Fowler’s Spiritual Pyramid

הפירמידה הרוחנית של פאולר

הגדרה של רוחניות שהתקבלה כבסיס לעבודה משותפת בכנס הארצי לתמיכה רוחנית בטיפול הפליאטיבי, בארצות הברית בשנת 2009 ע"י ד"ר Puchalski וחבריה:

Christina Puchalski, MD, MS, FACP, FAAHPM, is an international leader in the movement to integrate spirituality into health care. As founder and director of the George Washington Institute for Spirituality & Health (GWish).

Dr. Puchalski is a professor at GW’s medical school and is board certified in palliative care and internal medicine. As a Medical Hospice Director in Washington, DC, she directs an interdisciplinary outpatient supportive and palliative clinic.

"רוחניות היא המרכיב של האנושיות, המתייחס לדרך שבה בני אדם מחפשים ומבטאים משמעות וייעוד, ולדרך שבה הם חווים את החיבור שלהם לרגע, לעצמם, לבני אדם אחרים, לעולם, למשמעות שמעבר, ואף למקודש."

פירוט ממדי המודל:

משמעות

משמעות, אמונה, תפיסת עולם, פרספקטיבה, רבדים המשמעותיים ללומד. לעתים, זו משמעות קוגניטיבית ומופשטת, הנאמרת או נלמדת גם באמצעות ספרות עיון או שירה.

בין אישי

מרחב אינטימי ובטוח, לביטוי של האדם בצורה החופשית מביקורת או שיפוטיות. מפגש בין-אישי זה מרכך את חוויית הבדידות ומאפשר ביטוי והקשבה הנותנים ערך ומשמעות לחוויות החיים: חיבור זה בא לידי ביטוי בחוויות המשתתפים, כעיסוק במהות של הקיום האנושי עבור האדם.

תוך אישי

חיבור בין האדם לעולמו הפנימי, אשר מתאפשר בזכות המסע. שיחה פנימית, המאפשרת מפגש עם ה"עצמי". זאת, דרך השיתוף העמוק והאותנטי, השגה של שקט למול הסערות הפנימיות והחיצוניות, חיבור לכוחות ולאוצרות פנימיים של תקווה ואמונה וחיבורים לזולת משמעותי. כל אלו יש בהם מן ההתפתחות והלמידה.

על "מעבר"/נשגב/עליון
החיבור עם ”המעבר“ מתאפיין באיכויות טרנסנדנטליות ובחיבור למשאבים רוחניים; חיבור החורג מעולם החומר הממשי של כאן ועכשיו ומאפשר נקודת מבט על חדשה וכוללת יותר, שיש בה מן הנחמה והמשמעות. בהקשר זה עלו איכויות, כגון תחושת הוליזם של גוף-נפש, היחיד-הכלל, שיח על משאבים רוחניים, כוח עליון ואלוהות. 

פירוט אופן ביטוי פירמידת מב"ת-על (רוחניות) בשלבי ההתפתחות האמונית לפי פאולר

שלב מקדים:

אמונה "ראשונית או בלתי נפרדת"- “Primal or Undifferentiated” faith- גיל 0-2

מתאפיינת בתחושת הביטחון מהסביבה הקרובה (חום, ביטחון ומוגנות אל מול כאב, הזנחה והתעללות). במידה והילד מקבל טיפול מסור, אוהב ועקבי, הוא מפתח אמון וביטחון כלפי היקום והנשגב. תקווה נולדת במהלך חוויה בה ניתן לסמוך על האחר ונוצר דפוס השגחה משכנע אשר בו נפגשים בתקווה ומגלים כי התקווה מתגמלת מטבעה. בשלב זה קיימת רק אמונה ראשונית או בלתי נפרדת הנובעת מאופי הקשר עם ההורים, כבסיס לבניית אמון ותקווה בהמשך.

בסיס הפירמידה המורכב משלושת הקודקודים של משמעות, בין אישי ותוך אישי עדיין לא קיים. בעזרת הסביבה התומכת והאוהבת מונחים "הקווים" ליצירת הבסיס, אך הם עדיין לא מחוברים. המעבר לשלב הבא מתחיל בחיבור בין המחשבות לשפה, המאפשר שימוש בסמלים ודימויים בדיבור ובמשחק.

שלב 1:

אמונה "אינטואיטיבית השלכתית"- “Intuitive-Projective” faith- גיל 3-6

נוצר בסיס הפירמידה בעקבות חשיפה לא מוגנת של הנפש לתת מודע. מתחילים להווצר דימויים אינטואיטיביים של טוב או רע. דמיון ומציאות הם אחד, הבאים לידי ביטוי בעצמאות ויוזמה. עוצמתו של השלב הוא ביכולות לדמיין ולתפוש את העולם דרך דימויים משמעותיים ונרטיבים. בסיס הפירמידה נוצר בעקבות התנסות והמשגה של הטוב והרע בעולם. המעבר לשלב הבא מתחיל ברצון להבחין בין מציאות לדמיון. ההורים מהווים מודל חיקוי ודוגמה אישית להתנהגות ולעולם האמוני.

שלב 2:

אמונה "מיסטית פשוטה כמשמעה"-“Mythic-Literal” faith - גיל 6-12

מתחיל להווצר הקוקוד הרביעי של ה"על" והנשגב. הוא מתחיל להתרומם ונוצר נפח ראשוני מינימלי לפירמידה. נפח הרוח הראשוני נוצר. לאנשים בשלב זה יש אמונה חזקה בקיום צדק ובהדדיות של היקום (תפישת שכר ועונש). האלים נתפשים אַנְתְּרוֹפּוֹמוֹרְפִיים- יצורים לא-אנושיים שמייחסים להם תכונות אנושיות. סיפורי דת מקבלים פרשנות מילולית בלבד (פשט ללא דרש), החשיבה היא קונקרטית ולוגית. המעבר לשלב הבא נובע מהצורך לישב סתירות הקיימות בסיפורים, ומוביל להתבוננות או חשיבה על משמעויות הדברים. האלוהות נתפשת כדמות הורית.

שלב 3:

אמונה "המורכבת ממוסכמות"- “Synthetic-Conventional” faith- גיל 13-16

נפח הפירמידה גדל בהתאם למוסכמות החברתיות. האמונה מתאפיינת בחשיבה יותר מופשטת לפי המוסכמות הקיימות. מתחילה להיווצר זהות רוחנית דרך נטייה לאמץ אמונות המקובלות על ההורים, חברים, מורים ותקשורת. האלוהות נתפשת דרך הדמויות והאמונות הקיימות בסביבת האדם ובקהילה אליה הוא/היא שייך/ת. גובה הפירמידה גדל בהתאם לאמונות הקיימות והוא בא לידי ביטוי ביישום מלא של הריטואלים הרוחניים המקובלים בסביבה. המעבר להתבוננות פנימית בשלב הבא נובע מסתירות בין מקורות סמכות אמוניים חיצוניים שונים. לעיתים חווית התרחקות מן הבית (פיזית/רגשית) מזרזת את תהליך הבחינה העצמית סביב הערכים והזהות האישית של האדם.

שלב 4:

אמונה "תוך התבוננות אישית פנימית"--“Individuating-Reflective” faith  גיל 17-40

קודקוד הפירמידה מתחיל להפתח כי האדם לוקח אחריות אישית על אמונותיו ורגשותיו. שלב של חרדה ומאבק פנימי. תהליך החיפוש הרוחני הוא פנימי ועמוק. קיימת פתיחות למורכבות האמונה ומודעות לסתירות פנימיות. התבוננות הפנימית על הזהות (העצמית) ביחס לתפישת העולם (האידיאולוגיה). המפגש של האני-אתה הופך להיות קונפליקטואלי: 

הטרנסצנדנטלי (הלא-מודע הקולקטיבי, הארכיטיפי, העצמי או הלא-נודע האלוהי) נמצא בסתירה עם העצמיות הגרעינית של האדם. תהליך החיפוש האישי-פנימי מגביה את הפירמידה ומגדיל את נפח הרוח. הסתירה הנמצאת בנקודת המפגש של האנושי והאלוהי גורמת לקשרים בין משמעות, בין אישי ותוך אישי עם ה"על" והנשגב, להפרם לאיטם, והם הופכים להיות רופפים. זהו תהליך של "אובדן התמימות". השאיפה היא לגישה יותר דיאלקטית מרובדת (רב ממדית). האלוהות היא ביטוי של הערכים והאמונות הדתיות של היחיד כתוצאה מתהליך החיפוש העצמי.

שלב 5:

אמונה "מחברת/משלימה"-“Conjunctive” faith - גיל 40-65

הקודקוד העליון של הפירמידה נפתח כתוצאה מההכרה בפרדוקסים ובטְרַנְסֶנְדֶּנְטָלִיּוּת (מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות) הקיימים במציאות, וקשורים לדימויים או סמלים, כחלק מן המערכת המסורתית. מתעוררת מכוונות לאחרים, פתיחות לפרדוקסים ולעמדות/נקודות מבט רוחניות מנוגדות. הלמידה היא מתוך מודעות עצמית תוך הכרה בגבולות ומגבלות אישיות. שלב זה מתאפיין ביכולת מצד אחד להיות מחובר למשמעויות (מגוונות) ובמקביל לשמור על הסתכלות מפוקחת. הפירמידה מאבדת את צורתה המקורית והופכת למנסרה משולשת אשר בסיסה התחתון הוא משולש משמעות, בין אישי ותוך אישי ובסיסה העליון הוא אופן ביטוי "הנשגב" בדתות ואמונות שונות ולכן הינו בעל שטח פנים גדול יותר. המעבר לשלב הבא נובע מחלוקה או הפרדה בין הדברים הניתנים לאחדות והיכולת לתעלות מעליהם. האלוהות נתפשת כחיבור בין האלוהות שהיא ביטוי אישי עצמי, עם כיוונים או דמויות הקיימים בדתות אחרות.

שלב 6:

אמונה "אוניברסאלית"-“Universalizing” faith - גיל 65+

זהו שלב נדיר, רק בסיס הפירמידה נותר. מכיוון שהאלוהות נתפשת דרך האמונה במושג ה"נשגבות" הפירמידה פתוחה לחלוטין בראשה: אין עוד צורך בקודקוד או בסיס עליון. נוצרת מערכת אמונית נשגבת של התעלות רוחנית ותחושת אחדות עם כל היצורים/היישויות. אירועים קונפליקטואליים לא נחווים או נתפשים יותר כפרדוקס. אין יותר הפרדה בין ההוויה האישית, לזו של האחרים ושל היקום. שלב זה מאפיין מנהיגים רוחניים הסוחפים אחריהם עדת מאמינים. ניתן לכנות שלב זה כ"הארה"- התעלות רוחנית מנקודת מבט אוניברסאלית והתאחדות עם כל הברואים. האלוהות נתפשת כהוויה של אחדות עם האינסוף. הבסיס המשולש המחבר את המשמעות עם הבין אישי והתוך אישי שולח קרניים מוארות לכיוון האינסוף המבטאות אוניברסאלית והתאחדות עם כל הברואים. האדם הופך להיות חלק מן הוויית האחדות עם  כל היצורים והיישויות.

 

סיכום:

הפירמידה הרוחנית של מודל מב"ת-על מסייעת להמחיש את האבולוציה של האדם המאמין על פי שלבי ההתפתחות האמונית של פאולר. התנועה היא רב כיוונית ולכן מאפשרת זרימה בין השלבים השונים. הביטוי הויזואלי-תלת ממדי של השלב בהתפתחות, מסייע לאדם המאמין לחוות אותו ביתר בהירות. חמש הנחות יסוד המבוססות על מדות הראי"ה - ליקוטי בירורי הדרכות מידות חנוכיות לכל נפש ולבני עליה, מאת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, להתפתחות מב"ת-על:

 

1. "כל בהירות באה מתוך אמונה, ואמונה מורכבת בהתחלתה מתוך מזג של יראה ואהבה. והנשמה בפנימיותה מרגשת היא שאמונה יראה ואהבה מיסודם הנם פונים רק אל הענין האלהי, וכל מה שישנם מדות הללו כלפי ענינים זולתיים אינם כי-אם ע"י איזו הארה של הניצוץ האלהי המגיע שמה."

תהליך החיפוש אחר מב"ת-על מתחיל בתנועה בין יראה לאהבה. התנועה מתעוררות מול ההתרחשויות בטבע, ביקום ומעשי האדם. בראש פירמידת מב"ת-על נמצא הנשגב, ה"מעבר".

 

2. "מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעינו הוא בעליתם ותיקונם, והדרכים של תקונם נעשים מלאים מוסר ויושר לפי רוב הופעת האמונה שבלבו."

תהליך מב"ת-על הוא אינו נשאר פנימי בלבד, יש לשתף בתובנות האישית את הכלל/הקהילה (שלב ה"למידה המותאמת" על-פי מודל נחי"ל). מטרת השיתוף לסייע לסובבים לגלות ולפתח את מב"ת-העל שלהם. זהו הביטוי המיטבי ל"בין אישי"- חיבור לבני אדם אחרים ולעולם, עת הוא הופך להיות "אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל". שלב זה מקביל לשלב ה"אמונה האוניברסאלית" של פאולר.

 

3. "את כל המעלות היותר עליונות, בין המחשבתיות בין ההרגשיות, וגם המעשיות, צריך לקשרן בקשר של האמונה הפשוטה הקודמת בתמותה בלב נימי הילדות, שבתמציתה הפנימית היא יותר נשגבה מכל מה שנלמד ונהגה."

הענווה בתהליך החינוכי נובעת מהנחת היסוד שכל אדם נולד עם תמצית פנימית של מב"ת-על, שהיא פשוטה אך נעלה יותר מכל מה שילמד או יאמר בהמשך.

 

4. "האמונה משמשת בצד הגבוה שלה להעלות את רוח האדם למדרגת אומץ כזה, שלא יוכל לבא לה מבלערה. אבל בצד הנמוך שלה משמשת היא לרכך את לב האדם, שלא יהיה קשה יותר מדאי. רכות-הלב היא מצד עצמה אחת מהטינות, שהאנושיות משתדלת בהתפתחותה להפטר ממנה, אבל תמיד היא נדרשת לה, לקיומה ולשכלולה, מדה זו השנואה כ"כ לכל החפצים בגבורה."

ההתנהגות על פי מב"ת-על נעה בין אומץ לרכות-לב. לא ניתן לחנך לגבורה בלי לעסוק בשילוב בין שתיהן מכיוון שהן משלימות זו את זו.

 

5. "האמונה הפנימית היא כל-כך גדולה מן השכל, עד שמי שאינו בעל שכל חפשי באמת מתדמה לו שהיא הפך מהשכל."

ההכרה הפנימית בעקבות האמונה דורשת מחשבה גמישה וחופשית המאפשרת הבנה כי האמונה היא כל-כך גדולה מן השכל, ולכן היא אינה עומדת בסתירה להיגיון או מחשבות רציונאליות אחרות הקיימות במוחו של אדם.

גם אם האמונה היא בלתי רציונלית: חסרת ביסוס עובדתי או הגיוני- היא אינה עומדת בניגוד לשכל הישר, היא מעבר לו.