And I am Om

 וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩  אוֹם

על פי מזמור בריג ודה, עוד לפני שנוצר העולם, הברהמן חשב; מהמחשבה הזו נוצרה ויברציה שנשמעה כ"אום", כלומר אום הוא היצירה הראשונה שיצר הברהמן, וכאשר נוצר העולם, האום ליוה אותו. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.

הצליל העתיק והקדוש ביותר בהודו הוא אום, המסמל את המוחלט. הוא נחשב כצליל פעימתו של היקום כולו. בוודות מסופר  כי העולם הוא תוצר של רטט או הדהוד של צליל וכי לקול יש השפעה על התודעה ולכן יש המפרשים את המילה אום בתור "הנני". בתרבות ההודית, האום היא הבריאה הראשונה, היא אלוהים והיא היצירה כולה.
"וְאַחַר הָרוּחַ - רַעַשׁ,
    וְאַחַר הָרַעַשׁ - אֵשׁ,
    וְאַחַר הָאֵשׁ - קול דְּמָמָה דַקָּה." (מלכים א' ט"ו י"א - י"ב)
אוֹם.
היא נחשבת למנטרה החשובה והאוניברסלית ביותר. זו מנטרה המהדהדת ביקום ובמצב של מדיטציה עמוקה ניתן לשמע אותה.
אטמן (סנסקריט: आत्मन्), היא מילה בסנסקריט שפירושה "העצמי הפנימי" או "נשמה". אומרים חז"ל כי ה"אני"– עצמיות האדם, היא בחינה רוחנית ממוצעת בין הנשמה והגוף והיא נקראת בלשון החכמים "רוח" כמו שנאמר (בראשית ב ז): "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה".
בפילוסופיה ההינדית, במיוחד באסכולת הודנטה של ההינדואיזם, האטמן הוא העיקרון הראשוני האני האמיתי של האדם מעבר להזדהותו עם תופעות, מהותו של האדם. על מנת להגיע לשחרור, אדם חייב לרכוש ידע עצמי (אטמה ג'נאנה), ולהגיע לתובנה שהאני האמיתי של האדם (אטמן) זהה עם ברהמן (העצמי הנשגב, האלוהות).
אל הוודות עצמן מתייחסים כאל מנטרות, מנטרה הינה צירוף של מספר מילים או צלילים, כאשר הגיה חוזרת של המנטרה נחשבת ככלי המוביל לגאולה, באמצעות ריכוז התודעה בה והכוח הטמון בצלילים ובמילים.