MABAT AL for spiritual Education
מב"ת על לרוחניות בחינוך
מטרת החינוך במאה ה-21 היא גיבוש הזהות,
המשמעות והאמונה העצמית של הלומד, לשם כך עליו לעבור תהליך חינוכי של מַבָּ"ת עַל- התבוננות פנימית. המודל פותח ע"י ניר גולן, איש חינוך ומנהיגות ומלווה רוחני מוסמך. התהליך החינוכי מסייע ללומד
לגבש את "עמוד השדרה" שלו, "רוח האדם" שבו, המצפן האישי, בכדי
לנווט בבטחה בגלים הסוערים של המציאות המשתנה. ארבעת ממדי מַבָּ"ת עַל יוצרים פירמידה משולשת- אַרְבָּעוֹן- גוף
הנדסי זה נחשב לאחד הגופים החזקים בטבע- המשולש ידוע כצורה הכי יציבה בטבע ולכן
פירמידה משולשת היא החזקה מבין הגופים ההנדסיים. לצירוף "רוח האדם"
משמעויות רבות ואנו מתכוונים למונח "רוח" בהשאלה: נפש, נשמה או שם כולל
ומקיף לתכונות ולחוויות נפשיות שונות כגון רגש, רצון, אופי, כוונה, נטייה (מילון אבן שושן, ערך
"רוח").
מַבָּ"ת עַל מלווה תהליך רוחני של התבוננות פנימית. כאשר
אנו באים להגדיר מהי "רוחניות", נאמץ את ההגדרה של רוחניות שהתקבלה
כבסיס לעבודה משותפת בכנס הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית
בשנת 2009 ע"י Puchalski וחבריו : "רוחניות היא המרכיב של האנושיות, המתייחס
לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור
שלהם לרגע, לעצמם, לבני אדם אחרים, לעולם, למשמעות שמעבר, ואף למקודש".
ארבעת קודקודי מודל מַבָּ"ת עַל באים לידי ביטוי
בהגדרה:
משמעות- חיפוש אחר משמעות וייעוד
בין אישי- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם
תוך אישי- חיבור לרגע, לעצמי
על "מעבר"/נשגב/עליון-
חווית החיבור למשמעות שמעבר, ואף למקודש
חיבור רב-ממדי לפי מודל מַבָּ"ת עַל נחווה על ידי
הלומד כמוביל למפגש מחודש ואופטימי עם העצמי על רבדיו, לתחושת העצמה אישית
ולגילויי עצמות וכוחות חיים, יחד עם יכולת להגיע למקומות של שקט ושלווה פנימיים
וקבלת הקיים. רק במידה וכל
הקודקודים איתנים, הפירמידה מייצרת חוסן נפשי גמיש. המטרה היא לסייע ללומד להפוך
להיות אדם יציב, נטוע, בעל חוסן נפשי, המשתמש במודל מַבָּ"ת עַל ללמידה לאורך
כל חייו.
בהגדרה זו טמונה הנחת היסוד, שלכל אדם עולם רוחני משלו המתפתח ומשתנה
במהלך חייו. אותו רובד בזהותו ניזון מחינוכו, מתרבותו, מחוויותיו ומחיפושו האישי.
כדי להבהיר רוחניות מהי, נחלק את מרחב הרוחניות
לשלושה תחומים:
1.
תהיות קיומיות המתייחסות לזהות האישית, למשמעות
החיים ולסוגיות כגון: סבל, מוות, אשמה, סליחה, השלמה,
חופש, אחריות, תקווה וייאוש, אהבה ושמחת חיים.
2.
עמדות ערכיות המתייחסות למה חשוב לאדם כגון: יחסי
אנוש, משפחה, חברים, עבודה, טבע, אומנות ותרבות, מוסר,
אתיקה והחיים עצמם.
3.
תפיסות דתיות הכוללות אמונה, אורח חיים, מנהגים וקשר עם האלוהות.
פירוט ממדי המודל:
משמעות
משמעות, אמונה, תפיסת עולם, פרספקטיבה, רבדים
המשמעותיים ללומד. לעתים, זו משמעות קוגניטיבית ומופשטת, הנאמרת או נלמדת גם
באמצעות ספרות עיון או שירה.
בין אישי
מרחב אינטימי ובטוח,
לביטוי של הלומד בצורה החופשית מביקורת או שיפוטיות. מפגש בין-אישי זה מרכך את
חוויית הבדידות ומאפשר ביטוי והקשבה הנותנים ערך ומשמעות לחוויות החיים: חיבור זה
בא לידי ביטוי בחוויות המשתתפים, כעיסוק במהות של הקיום האנושי עבור האדם.
תוך אישי
חיבור בין הלומד
לעולמו הפנימי, אשר מתאפשר בזכות המסע. שיחה פנימית, המאפשרת מפגש עם ה"עצמי".
זאת, דרך השיתוף העמוק והאותנטי, השגה של שקט למול הסערות הפנימיות והחיצוניות, חיבור
לכוחות ולאוצרות פנימיים של תקווה ואמונה וחיבורים לזולת משמעותי. כל אלו יש בהם
מן ההתפתחות והלמידה.
על "מעבר"/נשגב/עליון
החיבור עם ”המעבר“ מתאפיין באיכויות טרנסנדנטליות ובחיבור למשאבים רוחניים; חיבור החורג מעולם החומר הממשי של כאן ועכשיו ומאפשר נקודת מבט על חדשה וכוללת יותר, שיש בה מן הנחמה והמשמעות. בהקשר זה עלו איכויות, כגון תחושת הוליזם של גוף-נפש, היחיד-הכלל, שיח על משאבים רוחניים, כוח עליון ואלוהות.
החיבור עם ”המעבר“ מתאפיין באיכויות טרנסנדנטליות ובחיבור למשאבים רוחניים; חיבור החורג מעולם החומר הממשי של כאן ועכשיו ומאפשר נקודת מבט על חדשה וכוללת יותר, שיש בה מן הנחמה והמשמעות. בהקשר זה עלו איכויות, כגון תחושת הוליזם של גוף-נפש, היחיד-הכלל, שיח על משאבים רוחניים, כוח עליון ואלוהות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה