Mishkan Halev
משכ"ן הלב
מטרת החינוך במאה ה-21 היא גיבוש
הזהות, המשמעות והאמונה העצמית של הלומד, לשם כך עליו לעבור תהליך חינוכי במשכ"ן הלב- התבוננות
פנימית. התהליך החינוכי מסייע ללומד לגבש את "עמוד השדרה" שלו,
"רוח האדם" שבו, המצפן האישי, בכדי לנווט בבטחה בגלים הסוערים של
המציאות המשתנה. לצירוף "רוח האדם" משמעויות רבות ואנו מתכוונים למונח
"רוח" בהשאלה: נפש, נשמה או שם כולל ומקיף לתכונות ולחוויות נפשיות
שונות כגון רגש, רצון, אופי, כוונה, נטייה (מילון אבן שושן, ערך "רוח").
משכ"ן הלב מלווה תהליך רוחני של התבוננות פנימית. כאשר אנו באים להגדיר מהי
"רוחניות", נאמץ את ההגדרה של רוחניות שהתקבלה כבסיס לעבודה משותפת בכנס
הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית בשנת 2009 ע"י Puchalski וחבריה: "רוחניות
היא המרכיב של האנושיות, המתייחס
לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור
שלהם לרגע, לעצמם, לבני אדם אחרים, לעולם, למשמעות שמעבר, ואף למקודש".
משמעות- חיפוש אחר משמעות וייעוד
שייכות- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם
כוונה - חיבור לרגע, לעצמי
נשגב- "מעבר"/עליון- חווית
החיבור למשמעות שמעבר, ולמקודש
חיבור רב-ממדי לפי מודל משכ"ן הלב נחווה על ידי
הלומד כמוביל למפגש מחודש ואופטימי עם העצמי על רבדיו, לתחושת העצמה אישית
ולגילויי עצמות וכוחות חיים, יחד עם יכולת להגיע למקומות של שקט ושלווה פנימיים
וקבלת הקיים. רק במידה וכל הקודקודים איתנים, הפירמידה מייצרת חוסן נפשי גמיש.
המטרה היא לסייע ללומד להפוך להיות אדם יציב, נטוע, בעל חוסן נפשי,
המשתמש במודל משכ"ן הלב ללמידה לאורך כל חייו.
בהגדרה זו טמונה הנחת היסוד, שלכל אדם
עולם רוחני משלו המתפתח ומשתנה במהלך חייו. אותו רובד בזהותו ניזון מחינוכו,
מתרבותו, מחוויותיו ומחיפושו האישי.
כדי להבהיר רוחניות
מהי, נחלק את מרחב הרוחניות לשלושה תחומים:
1. תהיות
קיומיות המתייחסות לזהות האישית, למשמעות החיים ולסוגיות כגון: סבל, מוות, אשמה, סליחה, השלמה, חופש,
אחריות, תקווה וייאוש, אהבה ושמחת חיים.
2. עמדות
ערכיות המתייחסות למה חשוב לאדם כגון: יחסי אנוש, משפחה, חברים, עבודה, טבע, אומנות ותרבות, מוסר, אתיקה והחיים
עצמם.
3. תפיסות
דתיות הכוללות אמונה, אורח חיים, מנהגים
וקשר עם האלוהות.
פירוט ממדי
המודל:
משמעות
משמעות, אמונה, תפיסת עולם,
פרספקטיבה, רבדים המשמעותיים ללומד. מידת רלוונטיות העולם ללומד. לעתים, זו משמעות
קוגניטיבית ומופשטת, הנאמרת או נלמדת גם באמצעות ספרות עיון או שירה.
שייכות
מרחב אינטימי ובטוח, לביטוי של הלומד
בצורה החופשית מביקורת או שיפוטיות. מפגש בין-אישי זה מרכך את חוויית הבדידות
ומאפשר ביטוי והקשבה הנותנים ערך ומשמעות לחוויות החיים: חיבור זה בא לידי ביטוי
בחוויות המשתתפים, כעיסוק במהות של הקיום האנושי עבור האדם.
כוונה
חיבור בין הלומד לעולמו הפנימי, אשר
מתאפשר בזכות המסע. שיחה פנימית, המאפשרת מפגש עם ה"עצמי". זאת, דרך
השיתוף העמוק והאותנטי, השגה של שקט למול הסערות הפנימיות והחיצוניות, חיבור
לכוחות ולאוצרות פנימיים של תקווה ואמונה וחיבורים לזולת משמעותי. כל אלו יש בהם
מן ההתפתחות והלמידה.
נשגב
החיבור עם ”המעבר“ מתאפיין באיכויות טרנסנדנטליות ובחיבור למשאבים
רוחניים; חיבור החורג מעולם החומר הממשי של כאן ועכשיו ומאפשר נקודת מבט על חדשה
וכוללת יותר, שיש בה מן הנחמה והמשמעות. בהקשר זה עלו איכויות, כגון תחושת הוליזם
של גוף-נפש, היחיד-הכלל, שיח על משאבים רוחניים, כוח עליון ואלוהות.
חינוך על פי מודל משכ"ן הלב נחווה על ידי הלומד כמפגש מחודש ואופטימי עם העצמי על רבדיו, לתחושת העצמה אישית ולגילויי עצמות וכוחות חיים, יחד עם יכולת להגיע למקומות של שקט ושלווה פנימיים וקבלת הקיים.
5 הנחות יסוד למשכ"ן הלב מבוססות על מדות הראי"ה - ליקוטי בירורי הדרכות מידות חנוכיות לכל נפש ולבני עליה,
מאת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
1. "כל בהירות באה מתוך אמונה, ואמונה מורכבת בהתחלתה מתוך מזג של יראה
ואהבה. והנשמה בפנימיותה מרגשת היא שאמונה יראה ואהבה מיסודם הנם פונים רק אל
הענין האלהי, וכל מה שישנם מדות הללו כלפי ענינים זולתיים אינם כי-אם ע"י
איזו הארה של הניצוץ האלהי המגיע שמה."
- תהליך החיפוש אחר משכ"ן הלב מתחיל בתנועה בין יראה לאהבה. התנועה
מתעוררות מול ההתרחשויות בטבע, ביקום ומעשי האדם.
2. "מי שאור האמונה מתגלה עליו
בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעליתם
ותיקונם, והדרכים של תקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה
שבלבו."
- תהליך משכ"ן הלב הוא אינו נשאר פנימי בלבד, יש לשתף בתובנות
האישית את הכלל/הקהילה (שלב ה"למידה המותאמת" על-פי מודל
נחי"ל). מטרת השיתוף לסייע לסובבים לגלות ולפתח את משכ"ן הלב שלהם. זהו הביטוי המיטבי ל"בין
אישי"- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם, עת הוא הופך להיות "אוהב את
כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל". שלב זה מקביל לשלב ה"אמונה
האוניברסאלית" של פאולר.
3. "את כל המעלות היותר עליונות,
בין המחשבתיות בין ההרגשיות, וגם המעשיות, צריך לקשרן בקשר של האמונה הפשוטה
הקודמת בתמותה בלב נימי הילדות, שבתמציתה הפנימית היא יותר נשגבה מכל מה שנלמד
ונהגה."
- הענווה בתהליך החינוכי נובעת מהנחת היסוד
שכל אדם נולד עם תמצית פנימית של משכ"ן
הלב, שהיא פשוטה אך נעלה יותר מכל
מה שילמד או יאמר בהמשך.
4. "הָאֱמוּנָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה•
לְהַעֲלוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם לְמַדְרֵגַת אֹמֶץ כָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא
לָהּ• מִבַּלְעָדָהּ. אֲבָל בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה• מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא
לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם•, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַּאי. רַכּוּת-הַלֵּב
הִיא מִצַּד עַצְמָהּ אַחַת מֵהַטִּינוֹת•, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּדֶּלֶת
בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל תָּמִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת• לָהּ,
לְקִיּוּמָהּ וּלְשִׁכְלוּלָהּ, מִדָּה זוֹ הַשְּׂנוּאָה כָּל כָּךְ לְכָל
הַחֲפֵצִים בִּגְבוּרָה."
ההתנהגות על פי משכ"ן הלב נעה בין אומץ לרכות-לב. לא ניתן לחנך לגבורה בלי לעסוק בשילוב בין שתיהן
מכיוון שהן משלימות זו את זו.
5. "האמונה הפנימית היא כל-כך
גדולה מן השכל, עד שמי שאינו בעל שכל חפשי באמת מתדמה לו שהיא הפך מהשכל."
- ההכרה הפנימית בעקבות האמונה דורשת מחשבה
גמישה וחופשית המאפשרת הבנה כי האמונה היא כל-כך גדולה מן השכל, ולכן היא
אינה עומדת בסתירה להיגיון או מחשבות רציונאליות אחרות הקיימות במוחו של אדם.
גם אם האמונה היא בלתי רציונלית: חסרת
ביסוס עובדתי או הגיוני- היא אינה עומדת בניגוד לשכל הישר, היא מעבר לו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה