The Spiritual Care giver as an essential worker

המלווה הרוחני כ"עובד חיוני" מול גל האבטלה

אנחנו במשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות ישראל אך לא פחות במשבר הרוחני הגדול בתולדות המדינה. הקורונה מכווצת את המשק הישראלי אך כיצד היא משפיעה על "רוח האדם" המובטל?

ההיבט הרוחני של האבטלה בא לידי ביטוי במודל מַבָּ"ת-עַל:

המודל מתאר ארבעה ממדים רוחניים אשר נפגעים כתוצאה מן האבטלה הגואה ומשפיעים אישית, משפחתית, חברתית ולאומית. כאשר אנו באים להגדיר מהי "רוחניות", נאמץ את ההגדרה של רוחניות שהתקבלה כבסיס לעבודה משותפת בכנס הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית בשנת 2009 ע"י ד"ר  Puchalskiושותפיה: "רוחניות היא המרכיב של האנושיות, המתייחס לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור שלהם לרגע, לעצמם, לבני אדם אחרים, לעולם, למשמעות שמעבר, ואף למקודש".

ארבעת קודקודי מודל מַבָּ"ת-עַל באים לידי ביטוי בהגדרה:

משמעות- חיפוש אחר משמעות וייעוד

בין אישי- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם

תוך אישי- חיבור לרגע, לעצמי

על "מעבר"/נשגב/עליון- חווית החיבור למשמעות שמעבר, ואף למקודש

פסיכולוגים וסוציולוגים זיהו כבר בתקופת השפל הגדול בארה"ב כי אבטלה גורמת לנזק רוחני. פסיכולוגים התייחסו לקשר בין אבטלה שלא מרצון לבין בריאות נפשית במספר דרכים, ביניהן התפתחות פסיכוסוציאלית בלתי שלמה (Erikson, 1959), תחושת חוסר אונים הנגרמת מתפיסת היעדר שליטה (Seligman, 1975) וכישלון בהשגת הרווחים הלא כספיים הנלווים לעבודה (Warr, 1987). אריקסון הניח כי אישיות בריאה והתפתחות רגשית בבגרות מבוססות על תחושת האדם כי הוא פועל להעשרת עצמו באמצעות תרומה למשפחתו ולקהילה בה הוא חי- זהו הרכיב של המשמעות והבין אישי לפי מודל מַבָּ"ת-עַל. בהיעדר תנאים אלו הערך העצמי נתון בסכנה באופן שמעורר חרדה וספקות עצמיים- כאן בא לידי ביטוי הרכיב של תוך אישי במודל. Seligman טען כי תחושת חוסר אונים מתעוררת כאשר אנשים מאמינים כי יש להם השפעה מועטה בלבד על מאורעות משמעותיים בחייהם כהשגת עבודה משמעותית. לטענתו, חוסר אונים ממושך יכול להוביל לדיכאון. Jahoda טען כי אבטלה היא הרסנית מבחינה פסיכולוגית מאחר והיא מונעת מהאדם רווחים משניים הנלווים לעבודה כסדר יום מובנה, חוויות משותפות עם קולגות וביסוס סטטוס חברתי. לכן כל מובטל זכאי לליווי רוחני על ידי מלווה רוחני מוסמך אשר יסייע לו לגלות את הכוחות הפנימיים הקיימים בו ולחזק את "החוסן הגמיש"- resilience שלו.

חיבור רב-ממדי לפי מודל מַבָּ"ת-עַל נחווה על ידי האדם כמוביל למפגש מחודש ואופטימי עם העצמי על רבדיו, לתחושת העצמה אישית ולגילויי עצמות וכוחות חיים, יחד עם יכולת להגיע למקומות של שקט ושלווה פנימיים וקבלת הקיים. רק במידה וכל הקודקודים איתנים, הפירמידה מייצרת חוסן נפשי גמיש. המטרה היא לסייע ללומד להפוך להיות אדם יציב, נטוע, בעל חוסן נפשי, המשתמש במודל מַבָּ"ת-עַל ללמידה לאורך כל חייו, גם כשאינו מובטל.

בהגדרה זו טמונה הנחת היסוד, שלכל אדם עולם רוחני משלו המתפתח ומשתנה במהלך חייו. אותו רובד בזהותו ניזון מחינוכו, מתרבותו, מחוויותיו ומחיפושו האישי.

סקירת המשברים הכלכליים של מדינת ישראל בליווי המשמעויות הפסיכו-רוחניות:

המיתון של 1966: המשבר הכלכלי הראשון בישראל זכה לכינוי "המיתון", למרות שאחריו היו עוד מיתונים. אחרי צמיחה בשיעורים דו-ספרתיים שאפיינה את ראשית שנות ה-60, נעצרה הצמיחה במשק הישראלי בבת אחת ב-1966. התהליך הפסיכו-רוחני של שבר האבטלה מאופיין בתחילתו בתחושת הלם אך האדם עדיין אופטימי ולא חש שבור. ככל שהאבטלה מתמשכת, האדם הופך פסימי, סובל ממצוקה ניכרת ולבסוף הופך פטאלי לגבי הסיטואציה ומסתגל אליה בלית ברירה. בהתאם, מובטלים לאורך זמן צפויים לסבול מפגיעה בבריאות הנפשית על רקע העלייה ברמות החרדה, התסכול, האכזבה, הניכור והדיכאון. רגשות אלו עשויים להיות עוצמתיים במיוחד בקרב מובטלים אשר אחראיים לפרנסתם של בני משפחה נוספים ובקרב אלו שחוו עצמם כמצליחים ובעלי יכולת בתחומים דומים כבית הספר או עבודות קודמות.

אינפלציית 1984: ההיפר-אינפלציה. שנת 1984 הסתיימה באינפלציה של 445% - נתון שהציב את ישראל במקום מכובד גם בהשוואה בינלאומית. האינפלציה הכניסה את המשק הישראלי לסחרור של העלאות שכר ופיחותים בשער השקל, המטבע החדש שהחליף את הלירה ב-1980. המובטל במצב כזה חווה בדרך כלל ירידה בסיפוק בחיים וירידה בערך עצמי, עוסק הרבה בנושא, או נמנע באופן קיצוני מלגעת בנושא, חווה חרדה, מצבי דיכאון שונים, נוטה להסתגרות, כעסים, התפרצויות ואף עלול להגיב באלימות.

משבר 2002: המשבר הכלכלי של 2002 פרץ לאחר צמיחה מהירה בסוף שנות ה-90, שהסתיימה בפיצוץ בועת הדוט-קום בארה"ב ברבעון הראשון של 2000. השפעות המשבר העולמי על המשק הצטרפו לאינתיפאדת אל-אקצה שפרצה בספטמבר 2000, וגרמו לכך שלראשונה מאז הקמת המדינה רשם המשק ב-2001 צמיחה שלילית של 0.8%. היות והעבודה מרכזית בחיי רוב האנשים, החוויה של האובדן היא לא אחת כוללנית. כאשר אחד מחברי המשפחה אינו עובד לאורך זמן, סכנת השחיקה הנפשית עולה. המשפחה: חווה ירידה בערכה, בידוד חברתי, עלולים להתפתח מתחים, היחסים מתערערים, אין התגייסות לסיוע לחברי המשפחה, רמת הביקורתיות עולה, ללא קשר ליכולת תפקוד חבריה. ישנם דיווחים על עליה ברמת האלימות במשפחה.

משבר האשראי 2008: בדומה למשבר הקורונה, גם משבר האשראי העולמי לא פרץ בישראל. המשבר, שהחל באגרות חוב סאב-פריים בארה"ב, הגיע לשיא באוקטובר 2008 עם התמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והלאמתם של גופים פיננסיים "גדולים מכדי ליפול". במקרה כזה גם על בת/בן הזוג מוטל עומס מעשי ורגשי רב. לא אחת הם חווה בדידות בהיות המובטל מסוגר בעצמו ועסוק בצרותיו. הילדים: חוששים מעוני, רעב, מצורך ללבוש בגדים ישנים, חוששים שילעגו להם, מתביישים. חווים לא אחת אלימות מצד ההורים. תפקוד הילדים בבית הספר יורד, ילדים עלולים להיגרר להתנהגויות עברייניות ואלימות. 

פירוט ממדי מודל מַבָּ"ת-על לליווי רוחני כמענה למשבר האבטלה בעידן הקורונה:

משמעות

מתן משמעות, אמונה, תפיסת עולם, פרספקטיבה, רבדים המשמעותיים למובטל. לעתים, זו משמעות קוגניטיבית ומופשטת, הנאמרת או נלמדת גם דרך עולם היצירה והאומנות.

בין אישי

יצירת מרחב אינטימי ובטוח, לביטוי של המובטל בצורה החופשית מביקורת או שיפוטיות. מפגש בין אישי, פרטני או קבוצתי, מרכך את טראומת האבטלה והבדידות, מפחית תחושות אשמה ובושה הכרוכות במצב זה, ומפנה מקום למציאת ערך ומשמעות בחוויית הקיום האנושי של המובטל.
מפגש עם מלווה רוחני מאפשר ביטוי והקשבה הנותנים ערך ומשמעות לחוויות החיים: חיבור זה בא לידי ביטוי בחוויות המשתתפים, כעיסוק במהות של הקיום האנושי עבור האדם.

תוך אישי

חיבור בין המובטל לעולמו הפנימי, אשר מתאפשר בזכות הליווי הרוחני. שיחה פנימית, המאפשרת מפגש עם ה"עצמי". זאת, דרך השיתוף העמוק והאותנטי, השגה של שקט למול הסערות הפנימיות והחיצוניות, חיבור לכוחות ולאוצרות פנימיים של תקווה ואמונה וחיבורים לזולת משמעותי. כל אלו יש בהם מן ההתפתחות והלמידה.

על "מעבר"/נשגב/עליון
החיבור של המובטל עם ”המעבר“ מתאפיין באיכויות טרנסצנדנטליות ובחיבור למשאבים רוחניים; חיבור החורג מעולם החומר הממשי של כאן ועכשיו ומאפשר נקודת מבט על חדשה וכוללת יותר, שיש בה מן הנחמה והמשמעות. זהו שיח על משאבים רוחניים, כוח עליון ואלוהות.

לסיכום:

·       האבטלה גורמת טראומה עמוקה, בדומה לטראומה שחווה אדם בעקבות התאלמנות או גירושין. העבודה משמשת כתעודת זהות חברתית, ואובדן עבודה פוגע בזהות האישית, בדימוי העצמי ובביטחון העצמי- כל רכיבי מודל מַבָּ"ת עַל נפגעים.

·       המובטלים מדווחים על בדידות נוראה, חוסר יכולת לשתף במצוקתם ולקבל עידוד ממכרים וחברים, מהמשפחה המורחבת, ולעתים קרובות אפילו מהמשפחה הקרובה. חברי הקהילה שבה מצויים מובטלים רבים מאוימים מן האפשרות להיכנס למעגל האבטלה, ורמת המתח הבין אישי והתוך אישי עולה.

·       בממד ה"על"/הנשגב/האמונה: יש נטייה לאבד ערכים, ולחוות חוויה של אובדן דרך. כל הסימנים מעידים על צורך בתמיכה ומתן מענה דרך ליווי רוחני.

·       המשבר הרוחני גדל ככל שהאבטלה מחריפה: האבטלה מגדילה פערי הכנסה, ומרחיבה אי שוויון בשכר אפילו בקרב אוכלוסיית המועסקים. העמקתה מגדילה את החרדה בקרב המועסקים, וגורמת גם להם לחוות חלק מהנזקים הבריאותיים והנפשיים שמאפיינים מובטלים.

·       האבטלה בעקבות מגפת הקורונה אינה תופעת טבע. מחירה החברתי עצום, ואסור שנסכים לשלמו. עלינו להתייחס לממד הרוחני של משבר הקורונה ולא רק לממד העסקי.

·       מודל מַבָּ"ת עַל מסייע לנו לזהות את סימני השבר ב"רוח האדם" המובטל. במצב של שבר שכזה, תפקיד המלווה הרוחני הוא קריטי והוא הופך להיות "עובד חיוני". 

·       עלינו להקים מיד מערך תומך של מלווים רוחניים המוגדרים כ"עובדים חיוניים", בכדי למנוע נזק רוחני ארוך טווח ובלתי הפיך ברוב אישי, משפחתי, חברתי, לאומי וב"רוח האדם" בכלל.