The Private Soul according to the Soulagogy approach

הנפש הפרטית על פי הגישה הסולגוגית

בתהליך למידה מבוסס הובלת נפש האדם (הגישה הסולגוגית), המחשבות נפתחות מתוך הנפש ומחברות את האדם לעולמו בדרך עשירה, מעודנת ומורכבת: הן מחפשות, מהדהדות, מגלות, משיימות את המציאות וחוזרות אל הנפש בכדי לעצב ולגדל אותה מבחינה רוחנית.

הגדרה מילונית:
כוח חיים, מהות נשגבת המקיימת יצורים חיים ומניעה בעדם וגוועת עמהם בסוף ימיהם. ”וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.“ (בראשית ב, פסוק ז)

הגדרה פסיכולוגית:
אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני, כגון תודעתו הסוביקטיבית. מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.
”אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק טו)

בשפות קדם-שמיות: napš =חיים, נשמה. אשורית: napašu (לנשום), napištu (חיים). באכדית: גיבור המבול השומרי "אוּתְנַ-פִּישְׁתִים" , במשמעות - "מצא או מצאתי חיים"), תיבת נָפִּישְׁתּוּ napištu מצויה גם בכתובות המלכותיים של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי. ערבית: نَفْس ('נַפְס'; נשמה, חיים).

הנפש היא לעולם בלתי חומרית, ובמהותה העצמית היא מעבר לחומר, לכן אין לתפוש את הנפש המצויה בגוף כמהות מוגדרת, נקודתית הכלואה בתוכו, אלא כקו מתמשך של הוויה רוחנית, הנמשך מן המקור הכולל של הנפשות כולן אל עבר הגוף המסוים של אדם מסוים אחד. זוהי הנפש הפרטית הייחודית לכל אדם.

הנחת היסוד היא שכל נפש פרטית היא מיוחדת במינה (מודל הבש"ם), קריא, אין שניה לה מבחינת מהותה, יכולתה והשגיה. לכל נפש יש את הבש"ם הייחודי לה. החינוך הסולגוגי מחפש אצל כל לומד את מהות/ הווית הנפש הפרטית שלו, יכולותיה על פי מאפייניה ובהתאם, לאן היא שואפת להגיע ומה היא רוצה להשיג. מימוש ההוויה המעשית Dobeing (מרכזו של מודל הבש"ם) מתרחש כאשר יש הלימה בין המהות, היכולות וההשגים של הנפש מבחינה רוחנית. מכיוון שאין שתי נפשות דומות זו לזו בכל, פעולותיהן, תפקידיהן ודרכיהן שונים. לכל נפש פרטית יש את הייחוד שלה, לכן אין נפש אחת יכולה לחוות תהליך למידה זהה לנפש אחרת, או למלא את מקומה של האחרת בשלמות. נקודת הייחוד של כל נפש היא אחת ואין כמותה, ורק היא יכולה למלא את הייעוד השייך לה. מטרת החינוך הסולגוגי היא לסייע ללומד לזהות את ייחודו ולתת לו כלים למלא את ייעודו בעולם.

תהליך ייחוד וייעוד: כלים לחיפוש, זיהוי, ודיוק הייחוד של כל לומד ובנק כלים למימושו. מטרה זו טומנת בחובה הנחת יסוד המובילה לתחושת כבוד כלפי חיי כל אדם. שכן חייו של כל אדם הם דבר שאין לו בעצם תחליף ותמורה; אין אדם שאפשר למלא את מקומו בשלמות.

נפש האדם כשלעצמה, כהוויה עצמאית רוחנית היא בעלת ייחוד מסוים משלה. תפקידה בתוך הבריאה, להתקשר לעולם החומר. בתוך מערכת יחסים מורכבת בין הנפש והעולם החומרי, בפרט בינה ובין הגוף המאכסן אותה, יכולה הנפש להגיע לדרגות גבוהות לאין ערוך מאלו שהיא מצויה בהן במעמדה כמהות מופשטת ומבודדת.