היחסים בין המאפיינים באקוסיסיטם:

- volatility, uncertainty, complexity, ambiguity המושג הוטבע לראשונה בשנת 1987, תוך התבססות על תיאוריות המנהיגות של וורן בניס Warren Bennis וברט ננוס Burt Nanus - כדי לתאר או לשקף את התנודתיות (volatility) חוסר הוודאות (uncertainty) המורכבות (complexity) והעמימות (ambiguity) בתנאים ובמצב הכללי של ארה"ב. המכללה למלחמת הצבא הציגה/טבעה את מושג ה - VUCA כדי לתאר את העולם הרב-צדדי ההפכפך, הלא בטוח, המורכב והעמום שנתפש כתוצאה מסיומה של המלחמה הקרה. 

בעזרתו ניתן לנתח את מורכבות ההוראה והלמידה בסיטואציה שכזו:

V  Volatility מייצג תנודתיות. אי יציבות המונעת על ידי גורמים כגון דיגיטליות, קישוריות ותחרות גלובלית. מתרחשים שינויים מתמידים ובמהירות, לכן לא ניתן לבנות מראש רציונאל, תכנית לימודים או סילבוס מקצועי. נדרש מודל לתכנון גמיש שיתאים את עצמו תוך כדיOnline  לתנודתיות, ויהווה בסיס יציב לתהליך למידה.
U  Uncertaintyמסמל אי ודאות. קיים קושי בלחזות שינויים, וקשה להסתמך על חוויות העבר כאשר ניצבים בפני אתגרים חדשים. המטרות בהוראה/למידה הופכות להיות לא רלוונטיות: לא ניתן להגדיר מטרות או לחזות את מידת הצלחת הפעולות בתנאי אי ודאות. באי וודאות המטרות משתנות כל הזמן. יש צורך בכלי חדש שיתווה את הכיוון ללא צורך במטרות מוגדרות מראש.
C  Complexityמייצג מורכבות. בגלל ריבוי הסיבות והגורמים שמובילים לשינוי ולאירועים המפתיעים, קשה יותר להבין ולפענח את המצב. ככל שיש יותר גורמים מעורבים, ושימוש ביותר כלים תקשורתיים, המפוזרים על פני אזורים גאוגרפיים גדולים יותר, הבעיות נעשות מורכבות יותר. למידה/הוראה הדרגתית אינה מתאימה יותר. לא ניתן לחלק את הלמידה לשלבים או לפרק אותה לגורמים מסבכים, המציאות היא מורכבת מאד והגורמים המשפיעים והמסבכים משתנים כל הזמן.
A  Ambiguityמסמל עמימות. קיים חוסר בהירות סביב נסיבות שמובילות לאירוע. דברים שאנו מתמודדים מולם, נעשו מעורפלים יותר. נוצר בלבול בין סיבה ותוצאה. נדרש מאמץ משמעותי כדי לדעת מי, מה, למה, איפה ואיך שעומדים מאחורי האירועים. כל תהליכי הערכה והמשוב לא יכולים לעבוד בתנאי עמימות. מכיוון שאין מטרות, לא ניתן להעריך את ביצועי הלומד ומכיוון שהסיטואציה עמומה לא ניתן למדוד אותם כמותית ואיכותית. האתגר העיקרי הוא שסך הפעולות של הלומד, לרוב אינו בר הערכה חד-משמעית: במרחב של אי ודאות ועמימות, אי אפשר לתכנן למידה מבוססת תוצאות או התנהגויות מסוימות ומוגדרות.

הניסיונות ללמידה אינדוקטיבית או דדוקטיבית נכשלים, מאחר ובמערכת אקוסיסטם אין יכולת לייצר הגדרות ומושגים ארוכי-טווח, ולמידה מבוססת תוכן (הדיסציפלינות הינן זמניות ומשתנות כל הזמן, בזכות הריבוי המערכתי הרבוד). אין גורם מקצועי שבידו להעריך את התנהגות הפרטים לכיוון זה או אחר, ולכן מהות הלמידה צריכה בהכרח להיות שונה. ארבעת יסודות הלמידה/הוראה התפרקו:

1.            תכנית הלימודים לא רלוונטית במציאות תנודתית

2.            המטרות הן חסרות משמעות בסיטואציית אי ודאות

3.            למידה/הוראה הדרגתית לא יכולה להתקיים בסביבה מורכבת ומשתנה

4.            תהליכי הערכה ומשוב לא ניתנים לביצוע במצב של עמימות

יש להפריד בין למידה להוראה וליצור תפישות ומודלים חדשים. ההוראה מאבדת מהרלוונטיות שלה משום שהלומד הופך להיות לומד עצמאי שאינו זקוק למורה. תפישת הלמידה צריכה להשתנות כי תפקיד המלמד משתנה. הלמידה באקוסיסטם מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות קיימים. ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות פיתח את מודל למידת נחי"ל Swarm Learning Model למטרה זו. תהליך למידת נחי"ל באקוסיסטם מבוסס ברובו על חוסר היכולת להבין תופעות מורכבות, דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן (אין כללים וחוקים קבועים ואם הם קיימים הם משתנים תדיר). גישה זו מציגה למידה מסוג אחר: למידת נחי"ל- למידה בפועל, המבוססת על מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות באקוסיסטם. זו למידה מסוג אחר: היא למידה רב-שכבתית (נחילים).

פירוט מאפייני למידת נחי"ל:
נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות
חיפוש: Searching דרך הקשבה חוץ ותוך אישית
יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות
למידה מותאמת: Adaptive learning תוך שיתופיות

נוכחות (השתתפות): הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה.

בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר להיות נוכח במצב החדש. הוא מבין שהוא רוצה לשפר, לשמר ולטייב. מתעוררת בו מוטיבציה פנימית לתהליך הלמידה. הוא לא רק נוכח במצב VUCA החדש, לא רק צופה Observer, אלא הוא לוקח עליו אחריות. הוא מבין שהנוכחות שלו חשובה והוא רוצה להיות חלק ממנו, ללמוד אותו ואולי בעתיד אף להשפיע עליו או לשנותו. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן בסיסי למידת נחי"ל. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית. הלומד נוכח במצב VUCA החדש, בתוך זירת התרחשות בזמן אמת. על הלומד להבין גם היכן הנוכחות שלו אינה נחוצה - היכן לא ניתן ללמוד ולהשפיע, כלומר זיהוי זירות התרחשות שאינן רלוונטיות, בהן הניסיון ללמוד יפגע בתהליך הלמידה, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים שלו ושל לומדים אחרים.

חיפוש: הקשבה

בשלב השני באמצעות הקשבה אמיתית חוץ ותוך אישית, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הקשבה חוץ ותוך אישית דורשת מודעות עצמית גבוהה לתהליכים הפנימיים המתרחשים אצל הלומד במקביל לתהליכים החיצוניים. הלמידה מתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ללמידה והעשרה. הלומד מחפש כל הזמן את הזהות האותנטית שלו - הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד שבו, ומניע את המערכת לפעולה. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהות אישית וזהויות משותפות לפרטים השונים. אלו מניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבות מצד שני אחת בשנייה. כוחו של החיפוש הוא בהיותו מאפשר עמימות תחילה ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייה Doing  ובהוויה Being גם יחד: Dobeing. החיפוש הוא תוך כדי תנועה במרחב ה-VUCA החדש. התנועה יכולה להיות גם במרחב הפיסי/וירטואלי אך גם פנימה והחוצה.

תנודתיות ומורכבות המצב החדש מייצרות תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן משפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. תוצר שלב החיפוש הוא זיהוי מאפיינים, מגמות חדשות, הזדמנויות ופערים אשר מתהווים תוך כדי השינוי במצב VUCA החדש.

יצירתיות (שִיוּם -  Naming):

היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה. ללא יצירה לא תיווצר למידה חדשה, ועקב כך גם לא תשתפר הזהות האישית של הלומד. התוצר המשמעותי ביותר של שלב היצירה (שִיוּם -  Naming) הוא שפה חדשה, מילון מונחים חדש, המתאר בצורה מדויקת יותר את מצב VUCA החדש. מילון המונחים החדש מגדיר את תנודתיות ומורכבות המצב החדש. הוא נותן מענה לאי ודאות ולעמימות ומייצר תרבות חדשה. השפה המבוססת על מִנּוּחַ, מַעֲרֶכֶת הַמֻּנָּחִים (טרמינולוגיה) חדשים, המעצבת התנהגויות חדשות. השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה ולמידה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר ולזהות מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני. היצירה מושפעת בעיקר מה"מיוחד" שבכל לומד, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות החדשות בהתהוותן. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך ומתוצרי הלמידה למשך זמן ארוך יותר, לפני שהמגמות תשתננה או תעלמנה.

למידה אדפטיבית: שיתופיות

בשלב האחרון במודל נחי"ל, הלומד מיישם בעצמו את תוצרי הלמידה המותאמת למצב החדש תוך שיתוף הקבוצה/קהילת הלומדים, בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית מותאמת מצב VUCA חדש : זיהוי של המגמה הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה כך שהוא מייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. בכדי שיהפוך למורה דרך, מתווה דרך חדשה, עליו לשתף את הסובבים אותו בתהליך הלמידה שחווה ובתוצריו. הוא ילמד אותם את מילון המונחים החדש שיצר, אופן השימוש בו ומהי ההתנהגות החדשה המצופה בהתאם. בדרך זו הוא משפיע, מעצב ומוביל במצב VUCA החדש.

הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב השינוי המואץ באקוסיסטם, אשר גובר עם הצורך בשינויים הסתגלותיים. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ולכן על חדשנות הלומד להיות מתוגמלת בהתאם.

ככל שהלומד לקח אחריות גבוהה יותר על מצב VUCA החדש, חיפש וזיהה מגמות, הזדמנויות ופערים חדשים, תוך הקשבה פנימית וחיצונית, יצר מושגים חדשים ותאר בעזרתם בצורה מדויקת את מציאות חדשה, לימד את האחרים והשפיע על התנהגותם, הוא הצליח יותר בלמידת נחי"ל.

סיכום

למידת נחי"ל- נוכחות, חיפוש, יצירה, למידה מותאמת היא למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות מצב VUCA החדש. למידת נחי"ל מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. זהו ניסיון פרדוקסאלי לשרטט קווים גנריים ללמידה בסביבה שהינה תמיד סינגולארית: ייחודית וראשונית. לכן, יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם במצב VUCA החדש והמאפיינים האמורים, אנחנו ניצבים בפני אתגר חינוכי נרחב- חתירה מתמדת למעורבות וללמידה מותאמת, על מנת לרתום ולהניע מגמות, שילבשו צורות למידה שונות בעזרת למידת נחי"ל.