Mabat-al model for analyzing the political war situation in Israel

מב"ת על: ניתוח הנסיבות ואירועי "מלחמת יום ירושלים"

ארבעת הקודקודים במודל מַבָּ"ת-עַל:
משמעות- חיפוש אחר משמעות וייעוד
בין אישי- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם
תוך אישי- חיבור לרגע, לעצמי
על "מעבר"/נשגב/עליון- חווית החיבור למשמעות שמעבר, ואף למקודש

משמעות המצב:
1. משמעות ביטול הבחירות שעליהן הכריז אבו מאזן בגדה המערבית: חמאס תכנן את חגיגות הניצחון בגדה, אך אבו מאזן קלקל את התוכניות. הוא לא התכוון לקיימן והסתמך על כך שישראל לא תאפשר לערביי מזרח ירושלים להשתתף; תירוץ זה איפשר לו להכריז על ביטול הבחירות. ישראל הייתה עסוקה בסבב בחירות רביעי ובניסיונות חוזרים ונשנים להקים ממשלה. משמעות המצב, במיוחד עבור ערביי מזרח ירושלים שחשבו שיוכלו לקחת חלק בבחירות, היא אכזבה נוראית ותסכול. נוצר צורך בקרב הנהגת חמאס לפצות על תחושת הפספוס ולהחזיר את הכבוד האבוד.
2. המשמעות עבור ערביי ישראל: האלימות והפשיעה שמשתוללות באין מפריע ברחוב הערבי גלשו לערים היהודיות. מאות אלפי כלי הנשק הבלתי חוקיים מצאו את דרכם לידיהם של צעירים משולהבים. העולם התחתון מורשה לשלוט בחברה הערבית לאור יום וכמעט ללא חשש. המשטרה חסרת אונים.
3. המשמעות עבור הצעירים הערבים הישראלים (אך ממש לא כולם), נעדרי המנהיגות (אמיצה או אחרת) ונעדרי כל תחושת שייכות למיינסטרים הישראלי, היא על רקע כמעט עשור של שיסוי ושנאה שהנהיגה הממשלה הנוכחית. משבר זהות עמוק ללא יכולת למצוא עוגנים ליצירת חוסן.

בין אישי:
1. בין אישי- רצועת עזה, מצויה במצור כבר שנים, מיליוני בני אדם חיים בה בדוחק ומוחזקים כבני ערובה בידי הנהגה קיצונית. הביטוי הבין אישי נוכח אצל תושבי הדרום, הנושאים על כתפיהם את טעויות ההנהגות בשני צדי הגבול וסובלים במשך שנים מחוויות טראומטיות ופוסט-טראומטיות ללא יכולת להשתקם.
2. בין אישי- חגיגות יום ירושלים הוסיפו דלק למדורה. החיבור בין "צעדת הדגלים" לתפילות בהר הבית יצר הדהוד של מתח ועויינות.

תוך-אישי:
1. תוך אישי- חוסר האחריות של ח"כ איתמר בן גביר בשכונת שייח' ג'ראח. התנהגותו הפרובוקטיבית ללא מודעות או מחשבה על המשמעויות לטווח הקצר ולטווח הארוך. נובעת מציות או בחירה לקול הפוליטי המכתיב את צעדיו.
2. תוך אישי- השקט של מנהיגי החברה הערבית בישראל, ההנהגה הישראלית עצמה ובכירי הדתות כולם. בעקבות השקט לא היה מי שירגיע את הרוחות וינתב את הכעסים.
"אין שוגה גדול מזה אשר אינו עושה דבר משום שביכולתו לעשות רק מעט."
"כדי שהרוע ינצח, די בכך שהטובים ישבו בשקט."
שני ציטוטים של אדמונד ברק (Edmund Burke‏) שהיה מדינאי ופילוסוף אירי־בריטי.

על/ נשגב:
1. נשגב- התזמון של אירועי הר הבית, אל־חרם א־שריף, מסגד אל־אקצא. הערב הקדוש ביותר לכל מוסלמי בחודש הרמדאן, לילת אל־קדר, יום הנכבה וחג שבועות. כל האירועים התרחשו במקביל לשבוע בו צויין יום ירושלים- תיזמון שיש שיאמרו שהוא מקרי- Meaningful coincidences, או שכוח עליון זימן את האירועים. כשזעקות החמאס ברקע על ניסיונות השתלטות ישראלית על המסגד הקדוש כל כך למוסלמים, מילת הפלא "אל־אקצא" מעוררת את ההמון המוסלמי בחודש הרמדאן.

מודל מַבָּ"ת-עַל משמש לניתוח סיטואציה כאוטית באקוסיסטם, ומורכב מארבעה ממדים:
משמעות המצב והאופן בו הוא משפיע על הגורמים השונים.
בין אישי- מערכות היחסים בין הגורמים השונים וההשפעה ביניהם.
תוך אישי- התבוננות פנימית וחשבון נפש למציאת כיוון.
על- נשגב- מעורבותו של כוח עליון במצב.

הניתוח בעזרת המודל עוזר לשהות במורכבות המצב, ולהתגבר על הפחד. 

הכרת הפחד, ההכרות עימו והחקר אותו יוצרים חוויה של ענווה. היהירות המתלווה לעיתים לאידיאליזם נעלמת. כשיש תחושה שהדברים מתפרקים, אינם יציבים ושום דבר לא עובד, אנחנו עשויים לקלוט שאנחנו על סף משהו. 

כאן מודל מַבָּ"ת-עַל מסייע לנו לזהות שאנחנו במקום פגיע ורגיש. יתכן ונסגר או נכעס, כי יש משהו רגיש ופועם בהיעדרה של קרקע יציבה. ברגע בו נשמטת הקרקע היציבה, טמון הפוטנציאל לגילוי הטוב שלנו, הלב נפתח, ומופיעה דאגתנו למי שזקוק לה. דוקא בעיצומו של כאוס, חוסר ודאות, עמימות, חשוב לפתוח את היכולת להירגע. בעזרת מודל מַבָּ"ת-עַל ניתן לפתח עמידה איתנה וחוסן בפני חרדה- זהו הנתיב הסולאגוגי The Soulagogical Path. 

מבוסס על כתבתה של רות וסרמן לנדה/ 14/05/2021 /
"יש לעשות הכל כדי להפריד בין עזה, מזרח ירושלים וערביי ישראל"/ מעריב.