The circle of worry and the circle of influence for days of stress and anxiety

מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה לימים של לחץ וחרדה

בימים אלו אנחנו חשופים באופן תדיר לחדשות מתפרצות, המערערות את יציבות עולמו ומעוררות בנו תחושה של לחץ ורגש של חרדה. בגוף ובמוח שלנו קיימת כל הזמן תנועה בין doing עשיה לבין being הוויה ובמהלכה מועצמים או מוחלשים תחושות ורגשות אלו. ניתן לשלוט על חלק מהם בעזרת זיהוי המיקום היחסי שלהן בין דאגה להשפעה.

שלושה מושגי יסוד למודל:

being הוויה- נוצרת כתוצאה משהות ברגע, התבוננות פנימית וחיפוש דרך שאלות אחר מהות, משמעות, זהות, מטרות, "אני מאמין", חזון וכו'. לרוב היא מתוארת במונחים של "סולם ערכים", "מוסר" ו"אמונה".

doing עשיה- מגוון התנהגויות, וביצועים גלויים (נראים לעין) אותם עושה אדם, אשר במהלכם או בסופם קיים סוג של תוצר או שינוי התנהגותי (רכישת מיומנות). לרוב היא נמדדת כמותית ואיכותית.

בחיבור הקיים ביניהם, כתוצאה מן התנועה החוזרת, נמצא מונח חדש:

Dobeing הנני- To Doing My Being "לעשות את ההוויתי", לממש את עצמי, את שליחותי, בתרגום חופשי לעברית-"הוויה מעשית", "הנה אני נוכח/ת באופן מלא ביישותי ובמהותי."

בהתנהגות במצבי לחץ וחרדה מומלץ לאמץ התנהגות פרואקטיבית המתייחסת להתנהגות שאנו יוזמים, ושמובילה אותנו לשינוי במצבים שונים בחיים, דרך מימוש הווייתנו. מומלץ לדאוג לכיוון תנועה היוצא מן ההוויה- קריא התבוננות פנימית, אל עבר העשייה- קריא התנהגות החיצונית.

התנהגות פרואקטיביות מבוססת Dobeing כוללת פעולות הכנה למצבים עתידיים, להבדיל מתגובה למצב קיים. משמעות הפרואקטיביות היא השתלטות על מצב ויוזמה, ולא רק הסתגלות למצב נתון והמתנה לדברים שיקרו.

התאמה אדפטיבית למצב יכולה לסייע בהכלת השינוי, בעוד שהפרואקטיביות של אדם תעודד אותו גם לבצע שינויים. בשני המקרים התנועה תהיה מה- being הוויה אל ה- doing עשיה וכמובן תהליך של היזון חוזר.

במשמעות נוספת של הביטוי פרואקטיביות, השתמש ויקטור פרנקל, מייסד אסכולת הלוגותרפיה, בספרו "האדם מחפש משמעות", המתאר התמודדות של אנשים שונים במחנות הריכוז. בספרו, בתרגום חופשי למודל, הדגיש באמצעות המונח Dobeing את חשיבות האומץ, ההתמדה, האחריות האישית והמודעות לקיום הבחירה שאינה מוכתבת על ידי ההקשר המצבי ובכך הרחיב את תודעת הציבור לביטוי והביא לשימוש נרחב יותר בו.

סטיבן קובי כתב את רב-המכר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים". על פי קובי, התנהגות פרואקטיבית מובילה לשינוי, שאותה יוזם האדם במצבים שונים בחייו. אדם פרואקטיבי משתמש בכישורים כמו אומץ, התמדה, אחריות אישית ותושיה ומבצע בחירות בחייו שלא מוכתבות מגורמים חיצוניים, אלא נובעות מתוך הווייתו Dobeing.

מעגל הדאגה

אזורי הדאגה של האדם: בעיות בריאותיות, קשיים אצל בני משפחה קרובים, קשיים תעסוקתיים, התמודדויות ברמה העולמית/מדינית ועוד. חלק מגורמים אלו הם גורמים שאנו חסרי שליטה לגביהם ויכולתנו להשפיע פחותה עד לא-קיימת. זהו אזור של הוויה.

מעגל השפעה

אזור בו קיימים גורמים שלגביהם אנו בעלי יכולת לעשות משהו כדי להשפיע. זהו אזור של עשייה ואנו שואפים להגדיל אותו בכדי להיות מה שיותר במצב של Dobeing. אנשים פרואקטיביים נמצאים במצב של Dobeing, ממקדים את מאמציהם במעגל ההשפעה ולא במעגל הדאגה, ועל ידי כך האנרגיה החיובית שלהם מסייעת בהרחבה של מעגל ההשפעה. לעומת זאת, אנשים ריאקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל הדאגה מה שגורם להתמקדות בחולשותיהם ובחולשות של הסובבים אותם ולמתן דגש רב לבעיות ולנסיבות שלגביהן אין להם שליטה. התמקדות זו יכולה להביא להטחת האשמות שאינן מקדמות שינוי במצב והגברת תחושת הסבל והקורבנות. כתוצאה מכך יכולה להיווצר אנרגיה שלילית והזנחת תחומים בהם כן יכולה להיות יכולת השפעה. כל אלה מעודדים לחץ וחרדה. במצב בו קיימת אנרגיה חיובית המעודדת את הרחבת מעגל ההשפעה, העשייה, קטן הסיכוי לחוות לחץ וחרדה.

סיכום:

בעזרת נקודת מבט זו, התמקדות בגורמים שלגביהם אנו בעלי יכולת לעשות משהו כדי להשפיע. זהו אזור של עשייה ואנו שואפים להגדיל אותו בכדי להיות מה שיותר במצב של Dobeing. משיב האדם לעצמו את ההכרה בכך שאינו עבד לגורלו אלא חופשי לקבוע את הלך רוחו ואולי אף את השתלשלות חייו להגשמת ערכיו. כשאדם מאפשר לעצמו לשהות בתוך ההוויה being שלו, הוא יכול להתייחס לכל משבר/ מחלה/ זקנה בהקשר רחב יותר. בכך הוא הופך את "הטרגדיה להישג אנושי" וחווה פחות לחץ וחרדה.