The gospel according to BANI / Nir Golan

הבשורה על פי BANI / ניר גולן

כחודש לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, לאחר שהבנתי שזוהי המציאות החדשה, התחלתי להנחות את כל מפגשי מנהלים בזום. הצורך העיקרי שעלה מן השטח היה להבין איך מנהלים ומובילים תהליכים בעזרת מודל ה- VUCA. המושג הוטבע לראשונה בשנת 1987, תוך התבססות על תיאוריות המנהיגות של וורן בניס Warren Bennis וברט ננוס Burt Nanus - כדי לתאר או לשקף את התנודתיות  (Volatility)חוסר-הוודאות (Uncertainty)  המורכבות (Complexity)  והעמימות  (Ambiguity) בתנאים ובמצב הכללי של ארה"ב. המכללה למלחמת הצבא הציגה/טבעה את מושג ה- VUCA  כדי לתאר את העולם הרב-צדדי ההפכפך יותר, הלא בטוח, המורכב והעמום שנתפס כתוצאה מסיומה של המלחמה הקרה. לימוד המודל סיפק מעט נחמה למנהלים שהשתתפו במפגשים משום שהוא עזר להם לזהות היכן הם ממוקמים במצב החדש. עם הזמן, ככל שהמציאות החדשה הפכה ל"נורמלי החדש"  New Normal - לשגרה, עלה צורך מהמנהלים בשטח במודל אשר יתן מענה מעשי למצב ולא רק יסייע בהכלתו. במקביל, מתרחשים כעת תהליכים מאסיביים שאנחנו עדיין לא יודעים את משמעותם והמערכות אשר אנו סומכים עליהן משתנות כל הזמן. הבנתי שנדרשת שפה אחרת שתסייע למנהלים לבנות בסיס אחר ולפתח גישה חדשה. תפישת ה-VUCA קלעה לאמת בעשורים האחרונים. אך דרך נקודת המבט של ה- VUCA  אנחנו כבר לא יכולים להפיק או לגזור משמעויות שמתאימות למציאות הנוכחית. נראה שאנחנו חווים כאוס גדול יותר הבא לידי ביטוי במורכבות בפוליטיקה, התחממות גלובלית, המגיפה הנוכחית ובתחומי חיים נוספים. לכן עם הפנים לעתיד, אני מציע להחיל את התבנית  BANI  במקום VUCA. יוצר הקונספט הוא ג'אמאיס קאסיו  Jamais Cascio אנתרופולוג, סופר ועתידן אמריקאי, שהציג לאחרונה את התבנית העדכנית BANI באירוע של המכון לעתידנות

 IFTF (Institute of The Future).

המשמעות של כל אות/רכיב בתבנית BANI:

·       שביר  Brittle

·       חרד  Anxious

·       לא קווי  Non-linear

·       לא נתפש/בלתי מובן  Incomprehensible

תבנית ה- BANI מציירת תמונת מצב ברורה כיצד העולם נראה היום והופכת את כל אחד מן הממדים למוחשי וברור יותר:

·       מה שהיה בעבר תנודתי/בלתי יציב חדל להיות אמין.

·       אנשים לא חווים אי-ודאות יותר, הם מרגישים חרדה.

·       המצבים אינם רק מורכבים יותר, הם נשמעים למערכות לא לינאריות-לוגיות.

·       מה שנראה בעבר רב-משמעי ומעורפל נראה היום בלתי מובן או סתום - לא נתפש.

פירוט 4 ממדי ה- BANI

שביר  Brittle

לא ניתן לסמוך על משהו שנתפש שביר או שברירי. "שביר מתפורר בקלות" אומר השיר ולכן הוא יכול להשבר באופן פתאומי, בלתי צפוי- למרות שהוא יכול להראות אמין, גמיש או לא ניתן לשבירה. הוא אפילו יכול להראות כך עד לנקודת השבירה שלא ניתן לצפות אותה מראש. מערכת שברירית יכולה לעבוד בעולם BANI על פני השטח ולהיות במקביל על סף שבירה לתמיד.

בדרך כלל מערכת הופכת להיות שברירית כתוצאה ממיקסום רווחים (לדוגמה "בועת הבורסה" או תחום הנדל"ן)- וזה מתייחס בצורה בסיסית לכל תחומי החיים. בעולם כמו שלנו היום שהכל מחובר- interconnected-  כישלון הרסני שיתרחש במדינה אחת יכול לגרום לאפקט גל בכל העולם, למשל: בתחום אספקת מזון, יצירת אנרגיה והסחר העולמי בכלל. המערכות הקריטיות שלנו תלויות אחת בשניה בצורה חיונית, ואין להם מערכת ביטחון לגיבוי. במציאות שברירית אם אחד הרכיבים יוצא משימוש, יכולות להיות מספר מערכות מושבתות או "אפקט דומינו" לכישלון גורף, המפיל את המערכות אחת אחרי השניה.

חרד  Anxious

לאור הנאמר בסעיף הקודם, מתבקש שהאות הבאה בתבנית  BANI תתעסק בחרדה. אם אתה חרד אתה חסר אונים וחסר יכולת לקבל החלטה, כי קיים הפחד שכל אפשרות קיימת יכולה להפוך לטעות איומה. בעולם חרד אנשים:

·       מחכים שהאסון הבא יתרחש ("הסופה הבאה", "הבורסה נפלה").

·       נוטים להיות פאסיביים בכדי להמנע מהחלטות שיכולות להיות הרות גורל (הפחד להתחסן).

·       חווים יאוש סביב הזדמנויות שהוחמצו ("למה לא שיניתי כיוון מקצועי כשהמגיפה פרצה...").

·       מסתובבים עם תחושה נוראית שהם תלויים במישהו אחר אשר יקבל החלטות בעלות השלכות והשפעות שליליות עליהם (ראשי ממשלה, ארגון הבריאות העולמי).

כאשר נוכחים בסביבה המושפעת מחרדה, החשוב הוא ללמוד כיצד להתמודד עם הנסיבות בדרך פרודוקטיבית. זה תלוי בנו לבחון את המצב מנקודת מבט חיובית או לראות את הדברים באור חיובי. אנחנו יכולים לעשות זאת דרך יצירת מחשבות בהירות וברורות יותר במוחנו. מנקודת המוצא הזו אנחנו יכולים להסיק ולמצוא הבטים חיוביים, הזדמנויות ונקודות בעלות פוטנציאל לשיפור.

לצערנו, אנחנו סוטים מהתהליך החיובי כאשר אנחנו ניזונים באופן קבוע מחדשות אשר מעלות את סף החרדה- איום בסגר נוסף, או אסון אקלים אחר. במהלך המגיפה הנוכחית אנחנו עדים לעליה חדה ומובהקת בחרדה ודיכאון.

לעת עתה המדיה מתעסקת במה קורה עכשיו ובדרך כלל לא מזכירה מה יהיה נכון לעשות או איזו פעולה תוביל לאילו תוצאות. תיאורים שאינם מדוייקים ברשתות החברתיות, מעוררים רגשות מודחקים של פחד, ומוסיפים לחרדה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים בו זמנית.

לא קווי  Non-linear

המאפיין הבלתי לינארי נגרם כתוצאה ממצב שלא ניתן להעריכו מבעוד מועד. הבסיס הלוגי של מה שאנחנו מכירים כתגובת שרשרת לינארית הפך להיות לא-לינארי:

·       החלטות קטנות יוצרות אפקט לא פרופורציונאלי שיכול להיות מועיל אך הרסני באותה המידה (תו ירוק בכניסה לקניונים).

·       שינויים מובילים לתוצאות המייצרות עיכובים עצומים או הופכים להיות מוחשיים וברורים רק מאוחר יותר (סגירת השמיים לטיסות נכנסות).

·       הרבה לא יעזור להרבה ומאמצים עצומים יתמסמסו (סגר מוחלט על מדינה שלמה).

המגיפה הנוכחית מציגה בפנינו משבר חסר תקדים בכל מדדי ההשפעה והמוראל. המאבק הזה ימשך לפחות למשך מספר חודשים נוספים או אולי שנים. אותו דפוס לא-לינארי מתייחס גם למשבר האקלים. ההתחממות הגלובלית שמוכחת מעל כל ספק היום, היא תוצאה של קבלת החלטות שנעשתה על ידי התעשיות השונות בסביבות שנות השמונים. תהליך דומה קיים בכלכלה, במערכות ביולוגית, בריאות הציבור וכו'. בכל המקרים לקח זמן רב לזהות את התוצאות של כל סיבה שניתנה.

לא נתפש/בלתי מובן  Incomprehensible

תוצאות בלתי לינאריות כאלו מכל סיבה שהיא, אירוע או קבלת החלטות, נראות לעיתים חסרות הגיון או פרופורציות- הן בלתי מובנות ולכן לא נתפשות. אנחנו לא יכולים לאחוז או להבין את הסיבה בגלל שהיא נעלמה מזמן או שהיא מופיעה בצורה קיצונית ביותר או בישירות בלתי נתפשת. אופן הצגת הסיבה נראה לעיתים מגוחך או אבסורדי ואנחנו לא מצליחים להבין אותו.

בעולם הקידוד ישנה דוגמה טובה למשהו שאינו נתפש או מובן: תוכנה יכולה לעבוד רק עם שורה מסויימת של קוד, שמסתבר שאינה משרתת שום מטרה או עושה שום תפקיד לפי ההגיון של הקוד. למרות זאת מחיקת השורה תהפוך את הקוד לחסר תועלת. זו היא אולי קלישאה של מתכנתים אך היא ממחישה את המונח של בלתי מובן/נתפש בצורה טובה. מתכנתים עובדים בדרך כלל לפי תהליך מבוסס תבניות לוגיות, אך עדיין קיימים מקרים כאלה שהאפקט שלהם חסר הגיון. מעניין כי לא תמיד קבלת מידע ונתונים נוספים מסייעת למציאת תשובה.

·       ככל שעולה כמות הסיגנלים האפשריים הרעש עולה.

·       באותו זמן היכולת שלנו למצוא הגיון בעולם נשארת אותו דבר.

·       לכן יתר אינפורמציה רק מציפה ופוגעת ביכולות החשיבה.

בהמשך לשיח על תוכנה, נעבור לסוגיית הבינה המלאכותית AI: בינה מלאכותית נכנסה לתחומים רבים בחיינו והפכה להיות חשובה עד מאד. האלגוריתם שלה לומד באופן קבוע ממה שאנחנו עושים- דרך למידת התנהגויות, תוכן זמין ועוד. לעת עתה אנחנו צופים בתוצאות לא פרופורציונאליות כמו גזענות, סקסיזם וסוגי אפליה שונים למרות כוונותינו הטובות. חשוב לציין שאנחנו לא מבינים מספר אספקטים כעת, אך טכנולוגיה עתידית ואפקטים סינרגיים (שילוב בין מוח אנושי וטכנולוגיה), סביר להניח שימחישו ויסבירו לנו דברים רבים שאינם מובנים היום למרות הכל.

הבשורה

שיח של תרחישים עתידיים על פי תבנית BANI טומן בחובו סיכון לדימויים של סוף עולם. במקביל אנחנו מקבלים נתונים סטטיסטיים על קצב התאבדויות, אלכוהוליזם וסקרים נוספים המעידים כי עולם BANI מבלבל ומטלטל אנשים בכל העולם מכל שכבות האוכלוסיה. הדבר בא לידי ביטוי בייאוש עמוק ונטייה לפסימיזם. מוצעת מסגרת פרודוקטיבית:

·       ליצור מחדש הגיון לעולם.

·       לאחוז יותר טוב את הקשר בין סיבה ותוצאה.

·       למצוא מבנים יציבים בכדי לקבוע מה מתרחש בעולם.

לכן, כל אות בתבנית טומנת בחובה אפשרות מעשית לתגובה להתמודד עם האתגרים הנוכחים:

·       אם משהו שביר, נדרשת יכולות חוסן.

·       אם אנחנו חווים חרדה, אנחנו זקוקים לאמפטיה והתבוננות פנימית.

·       אם משהו אינו קווי, יש צורך במציאת הקשרים והסתגלות.

·       אם משהו אינו נתפש או מובן, הוא דורש שקיפות ואינטואיציה.

בעזרת תבנית BANI נוצרה שפה חדשה שעומדת לרשותנו, מסייעת לתאר ולתפוש את מה שקורה. היא מייצרת בסיס לבנות ולפתח גישות חדשות, וזו ההזדמנות שלנו לחקור את המצב לגדול ממנו.

מבוסס על המאמר:

BANI versus VUCA: a new acronym to describe the world / stephan grabmeier / 28. JULI 2020 AGILITÄT / FEATURED