Swarm Learning in Phygital space

למידת נחי"ל במרחב פיזיטלי

מרחב למידה פיזיטלי הוא מושג המתאר מצגת מקוונת המעוצבת כמרחב פיזי – בית ספר, כיתה, מרחב עירוני או מרחב מדומיין (השם פיזיטלי נגזר מהחיבור בין המילים – פיזי ודיגיטלי/ווירטואלי). למידת נחי"ל Swarm Learning בנויה מארבעה שלבים:

שלבי למידת נחי"ל:

·        נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות

·        חיפוש: Searching דרך הקשבה והתבוננות

·        יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות

·        לימוד האחר: Adaptive learning תוך שיתופיות

למידת נחי"ל מבוססת מגוון וקישוריות ולכן מותאמת למרחב למידה פיזיטלי:

• מגוון (diversity) - המערכות והפרטים במרחב הפיזיטלי פועלים כדי לייצר ריבוי של אפשרויות. מציאות זו מובילה להיווצרותו של מגוון גובר של זהויות אישיות וקולקטיביות. המגוון מהווה מנגנון המאפשר הסתגלות מהירה לאור ריבוי נקודות הייחוס הגלומות בו; מנגנוני גיוון (הפריה הדדית בין אלמנטים) מחייבים מרחב פיזיטלי, שמאפשר את הקיום של אופני הוויה being השונים.
• קישוריות (interconnectivity) - פרטים בתוך המרחבים הפיזיטליים יוצרים בניהם מערכות קשרים מרובות, המסתעפות גם לקשרים חוצי מערכות. הקישוריות היא למעשה מגוון הקשרים וההשפעות בין הלומדים השונים במרחב הפיזיטלי. ניתן לחלק את הקישוריות הקיימת לשתי רמות שונות: קישוריות מיידית המתאפיינת ביחסי השפעה הדדיים, צמודים, אינטנסיביים ודינאמיים. קישוריות זו רלוונטית בדרך כלל ליחסים בתוך ה"חדרים/המבנים" במרחב; וקישוריות עקיפה ומתווכת שהינה תוצר של מפגשים בין המערכות עצמן. הקישוריות העקיפה מייצרת קשרי השפעה מתמשכים, אך גם חד צדדיים, מאחר והפרטים במערכות הנפרדות אינם מצויים בעצמם ביחסי גומלין; הקישוריות הפנימית מהווה כר בסיסי ללמידה שמחוללת הסתגלות לשינויים, כאשר היא מאפשרת מעורבות בצורות למידה שונות, זרימה מהירה של ידע ומידע, אך גם מהווה בעצמה - בצורתה ובתכנים שהיא משמרת - זיכרון מערכתי של אופני התמודדות ישנים (זיכרון קולקטיבי).

המרחב הפיזיטלי מוצג כמספר פינות למידה ווירטואליות, בכל אחת מהן מוטמע קישור המוביל לפעילות ספציפית, סינכרונית או א/סינכרונית: חדר הרצאות סינכרוני, סרטון של הרצאה מוקלטת, משחקון דיגיטלי, מבדק מקוון, לוח שיתופי להעלאת תוצרים ועוד. מצופה מהלומד לנווט באופן עצמאי בין מספר פעילויות המתקיימות במקביל או ברצף. מפגש המערכות מייצר מציאות רבודה וסבוכה מאוד, שאינה מאפשרת תחזית או פעולה לינארית להשגת מטרות ממוקדות. יש להפריד בין למידה להוראה וליצור תפישות ומודלים חדשים. ההוראה מאבדת מהרלוונטיות שלה משום שהלומד הופך להיות לומד עצמאי שאינו זקוק למורה. תפישת הלמידה צריכה להשתנות כי תפקיד המלמד משתנה. הלמידה במרחב הפיזיטלי מחייבת גישה או תפישת למידה חדשה, אשר אינה פועלת על-פי מודלים או עקרונות קיימים. המרחב משלב בין פעילויות אישיות לפעילויות בקבוצה או במליאה. חלק מהפעילויות מתקיימות על בסיס טכנולוגיה סינכרונית, דוגמת ZOOM וחלק עם כלים טכנולוגיים אחרים, שמאפשרים מנעד רחב של פעילויות למידה ושימוש מיטבי במרחב. תהליך למידת נחי"ל במרחב הפיזיטלי מבוסס ברובו על מנגנון הובלה עצמי.

פירוט שלבי למידת נחי"ל במרחב הפיזיטלי:
נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות
חיפוש: Searching דרך הקשבה והתבוננות
יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות
לימוד האחר: Adaptive learning תוך שיתופיות

נוכחות: Participating על ידי לקיחת אחריות

המרחב הפיזיטלי מדמה מקום פיזי (ריאלי או מדומיין), שמורכב מחללים שונים, כשבכל אחד מהם מתקיימת פעילות אחרת. הלומדים עוברים באופן עצמאי בין החללים השונים, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע מראש או על פי בחירתם האישית. פעילויות למידה פיזיטליות מתייחסות לאלמנטים שנמצאים בסביבה הפיזית של הלומדים. דבר היוצר חיבור חזק יותר בין הסביבה הדיגיטלית לסביבה הפיזית שלהם ומאפשר לטשטש את הגבול בין שני הממדים. שלב הנוכחות מבוסס חוללות עצמית Self Esteem- היכולת של הלומדים השונים לממש את עצמם באופן עצמאי ולהניע את עצמם לפעולה ולמידה, חיונית ליכולתם להסתגל למציאות המשתנה. בשלב הראשון במודל נחי"ל, הלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה. הוא בוחר להיות נוכח במרחב הפיזיטלי. מתעוררת בו מוטיבציה פנימית לתהליך הלמידה. הוא לא רק נוכח במרחב, לא רק צופה Observer, אלא הוא לוקח עליו אחריות. הוא מבין שהנוכחות שלו חשובה והוא רוצה להיות חלק ממנו, ללמוד אותו ואולי בעתיד אף להשפיע עליו או לשנותו. נוכחות מתמדת ואחריות על ההתרחשויות הן אלו שמאפשרות באופן בסיסי למידת נחי"ל. הנוכחות באזורי ההתרחשות יכולה להיות פיזית או וירטואלית.

חיפוש: Searching דרך הקשבה והתבוננות

השימוש בטרמינולוגיה פיזית יוצר פנייה לכל החושים של הלומדים ומגביר את המעורבות שלהם בסביבה. באמצעות הקשבה אמיתית חוץ ותוך אישית באותם אזורי התחדשות, כשהלומד מקשיב לעצמו ולסביבה, מתחילה הלמידה באופן מעשי. הקשבה חוץ ותוך אישית דורשת מודעות עצמית גבוהה לתהליכים הפנימיים המתרחשים אצל הלומד במקביל לתהליכים החיצוניים. מרחב כזה מזמן גם תחושה של משחק - לא הכל ברור מיד כשנכנסים למרחב הפיזיטלי, בדיוק כמו במרחב למידה פיזי, שזה ביקורנו הראשון בו. הלומדים מתבקשים לחקור את המרחב, לנווט בתוכו ולגלות באופן אקטיבי אילו אפשרויות למידה הוא מגלם בתוכו. כלומר, הלומדים אחראים במידה רבה על תהליך הלמידה שלהם ועל הרכבת חוויית הלמידה האישית, מתוך המגוון המוצע. זה כמובן מתחבר להיבטים של פרסונליזציה ועידוד יכולות של למידה עצמאית. הלמידה מתרחשת במציאות מבוססת חיפוש: איתור הזדמנויות ללמידה והעשרה. הלומד מחפש כל הזמן את הזהות האותנטית שלו - הרצון האמיתי שלו הנמצא במרכז התשוקות, היכולות והמיוחד שבו, ומניע את המערכת ללמידה. פעילות חיפוש מעין זו חייבת להתבסס על זהות אישית וזהויות משותפות לפרטים השונים. אלו מניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבות מצד שני אחת בשנייה. כוחו של החיפוש הוא בהיותו מאפשר עמימות תחילה ביחס למטרות הלמידה ההתנהגותיות-הערכיות. הוא מאפשר לשהות בו-זמנית בעשייה Doing  ובהוויה Being גם יחד: Dobeing. החיפוש הוא תוך כדי תנועה במרחב הפיזיטלי. התנועה יכולה להיות גם במרחב הפיסי/וירטואלי אך גם פנימה והחוצה.

יצירה: Naming שיום דרך יצירתיות

היצירה מהווה את הבסיס לשלב השלישי של מודל נחי"ל. בעזרתה הלומד מגדיר, מדייק ומשיים את תוצרי הלמידה. ללא יצירה לא תיווצר למידה חדשה, ועקב כך גם לא תשתפר הזהות האישית של הלומד. התוצר המשמעותי ביותר של שלב היצירה (שִיוּם - Naming) הוא שפה חדשה, מילון מונחים חדש, המתאר בצורה מדויקת יותר את הלמידה במרחב. מילון המונחים החדש מגדיר את תנודתיות ומורכבות הלמידה החדשה. הוא נותן מענה לאי ודאות ולעמימות ומייצר תרבות חדשה. השפה המבוססת על מִנּוּחַ, מַעֲרֶכֶת הַמֻּנָּחִים (טרמינולוגיה) חדשים, המעצבת התנהגויות חדשות. השינוי המואץ יוצר יתרון ברור למי שכלומד מתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות במרחב הפיזיטלי. המשגת ההתנהגויות תורמת גם היא להתהוות ההתנהגויות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. כך נוצר מנגנון חדש של למידה מייצרת מציאות. היכולת לאתר ולזהות מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות נוכח"). הלמידה מושפעת בעיקר מה"מיוחד" שבכל לומד, ומה שעוזר ליצירה מותאמת מציאות הוא המשגת המגמות החדשות בהתהוותן. ככל שהלומד יזהה וייצור מענה מוקדם יותר, הוא יוכל ליהנות מהתהליך ומתוצרי הלמידה למשך זמן ארוך יותר.

לימוד האחר: Adaptive learning תוך שיתופיות

המרקם (Web) הינו התהוות של פרטים היוצרים קישוריות בתוך הרשת (Net), קרי המערכות המהוות את המרחב הפיזיטלי. בשלב האחרון במודל נחי"ל, הלומד מיישם בעצמו את תוצרי הלמידה המותאמת למצב החדש תוך שיתוף הקבוצה/קהילת הלומדים, בתהליך הלמידה שעבר ובתוצריו. למידת נחי"ל היא למידה אדפטיבית מותאמת: זיהוי של המגמה הנוכחית (שייתכן שתשתנה או תהפוך ללא רלוונטית תוך זמן קצר), המשגתה, והפיכתה למציאות חדשה. למידה זו מתאפיינת בחיבור הנוצר בו-זמנית בין הפרקטיקה לתיאוריה או בין האקדמיה לשדה. זהו מצב Dobeing = "הוויה מעשית", המשלב בו-זמנית בין העשייה Doing להוויה Being. כיום, במציאות של שינויים מואצים, ישנו יתרון ברור ללומד המתעשת ראשון ומתמודד עם המציאות החדשה בכך שהוא מייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. כדי שיהפוך למורה דרך, מתווה דרך חדשה, עליו לשתף את הסובבים אותו בתהליך הלמידה שחווה ובתוצריו. הוא ילמד אותם את מילון המונחים החדש שיצר, אופן השימוש בו ומהי ההתנהגות החדשה המצופה בהתאם. בדרך זו הוא משפיע, מעצב ומוביל במרחב הפיזיטלי. ללומד יש אוטונומיה הסתגלותית רבה, שמאפשרת שינוי במיצוב היחסי שלו. המיקום הפיזיטלי בו נמצאים הלומדים משפיע גם על מידת הפניות הרגשית ללמידה ולכן כדאי לקחת בחשבון את ההבדלים בין המיקומים של הלומדים ולהתייחס לכך הן בהקשר של מבנה יום הלמידה והן בהקשר של פעילויות הלמידה במרחב.

הערכת הלמידה בלמידת נחי"ל מבוססת יכולת הסתגלות חדשנית: תהליך ההערכה והתגמול צריך להיות מותאם לקצב למידת נחי"ל במרחב הפיזיטלי. לא ניתן לבצע הערכת תוצרים או התנהגויות, בצורה מדידה כמותית או איכותית. הגישה החדשה להערכת למידה תלויה בחדשנות הלומד. חדשנות הלומד היא יכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות- למציאות, ולכן על חדשנות הלומד להיות מתוגמלת בהתאם.

ככל שהלומד לקח אחריות גבוהה יותר על הלמידה במרחב הפיזיטלי, חיפש וזיהה מגמות, הזדמנויות ופערים חדשים, תוך הקשבה פנימית וחיצונית, יצר מושגים חדשים ותאר בעזרתם בצורה מדויקת את המציאות החדשה, לימד את האחרים והשפיע על התנהגותם, הוא הצליח יותר בלמידת נחי"ל.

סיכום

למידת נחי"ל- נוכחות, חיפוש, יצירה, לימוד האחר במרחב הפיזיטלי היא למידה מסוג אחר: היא למידה בפועל, מבוססת מנגנון הובלה עצמי, המותאם למציאות המרחב. למידת נחי"ל מחייבת נוכחות ומעורבות. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן למידה משמעותית. על הלומד להיות חלק מההתרחשות ובעל יכולת להשפיע עליה- המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת ללומד במהלך ההתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. יש לבחון את ההגדרה החדשה ללמידה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. לאור ההשתנות המתמדת של המרחב הפיזיטלי והמאפיינים האמורים, אנחנו ניצבים בפני אתגר חינוכי נרחב- חתירה מתמדת למעורבות וללמידה מותאמת מרחב פיזיטלי, על מנת לרתום ולהניע מגמות, שילבשו צורות למידה שונות בעזרת למידת נחי"ל.