Edgeless leadership
מנהיגות עד הקצה: Edgeless leadership
מנהיגות טרנס-פרסונלית משלבת את האינטליגנציות האינטלקטואליות,
הרגשיות והרוחניות של המנהיג. הממד הטרנס-פרסונלי מוגדר כחוויות שבהן
תחושת הזהות או העצמי של המנהיג משתרעת מעבר (טרנס) לפרט או האישי. הוא מקיף היבטים
רחבים יותר של המין האנושי, החיים, הנפש או הקוסמוס. פרקטיקות טרנס-פרסונליות הן אותן
פעילויות מובנות המתמקדות בהשראת חוויות טרנס-אישיות. בספר הלימוד של פסיכיאטריה ופסיכולוגיה טרנספרסונלית, הגדירו את המונח:
"התפתחות מעבר לרמות קונבנציונליות, אישיות או אינדיבידואליות". הוא קשורה
למודל התפתחותי של פסיכולוגיה הכולל שלושה שלבים עוקבים: הפרה-אישי (לפני היווצרות
האגו), האישי (האגו המתפקד) והטרנס-פרסונלי (האגו נשאר זמין אך מוחלף על ידי התפתחות
גבוהה יותר).
מנהיגות טרנס-פרסונלית מבוססת על האפשרות של המנהיג להתעלות מעבר לאגו
שלו ולקבל החלטות ברמות גבוהות יותר, של בגרות אתית וקוגניטיבית. מנהיג טרנס-פרסונלי,
"מנהיג קצה", מאותגר להיות רדיקלי ואותנטי כאחד, לפעול על פי ערכים
שנבדקו בקפדנות ועקרונות אתיים מעמיקים. הוא בעל מצפון מפותח חזק.
אברהם מאסלו שנחשב חלוץ בתחום הטרנס-פרסונלי, חקר אנשים אשר הגדיר
אותם כממומשים עצמית, נמצאים בשלב ההתעוררות, ובנה היררכיה של מניעים שבראשה נמצא
מימוש עצמי רוחני. אנשים ממומשים מכוונים למציאות, מקבלים את עצמם ואת זולתם,
נהנים להיות לבד, פעילים בצורה עצמאית, מוקירים את החיים, ענווים, נטולי הזדהות
רגשנית, בעלי הומור ויצירתיים, עמידים בפני אמונות תרבותיות ומקבלים חוסר שלמות
ועולם שמעבר לדיכוטומיות, בעלי רצון לעזור, יעילים ומגויסים בפשטות לפתרון בעיות
חברתיות. מאסלו היה הראשון שדיבר על המונח "חוויית שיא"- Awakening חוויות של אחדות עם
העולם. לדבריו מומלץ לא לחפש אחר חוויות אלה, אלא למצוא את הקדושה בשגרת החיים
הרגילה. לשקט העולה מהקדושה שבשגרת החיים הרגילה הוא קרא "חוויות מישור"
וראה בחווייה הזו מרכיב חשוב מאד במימוש העצמי. מדובר פה ב"מהות"
האנושית שמעבר למילים.
חוויית מישור היא חוויה נואטית של מישור הוויה גבוה יותר. זהו מצב
יציב וצנוע יותר המשלב בין הפלאי לרגיל. יש בה מרכיב של הכרה, הגורם לאדם לראות
הכל באופן אחר ואחיד, והוא נמלא הערכה ואושר, שמחה מתמשכת. המודעות היא זו המודגשת
במקום הרגש של חוויית השיא. היא הופכת לעשייה, להערכה, ולאושר תפישתי שלו.
אחד ממייסדי תחום
הפסיכולוגיה הטרנס-פרסונלית, סטניסלב גרוף, הגדיר מצבי מודעות טרנס-פרסונליים:
"המכנה המשותף של קבוצת התופעות העשירה והמסועפת הזו היא התחושה של הפרט שהתודעה
שלו התרחבה מעבר לאגו הרגיל, גבולות ומגבלות הזמן והמרחב".
ניר גולן, שהגדיר
את המונח "מנהיגות עד הקצה" Edgeless leadership,
פיתח את קשת צבעי המנהיגות הטרנס-פרסונלית. לפי גולן, לכל מנהיג יש אפשרות להתמקם
בצבע אחר בחייו ולשאוף להגיע לצבע רוחני יותר, טרנס-פרסונלי.
פירוט מודל: קצ"ה- קשת צבעי המנהיגות
חסר צבע טרום-קשת
Pre-mature
התנסויות ראשוניות בהובלה מקצועית של משימות ופרוייקטים קטנים,
אך עדיין לא משייך אותם להיותו מנהיג. העיסוק הוא אך ורק באיכות המקצועית של הובלת
המשימות והפרוייקטים, ובמידת הצלחתם. ישנה תקווה להיות מנהיג אך טרם עולה נושא
הובלת או ניהול צוות בפרט, ושיח על מנהיגות בכלל.
בשלב מקדים זה ישנה תלות מלאה במנהל הישיר, בחברי הצוות,
באופי המשימה ובתשתיות ונהלי העבודה בארגון.
כאשר תגיע הצעה מגורם ניהולי ישיר או משאבי אנוש, על השתתפות
ב"עתודה ניהולית" או פיתוח מנהיגות זוטרה, יתחיל תהליך גיבוש הצבע שלו
כמנהיג.
אדום אינטואיטיבי-רגשי
Emotional-intuitive
ההכרה הראשונית בהיותו מנהיג בתחילת דרכו, מלווה בהתרגשות ורגשות
שונים כגון: שמחה, פחד, אושר, כעס, עצב ובהלה. עוצמתו של המנהיג ה"אדום"
היא ביכולותו לדמיין ולתפוש את נושא המנהיגות דרך דימויים ונרטיבים. השיח סביב
נושא המנהיגות הוא מופשט, תוך שימוש במושגים אינטואיטיבים של טוב או רע, ובהתאם עולים
הרגשות. החוויה שלו היא כאוטית. העיסוק בעצמי יכול להביא את המנהיג לרחמים עצמיים,
תחושה של חוסר שליטה והלם. לעיתים הוא נחווה כחסר יציבות ונוטה למצבי רוח. יתכן ויגלה
חוסר סבלנות וסובלנות לסובבים אותו ויבטא כלפיהם את כעס ותוקפנות שלו. הוא לא תמיד
מצליח להסביר את החלטותיו האינטואיטיביות, ולכן הוא מחפש מקום לפורקן התסכול, הכעסים
והפחד.
קיימת תלות מלאה בסובבים אותו: בצוות/ בקולגות ובמנהל הישיר
שמעליו. הצורך העיקרי שלו הוא בתמיכה, ולגיטימציה לרגשות.
המעבר לצבע הבא מתחיל ברצון שלו להבחין בין מציאות ארגונית לדמיון,
ולקבל עליו את המנהיגות כמקצוע.
כתום מיתי-פשוט
Simple-mythic
המנהיג רוכש שפה וסמלים בסיסיים הקשורים לעולם המנהיגות. הוא
מנסה להגדיר את תפקידו תוך שימוש במיתוסים ומודלים פשוטים (כגון: מטריצת חשוב/
דחוף, 4 סגנונות מנהיגות ומעגלי הדאגה וההשפעה). המנהיג ה"כתום" תופש את עולם המנהיגות
ברמת הפשט: קבלת הדברים כמו שהם בצורה הפשטנית ביותר. יש לו אמונה חזקה בקיום צדק
בארגון ובהדדיות של היחסים עם הסובבים אותו (תפישת שכר ועונש). מיתוסים על מנהיגים
מן העבר (מורשת) וההווה, מקבלים פרשנות מילולית בלבד (פשט ללא דרש), צורת החשיבה
היא קונקרטית ולוגית (תרשימי זרימה, מודל קבה"ח לינארי וטבלאות). במידה
והוא חווה "מנהיגות טובה" תתכן תחושה של אושר ונאיביות.
העיסוק של המנהיג הוא בעיקר בעצמו תוך תלות בגורם חיצוני: מנהל
ישיר/ חונך/ קולגות/ משאבי אנוש והדרכה, המתווכים לו את את עולם המנהיגות דרך סמלים
וסיפורים.
הצורך ליישב סתירות הקיימות בסיפורי המנהיגות והמודלים, וזיהוי
הפערים בתפישת השכר והעונש, מובילים אותו להתבוננות או חשיבה על משמעויות הדברים.
צהוב תַּלְמָני-
מקובל
Conformist- conventional
תפישת המנהיגות מעוצבת על פי מוסכמות ארגוניות/ חברתיות /נורמות
המקובלות באוכלוסיה הסובבת את המנהיג ואליה הוא מרגיש שייך. עולות שאלות ודילמות מנהיגותיות
רבות המקבלות מענה ומשמעות מהסובבים. המנהיג ה"צהוב" רואה
את עצמו כחלק מקהילת המנהיגים/ מנהלים אליה הוא שייך בארגון/ במקצוע. השיח הקיים הוא בעיקר שיכלי-עובדתי המעודד עבודה של התפתחות אישית
דרך תפישות מנהיגות ומיומנויות מקובלות (אמונה בחזון ובמימושו, שגרות ניהול
ומנהיגות, הובלת תהליכי שיפור מתמיד למצויינות). כל תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי
של המנהיג מתקיימים בערוצים ובתכנים המקובלים בארגון ובסביבתו. משמעות התפקיד מבוססת
על הנחות יסוד הקיימות בסביבתו. חשוב לו ליישר קו עם הסובבים אותו, ולחוות שייכות
מקצועית ומנהיגותית לקהילת המנהיגים שמסביבו.
עסוק בחיפוש אחר דמות מנהיג אשר מהווה עבורו דוגמא אישית. דמות
הנותנת מענה לכל השאלות לפי המקובל והמוסכם בחברה/ ארגון/ קהילה אליהם הוא שייך.
הוא מתחיל להיות מודע לממד התוך-אישי של תפקידו ולפער בין
סמכות לאחריות. המעבר להתבוננות פנימית בשלב הבא נובע מסתירות בין מקורות סמכות שונים בתוך
הארגון או בחברה שמסביבו.
ירוק אישי-יחודי
Individual-personal
הצבע הירוק מסמל מאבק פנימי (כמו אצל אליהו הנביא). תהליך החיפוש הוא פנימי ועמוק. קיימת פתיחות למורכבות עולם המנהיגות
ומודעות לסתירות פנימיות. המנהיג ה"ירוק" עסוק בהתבוננות פנימית
על תפישת המנהיגות שלו (זמ"ש- זהות, מהות ושייכות) ביחס לתפישת עולם המנהיגות הקיימת (האידיאה). יתכן עיסוק באופן שבו המנהיג
רוצה להשפיע ולהטביע את חותמו האישי. הוא מתחיל לקחת אחריות אישית על זהותו כמנהיג ולכן תתכן לעיתים חוויה של
אובדן תקווה וסקפטיות. החיפוש הוא אחר שלמות, איזון, הרמוניה וסימפטיה. עבודה
פנימית דרך חיפוש והתבוננות משמשים אותו כמענה לפרדוקסים פנימיים (ייחוד מול
איחוד, קיומי מול מיסטי). הזהות החדשה שלו כמנהיג היא ביטוי של הערכים והאמונות אותם גיבש בעצמו כיחיד
כתוצאה מתהליך החיפוש העצמי.
זו הפעם הראשונה שמתחילה התנתקות מגורמים חיצוניים הסובבים
אותו. זהו תהליך של התבוננות פנימית, המוכתב על פי מידת האומץ שלו. מתחילה להווצר
עצמאות המנהיג בתהליך.
כתוצאה מ"אובדן התמימות" עולים אצל המנהיג קולות
פנימיים וחוסר נוחות, בעיקר ביחס לפשרות שעשה והוא נדרש לעשות בתפקידו בארגון. השאיפה
היא לגישה יותר דיאלקטית מרובדת (רב ממדית אינטגרטיבית).
כחול מחובר
Conjunctive
הכרה בפרדוקסים הקיימים בעולם המנהיגות המקובל/ מסורתי. המנהיג
ה"כחול" נוטה לעשות חיבורים בין סגנונות מנהיגות שונים/
אמונות/ ותפישות עולם. הוא יוצר שלמות אישית מנהיגותית רב-גונית כמענה לאותם
פרדוקסים. הוא מחזיק בו-זמנית את הפרדוקסים כפי שהם, תוך יצירת שלווה פנימית במהלך
החיפוש. "ראיית על" וטְרַנְסֶנְדֶּנְטָלִיּוּת מייצרות אצלו תובנות שהן
מקור השראה לסובבים אותו, דרך המשגה גבוהה של מנהיגות והובלת תהליכים בארגון. החוויה
היא של התרחבות בעקבות החיבור האינטרדיסיפלינרי. הוא חווה שליטה, רווחה, שלווה
ורוגע, תוך התבוננות פנימית ולמידה. הדימויים או
הסמלים המנוגדים, הקיימים במערכות מנהיגות מסורתיות מתאחדים ובכך מתעלה המנהיג
ה"כחול" מעבר לניגודים ולפרדוקסים הקיימים בארגון או במציאות.
בצבע זה נוצרת עצמאות מלאה של המנהיג ללא תלות בגורם חיצוני. הוא
יוצר דימוי עצמי שלם ומחובר כמנהיג. המהות נתפשת כחיבור בין ביטוי אישי
עצמי, לכיוונים או דמויות הקיימים בחברות ובארגונים אחרים.
המעבר לצבע הבא נובע מחלוקה או הפרדה בין הדברים הניתנים
לאחדות טְרַנְסֶנְדֶּנְטָלִיּוּת/ והיכולת לתעלות מעליהם.
סגול אחדותי
Transpersonal-universal
המנהיג ה"סגול" אינו עוסק עוד בעצמו,
בזהותו ובמהותו. הוא חווה התמזגות עם היקום ומלואו: תחושת שייכות והזדהות עם כל
הברואים, ללא שיפוט או ייחוד. מנהיגות נתפשת דרך ה"נשגבות" מעבר לאגו,
טרנס-פרסונלית. נוצרת מערכת מנהיגות אמונית נשגבת של התעלות רוחנית ותחושת אחדות
עם כל היצורים/ היישויות. אירועים קונפליקטואליים לא נחווים או נתפשים יותר
כפרדוקס. אין יותר הפרדה בין ההוויה המנהיגותית האישית, לזו של האחרים ושל היקום. ניתן לכנות שלב זה
כ"הארה"- התעלות מנהיגותית רוחנית מנקודת מבט אוניברסאלית והתאחדות עם
כל הברואים. בשלב זה אין יותר עיסוק במנהיגות כפי שהיא, משום שהמנהיג תופש את עצמו
כחלק מחווית האחדות והמשך החיים: ללא ממד זמן, מקום ומרחב Edgeless leadership.
מנהיגות נתפשת כהוויה של אחדות, ללא קצוות, "איש אשר רוח
בו". המנהיג הופך להיות חלק מהוויית האחדות עם כל היצורים והיישויות. אחדות
מתוך הכלה של עולם ומלואו. המנהיג ה"סגול" מכיר תודה
והודיה על האחדות. זהו צבע רוחני גבוה העוסק בעולם האצילות, הנשגב. ה"אני המנהיגותי
הרוחני" מגיע לאחדות, דבקות עם הנשגב, והיקום ללא הסתר ומרחק.
סיכום:
המנהיג הטרנס-פרסונלי נמצא בשלב האוניברסלי, שלב האחדות והשלמות עם
העולם, והוא השלב הגבוה ביותר במודל קצ"ה- קשת צבעי המנהיגות. מאתגר לקרוא לו שלב משום שמתוך
נקודת המבט של האחדות האוניברסלית אין שלבים. פרדוקס זה הופך את המודל על פיו.
המוח לא מסוגל לתפוש את הלא ניתן לידיעה. ההכרה הפנימית באחדות אוניברסלית דורשת
מחשבה גמישה וחופשית המאפשרת הבנה כי היא כל-כך גדולה מן השכל, ולכן היא אינה
עומדת בסתירה להיגיון או מחשבות רציונאליות אחרות הקיימות במוחו של אדם. גם אם היא
בלתי רציונלית: חסרת ביסוס עובדתי או הגיוני- היא אינה עומדת בניגוד לשכל הישר,
היא מעבר לו.
ניתן לכנות שלב זה כ"הארה"- התעלות רוחנית מנקודת מבט
אוניברסאלית והתאחדות עם כל הברואים. האלוהות נתפשת כהוויה של אחדות. האדם הופך
להיות חלק מן הוויית האחדות עם כל היצורים והיישויות. "גדולי הנשמה
אינם יכולים להיות נפרדים מן הכללות היותר מקיפה. כל חפצם ושאיפתם היא תמיד טובת
הכלל כולו, הכלל במלוא רחבו גבהו ועומקו. וכו' וכו'. הם שואבים את אהבת כל ההויה,
המגוונת בריבוי יצוריה, מאהבת ה' העליונה." ("אורות הקודש", ח"ב
עמ' תמב, תמג; "קבצים", ח"א פסקא קא).
תגובות
הוסף רשומת תגובה